באוסטרליה בטוחים: זו הסיבה להתפרצות האנטישמיות במדינה

שני רעולי פנים, לבושים בשחור, הגיעו בחודש שעבר לבית מגורים בפרבריה המזרחיים של סידני. הם ריססו את המוסך בצבע אדום, הציתו את המכוניות שחנו בכביש והוסיפו כתובות גרפיטי אנטישמיות. היעד שנבחר היה ביתו הקודם של הבכיר היהודי אלכס ריבצ'ין, מנכ"ל משותף של המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה, הגוף הייצוגי הארצי של הקהילה היהודית במדינה. הפורעים, ככל הנראה, חשבו שריבצ'ין עדיין מתגורר שם.

● הכת הרצחנית מעמק הסיליקון שמסעירה את אמריקה 
● המפץ הגדול? האם ביג גלילות ישנה את מפת המסחר, ומהי נקודת התורפה 
● יוזמת הנדל"ן של טראמפ: מה יישאר ביום שאחרי חוץ מהריסות 

"אשתי ואני התעוררנו מוקדם בבוקר כי קיבלנו את צילומי המעקב מהשכן הוותיק שלנו שגר ממול", מספר ריבצ'ין. "ראינו במצלמות מכונית עוצרת ושני גברים שופכים דלק על הכביש המוביל לבית, ומציתים שתי מכוניות. על אחת המכוניות נכתב 'פאק ישראל' בצד אחד ו'יהודים' בצד השני. עבורנו זה היה הלם, אבל זה אירוע נוסף ברצף של התקפות דומות מאוד".

 ריבצ'ין ואשתו על רקע ביתם הקודם. ''מעולם לא חשבנו שנחווה דברים כאלה'' / צילום: Reuters, AAPIMAGE

כפי שאומר ריבצ'ין, זה ממש לא המקרה האנטישמי הראשון שמתרחש במדינה לאחרונה. לפני שלושה שבועות למשל הוצת מעון יום לילדים בסידני, סמוך לבית כנסת, ובדצמבר הושלך בקבוק תבערה על בית כנסת במלבורן. על פי נתוני המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה, מספר התקריות האנטישמיות במדינה זינק ל־2,062 ב־12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2024, לעומת 495 בלבד בשנה שקדמה לכך. מנהיגי הקהילה מספרים על סדרת דיווחים על הטרדות, שימוש של סמכות לרעה נגד יהודים, ענישה, התעללות ותקיפות פיזיות מזעזעות.

אם זה לא מספיק, השבוע העולם כולו קיבל הוכחה ויראלית במיוחד לאנשטימיות באוסטרליה. יוצר התוכן הישראלי מקס ויפר עלה לשיחה אקראית בטיקטוק עם שני אחים מבית חולים בסידני. השניים, פליטים מאפגניסטן, הבהירו בתחילת השיחה שהם לא ממש חובבי ישראל, אך זה הדרדר מהר מאוד: "לא אטפל בחולים ישראלים, אני אהרוג אותם", הצהירה האחות והוסיפה פנייה אישית לויפר - "גם יומך יגיע". בהמשך, העובד שלצידה אף ציין ש"אין לך מושג כמה ישראלים הגיעו לבית החולים הזה, ושלחתי אותם לגיהינום".

הרשויות באוסטרליה הגיבו מהר לאירוע, השניים הושעו מבית החולים ונפתחה נגדם חקירה. אך המציאות הזאת מעוררת חשש עצום בקרב כמעט 120 אלף היהודים החיים כיום באוסטרליה. "אנחנו רודפים אחרי כל קצה חוט, וזה לוקח זמן", אמר לוול סטריט ג'ורנל דיוויד הדסון, סגן נציב המשטרה במדינת ניו סאות' ויילס, הכוללת את העיר סידני. המשטרה הפדרלית והמדינות שביבשת אף הקימו יחידות חקירה מיוחדות לטיפול בפשעי השנאה, ובשנה שעברה אוסטרליה אף אסרה הצדעה נאצית והצגת סמלים נאציים בפומבי. בשבוע שעבר גם העבירה הממשלה חקיקה נרחבת שקובעת שורת עונשי מאסר נגד מי שיורשע בפשעי שנאה.

