יוזמת הנדל"ן של טראמפ: מה יישאר ביום שאחרי חוץ מהריסות

רונלד רייגן אמר פעם שנשיא אינו צריך לגלגל יותר מדי כדורים באוויר בעת ובעונה אחת; שמוטב לו להתרכז ביוזמה אחת או שתיים.

אף כי רייגן היה הנשיא הפופולרי ביותר של זמנו, אולי של כל הזמנים, הייתה לו הבנה של מגבלות כוחו. היא לא נבעה מפילוסופיה, או ממדע המדינה, אלא משכל ישר.

● פרשנות | ההתמוטטות והנפילה: "משהו חדש מתחיל"
● פרשנות | החזית הבאה של טראמפ: מכריז מלחמה על עולם התרבות של ארה"ב  
● פרשנות | מלחמות טראמפ: לטהר את השמאלנים, לפרק את קנדה, ולרשום את עזה בטאבו 

דונלד טראמפ הוא ההפך הגמור. שלושת השבועות הראשונים של נשיאותו היו שרשרת בלתי פוסקת של כדורים מתגלגלים. העגה הפוליטית של וושינגטון מעניקה לזה אפיון מעולם ההידרולוגיה והנדסת המים: flood zone, או מישור הצפה.

במקור, הכוונה לאזור שנהר גואה מציף, כאשר הוא עולה על גדותיו. עניינה של המטאפורה הוא ההשפעה הפסיכולוגית. כביכול, ההתנהגות הלא צפויה של הנהר משתקת את אלה המנסים לבלום אותו. השימוש המטאפורי מיוחס לסטיב באנון, הדמגוג הימני הקיצוני, שהשפיע על מחשבתו של טראמפ.

מומחים לענייני מים אומרים לי שהפוליטיזציה של המטאפורה אינה מתקבלת על הדעת, אבל מה זה משנה. כל וושינגטון מדברת בימים האלה בתערובת של התפעלות ושל סלידה על ה'פלאד־זון' (כמה זמן יידרש לביטוי הזה להיקלט בעגה העברית־אמריקאית של ערוצי הטלויזיה בישראל? אני מנחש שלא הרבה).

המשימה: לחייך - ולהבליג

הנהר הגועש של צווי טראמפ עולה על גדותיו יום אחר יום. נשיאותו מועברת פחות או יותר בשידור חי מן הלשכה הסגלגלה (לא 'החדר הסגלגל'), לעיניהם המשתאות של עיתונאים. הכותרת הראשית משתנה מספר לא ידוע של פעמים. ישראלים ראו את טראמפ לש את עוגת עזה. הנה היא הופכת לטרנספר, הנה היא יורדת למדרגה של יוזמת נדל"ן, הנה היא חלקית, הנה היא מלאה. האומנם היה מישהו בינינו שחזה אותה?

אי־הבנה אוניברסלית של מעשי טראמפ ושל מניעיו מכבידה בימים האלה על כל ניסיון לחזות את מהלכיו הבאים. זה נוגע כמעט לכל כדור שהוא מגלגל, לכל רימון רסס שהוא משליך. משימתם של מנהיגים פוליטיים, בייחוד אלה התלויים עד כאב במוצא פיו, היא לחייך ולהבליג, כמו שעשה למשל ראש ממשלת יפן בביקורו בלשכה הסגלגלה, שלושה ימים לאחר ביקורו של נתניהו.

אם לראש הממשלה יש השפעה כלשהי על חברי הקבינט שלו, בייחוד אלה המועדים לפליטה בלתי מבוקרת של סימני קריאה, עליו להורות להם לשתוק כשהם שומעים את טראמפ. עיינו ערך כ"ץ, ישראל, וסער, גדעון.

כמובן, העצה הזאת צריכה לחול גם עליו. היה קשה להחליט למקרא הבעות פניו מה עוללה לו קריאת הטרנספר של טראמפ. כן, היא בוודאי נעמה לו, גם אם סטתה במקצת מהבטחת ז'בוטינסקי "שם ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני"; אבל אולי עלתה על דעתו ההכרה שטרנספריזציה מיידית של הסכסוך לא תתרום ליציבות מבית או מחוץ; ואולי גם עלה בדעתו שטראמפ לא יוכל ולא ירצה להוציא את הטרנספר המיוחל אל הפועל.

אפילו לא חצי תאוותה

המטאפורה של 'מישור ההצפה' יכולה דווקא להועיל להערכת היום שאחרי השיטפון. כאשר הנהר חוזר אל מסלולו, או מוצא ערוץ חלופי, הוא מפנה את הגדות המוצפות. הוא משאיר בעקבותיו זבל והריסות שהוא פלט בזמן גאותו.

כך תיראה יוזמת הטרנספר של טראמפ בתוך ימים או שבועות. הוא כבר רמז על העתיד לבוא, כאשר, במעמד ראש ממשלת יפן, הוא הודיע שהוא רק הציע תוכנית נדל"ן, ואין כל צורך למהר ולהוציא אותה אל הפועל. עזה הייתה הכדור התורן, אם גם גם כדור גדול וחזק במיוחד.

כדורי טראמפ מוסיפים להתגלגל בכיוונים אחרים. עזה יורדת מן הכותרות לטובת מלחמת טראמפ ומאסק לפירוק הממשלה הפדרלית ולפיטורים המוניים של עובדיה. הוא לא ישלח את צוות ההריסה והפינוי לחופי הפלא של עזה; שישראל תעשה את זה.

ישראל תישאר עם התוצאות של התפעמותה. היא תצא מן הנהר הגואה ואפילו לא חצי תאוותה בידה. טרנספר לא יהיה, אבל יהיה משהו אחר: האישור הפומבי הראשון שסילוק הפלסטינים מארץ ישראל הוא היעד העיקרי לא רק של ממשלת נתניהו־סמוטריץ' אלא של עם ישראל. סקר של ערוץ 12 הראה לנו ביום ו' שעבר כי 69% מן הציבור סומכים את ידיהם על תוכנית טראמפ. צריך להגיד שהסקר הזה קדם לשחרור שלושת החטופים האחרונים. אכזריותו הנקלית של חמאס הייתה מעלה אל נכון את המספר הזה ל־99%.

התוצאה העיקרית של יוזמת טראמפ: הופרכו בן לילה עשורים של הכחשות שישראל שוחרת גירוש המוני של פלסטינים. התברר שזו מגמת פניה והעדפת אזרחיה. מתממשת תקוותו של הפלח הקיצוני והריאקציוני ביותר של הימין הישראלי: הסכסוך הופך רשמית למשחק סכום אפס. רק אחד הצדדים עדיין יעמוד על שתי רגליו, או על זו שתישאר, לאחר ההכרעה.

איזו טעות מזעזעת היא ליחס נאמנות או סנטימנטים כלשהם להתנהלותו של דונלד טראמפ. הוא הודיע שישסה את גייסות רוסיה בחברות נאט"ו אם לא ישלמו מספיק להגנתן; הוא קורא לבטל את קנדה; הוא הודיע שישקול את הפקרת טייוואן לסין תמורת טובות הנאה מסחריות. ישראל אינה מחוסנת מפני גחמותיו המרושעות. אגב, הרבה מאוהדיו רוחשים טינה לישראל, או לפחות צינה.

האדונים נתניהו וסער גמרו עליו את ההלל, "הוא חושב מחוץ לקופסה", הם אמרו. קופסת הקרן הקיימת, זאת אומרת.