עם זאת, רבים בקהילה היהודית עדיין סבורים שממשלת הלייבור, בראשותו של אנתוני אלבניזי, אינה פועלת בצורה מספקת. כך או כך, המציאות האוסטרלית כוללת בימים אלה מסוקים משטרתיים שמסיירים מדי לילה מעל הפרברים המזרחיים של סידני, מפקחים על בתי כנסת ושומרים על עסקים יהודיים.

 הצתת מעון יום לילדים בסידני, לפני שבועיים. מספר התקריות האנטישמיות זינק / צילום: ap, Steve Markham

"ב-8 באוקטובר שמנו לב לניצני הרוע"

איך הפכה המדינה שנתפסה בעיני הישראלים כמקום מפלט שבו לאף אחד לא אכפת מה הלאום שלהם - למוקד שנאה כלפיהם? למרות סדרת האירועים החמורים שקרו ממש לאחרונה, גורמים מקומיים מספרים שהמציאות האנטישמית באוסטרליה החלה להרים ראש כבר אחרי 7 באוקטובר. כמה ימים לאחר שפרצה המלחמה התרחשה הפגנה גרוטסקית במיוחד מחוץ לבית האופרה בסידני - מוחים רבים תועדו בקריאות "מוות ליהודים" ו"יהודים לתאי הגזים". העולם הזדעזע, ממשלת אוסטרליה גינתה, אך שום דבר אמיתי לא נעשה.

"בפרברי מערב סידני אנשים התאספו ברחובות כדי לשחרר זיקוקים ולחגוג", נזכר ריבצ'ין. "היה מטיף אסלאמי שחגג בפומבי ברחובות ואמר ש־7 באוקטובר הוא יום של שמחה, של גאווה. הרשויות לא עשו כלום נגדו. לאחר מכן ראינו באוניברסיטה הטרדות של סטודנטים ואקדמאים יהודים. במחאות גם החלו להציג כרזות ודגלים של חיזבאללה וחמאס, דיוקנאות של סינוואר ונסראללה. זה התחיל שם והיום אני שומע מחברי הקהילה על מקרים של התעללות ישירה ואיומי מוות. מעולם לא חשבנו, כקהילה, שנחווה דברים כאלה. אף אחד לא ציפה לכזו הידרדרות".

מבחינת שגיא שמחון (44), איש עסקים בתחום הלוגיסטיקה שעבר לאוסטרליה לפני 21 שנה, האנטישמיות ביבשת אינה דבר חדש. הוא חש את הלך הרוח הזה כבר במלחמת לבנון השנייה. "נהג מונית פקיסטני, שלא זיהה את המבטא הישראלי שלי, חלק איתי את דעותיו על שליטת היהודים בעולם ואיך פיגועי 11 בספטמבר הן בעצם קנוניה יהודית עולמית. במהלך השנים, מדי פעם, נחשפתי גם לדעות קדומות נגד היהודים, פה ושם שמעתי הערות על השליטה של היהודים בכסף".

ובכל זאת, עד המלחמה זה עוד היה לגמרי נסבל. "ב־8 באוקטובר התחלנו לשים לב לניצנים של הרוע שצצו להם מסביב לאוסטרליה. לאט לאט ראינו את ההתגברות של מעשי האלימות וגם את ההקצנה בשיח נגד היהודים בהסוואה של דעות אנטי־ישראליות או אנטי־ציוניות. ראינו הפגנות אלימות במלבורן ובעיקר את הרעל שמופץ בכל מיני דרכים - למשל היו ניסיונות של מועצות מקומיות להעביר חוקים נגד ישראל, שהם סימבוליים לחלוטין, עם שום דבר מעשי מאחוריהם".

איך אתה מסביר את זה?
"אנחנו סך הכול נמצאים במדינה מאוד בטוחה, שהפשיעה בה יחסית נמוכה. אבל נראה לי שהשמאל הפרוגרסיבי באוסטרליה, בדומה להרבה מאוד מקומות מסביב לעולם, החריף את הטון נגד הישראלים והיהודים. באחת ההרצאות שנתנה חברת מפלגת הירוקים ממדינת ניו סאות' ויילס היא דיברה על הלובי היהודי וזרועות התמנון שלו. מה שהיה יותר מזעזע זה שחברת המפלגה הזאת נבחרה על מצע אנטי־גזעני והיא כאילו נלחמת כדי להגן על המיעוטים במדינה. אבל היא, דווקא היא, השתמשה בנרטיב הכי מוכר של האנטישמיות".

 אירועי אנטישמיות באוסטרליה / צילום: Reuters, AAPIMAGE

"אני חושב שצריך לחזור לתקופת הקורונה כדי להבין חלק מהשינויים שקורים כאן", מסביר פיליפ זייג'אק, נשיא JCCV, מועצת הקהילה היהודית של מדינת ויקטוריה שבאוסטרליה. "אוסטרליה היא באמת מדינה רב־תרבותית נהדרת, זה כור היתוך. בוויקטוריה יש יותר מ־200 לאומים שונים. זה היה מקום נהדר לחיות בו, הלכידות החברתית הייתה נהדרת והכול הלך כשורה. אבל הדברים החלו לרדת מהפסים. ב־7 באוקטובר החיים הפכו למלאי עימותים עבור הקהילה היהודית".

 פיליפ זייג'אק / צילום: אלבום פרטי

"המוסלמים גוררים את הלייבור לאנטי-ישראליות"

אם שואלים את זייג'אק - הסיבה העיקרית להידרדרות היא היעדר הענישה. "זה התחיל בהשמצות אנטישמיות, מעט גרפיטי, מעט הדבקה של פוסטרים אנטישמיים, ובהדרגה זה החמיר לאלימות פיזית. אנחנו ב־JCCV עומדים לפרסם דוח על אנטישמיות לשנת 2024 ותיעדנו יותר מ־500 מקרים נפרדים של אנטישמיות רק באזורנו. ובכל הזמן הזה לא ראינו את הרשויות עושות מהלכים חריפים נגד התופעות הללו.

"האנטישמיות מגיעה גם מהשמאל הקיצוני וגם מהימין הקיצוני. יש לנו קבוצה קטנה של נאצים בוויקטוריה שהם די פעילים. הממשלה מנסה לחזק את החוקים נגדם, אבל גלגלי החקיקה מסתובבים לאט מאוד. בשמאל המצב הרבה יותר מורכב - נראה שהוא התחבר עם הפרו־פלסטינים וחלקים מהקהילה האסלאמית. הסיסמה שלהם היא 'מהנהר ועד הים'. מבחינתם אם אתה תומך בקיומה של מדינת ישראל, אתה בעיה שצריך להילחם בך".

איך מגיבים לזה בממשלה?
"יש לנו יחסי עבודה טובים עם הממשלה, אבל הם לא פועלים מספיק חזק נגד התופעה משמאל ומהאסלאמיסטים. הם לא יוצאים בעוצמה כדי לגנות את מה שקורה".

לדעתך זה מגיע משיקולים אלקטורליים?
"הקהילה היהודית מרגישה מאוכזבת מהממשלה הנוכחית. עד ממש לאחרונה שני הצדדים של השלטון, מימין או משמאל, תמכו בישראל. אלא שב־18 החודשים האחרונים התנערה ממשלת הלייבור מהתמיכה הזאת במדינת ישראל, והעם היהודי באוסטרליה מרגיש נבגד.

"באוסטרליה יש בערך 800 אלף מוסלמים, הרבה מהם נמצאים בשלושה מושבים שמחזיקים כיום חברי הממשלה הנוכחית, חברי מפלגת הלייבור. הממשלה מתנדנדת ומנסה לזכות בהצבעה הזאת. הקהילה המוסלמית מצידה העמידה מועמדים שמתחרים במושבים האלה, וזה גורר את הלייבור למקום אנטי־ישראלי. יש גם את מפלגת הירוקים, שהיא מפלגה קטנה, אבל מתנגדת מאוד לישראל, וגם היא משפיעה בתחרות על קולות השמאל".

בעקבות האירועים מאז המלחמה זייג'אק מספר שהאבטחה סביב היהודים תוגברה משמעותית. "יש לנו מה שנקרא קבוצת אבטחה קהילתית, CSG, במלבורן כבר 30 שנה. הדרישות מהם גדלו מאז 7 באוקטובר, כך שגוף האבטחה הפועל כאן בוויקטוריה גדול בהרבה ממה שהיה. המתנדבים מפטרלים ברוב בתי הכנסת, וגם מלווים את ההגעה והעזיבה של התלמידים לבתי הספר. השכר של החינוך היהודי עלה בכ־5% בגלל הצורך לשלם על אבטחה.

 כתובת אנטישמית בסידני. ''הסימנים לא מעידים על שינוי בקרוב'' / צילום: ap, Mick Tsikas

"הלכתי לבקר בבית הספר היהודי הגדול ביותר כאן שנקרא מכללת הר הצופים. ראיתי על הקירות החיצוניים גרפיטי עם הכיתוב 'יהודי מת'. הרבה מהשיחות שאנו מקבלים הן בשאלה אם בטוח לשלוח את הילדים שלי לבית הספר היום, אם בטוח לצאת מהבית".

כאן אנו מגיעים לאירוע המטריד שהתרחש במלבורן בדצמבר האחרון. "תראה", אומר זייג'אק. "גרפיטי זה דבר אחד, אלימות פיזית היא דבר אחר לגמרי. ניסיון הפיגוע הגרוע ביותר, ולמרבה הצער זה ששם את מלבורן על מפת העולם, היה ההצתה של בית הכנסת 'עדת ישראל'. ההרס והנזק למקום היו נוראים. אבל זו הייתה קריאת השכמה".

למי?
"לקהילה האוסטרלית הכללית. מדובר באירוע טרור שמתרחש כאן במלבורן הרב־תרבותית. האוכלוסייה האוסטרלית פאסיבית, היא רוצה להמשיך בחיי היומיום ולהישאר מחוץ לדברים האלה. אבל רוב האנשים כאן עדיין תומכים בעם היהודי, וגם תומכים בקיומה של מדינת ישראל. עם זאת, היו גורמים פרוגרסיביים בתוך הקהילה שגילו שחבריהם בגדו בהם והפגינו נגדם".

האמנית שהגיעה לשלב הגמר, והותקפה

נינה סנדזה, פסלת יהודייה שחיה במלבורן, הגיעה בשנה שעברה לשלב הגמר בפרס בלייק היוקרתי לאמנות דתית. "זו הייתה זכות גדולה להשתתף בתערוכה", סיפרה לעיתונות האוסטרלית. אלא שהיא לא זכתה ליהנות מההישג לאורך זמן - עם ההכרזה על רשימת המועמדים הסופיים פעילים פרו־פלסטינים החלו להפעיל לחץ על מרכז האמנות בסידני להדיר אותה מהתערוכה הנלווית לפרס.

סופיה קאי, סגנית יושבת הראש של ארגון האמנות NAVA, טענה בפוסט שפרסמה כי התבטאויותיה האחרונות של סנדזה ברשתות "כוללות גזענות וביוש גופני כלפי פלסטינים" ויוצרות "סביבה תרבותית לא בטוחה עבור אמנים אחרים". "זה היה ממש הרסני עבורי", שיתפה סנדזה. מי שזכתה בפרסים בינלאומיים רבים מצאה את עצמה בתוך שבועות ספורים כמטרה לעלבונות מצד יוצרים חזותיים אחרים - בהם כאלה שעבדה עמם בעבר - שכינו אותה "מגעילה", "נתעבת" ו"נחש".

ההתקפות היותר קשות עליה החלו לאחר שפרטיה האישיים דלפו בינואר 2024 כחלק מחשיפת קבוצת הוואטסאפ של 600 אמנים ואקדמאים יהודים - מעשה שהיה לא חוקי כמובן. הודעות פרטיות שלה על חמאס שדלפו לרשתות עוררו קמפיין נגדה, והיא איבדה את הייצוג בגלריה המסחרית שלה ונאלצה לעזוב את הסטודיו שלה במלבורן.

במרץ האחרון, ביום שבו הגיעה לפנות את יצירותיה, רוססה על בניין הסטודיו כתובת גרפיטי אנטישמית עם הכיתוב "כלבים ציונים".

"לרוב האוסטרלים לא אכפת בכלל מהנושא"

מורן דביר וליליאן קליין הן מייסדות שותפות של פרויקט A, תנועה שנוצרה באוסטרליה בעקבות 7 באוקטובר, שמטרתה להיאבק באנטישמיות ובאנטי־ציונות באמצעות הסברה. לדברי דביר, "מבצעי פעולות הוונדליזם והאלימות לא נתפסים כמעט, אז אנחנו לא יכולים לדעת מאיפה הם באים. יש כמה חשדות שחלקם קיבלו שכר, המשטרה לא מספרת יותר מדי. אבל האנשים שאנחנו רואים ברחוב בהפגנות הם בעיקר מוסלמים ממוצא מזרח־תיכוני".

 מורן דביר / צילום: אלבום פרטי

"המחקרים שנעשו עד כה ובדקו את עמדות הציבור האוסטרלי הראו שלרובו לא אכפת בכלל מהנושא", מסבירה קליין. "אם כבר, הם תומכים יותר בישראל ובעם היהודי. למעשה, התפרסמו לאחרונה כמה מחקרים שמראים שעמדות הציבור האוסטרלי כלפי מוסלמים גרועות בהרבה מהיחס כלפי יהודים. הבעיה היא שהקהילה היהודית קטנה מאוד ואין לנו באמת כוח אלקטורלי".

ישראל צריכה לעשות משהו בעניין?
"צריך שתהיה מודעות בישראל לעובדה שהקהילה היהודית סובלת מרמות גבוהות של אנטישמיות. עם זאת, 90% מיהודי אוסטרליה הם ציונים ואנחנו רוצים להיות כאן עבורכם".

 ליליאן קליין / צילום: אלבום פרטי

אני חובש כיפה. אם הייתי מגיע לאוסטרליה, זה היה מסוכן עבורי?
"דיברתי לאחרונה עם נשיא האיגוד האוסטרלי של סטודנטים יהודים וראיתי שהוא חובש כיפה. כששאלתי אותו על זה הוא סיפר שהוא עושה זאת רק כדי שסטודנטים אחרים יוכלו לראות את זה ולקבל ביטחון. הוא עצמו לא חושש אבל הוא שמע שיש תלמידים שכן. מנגד, באחת מקבוצות הצ'ט של הקהילה היהודית בפייסבוק מישהו שאל אם להסיר את המזוזה מהדלת כי הוא מפחד".

ד"ר דיוויד אדלר, נשיא האגודה היהודית האוסטרלית, מספר כי "היהודים מתעוררים בכל בוקר ובודקים את החדשות כדי לגלות אילו אירועים אנטישמיים התרחשו ביום הקודם. יש מצב חירום של אנטישמיות".

איפה בדיוק זה פוגש את האזרח היהודי?
"מבחינה גיאוגרפית זה בא לידי ביטוי במיוחד באזורים הידועים שיש בהם קהילות יהודיות משמעותיות. זה מתבטא במיוחד בקמפוסים של האוניברסיטאות ובבתי ספר. ולמען האמת, ברחובות, בסידני ובמלבורן בסופי שבוע, אנחנו עדיין פוגשים המוני מוחים נגד ישראל שחצו את הגבול לאנטישמיות בוטה".

גם אדלר סבור שהממשלה צריכה לפעול ולא עשתה זאת מספיק, עד לאחרונה. "באופן כללי הממשלה ליבתה את המשבר באמצעות סדרה יוצאת דופן של החלטות מדיניות אנטי-ישראליות. למרבה הצער, רשויות אכיפת החוק לא היו יעילות. מה שכן, בחודשיים האחרונים חלה עלייה משמעותית באפקטיביות של אכיפת החוק ובוצעו כמה מעצרים של עבריינים ואנטישמיות אלימה. הסיבה לדעתי קשורה קודם כול לעובדה שזה הפך לנושא ציבורי מרכזי. נוסף על כך, באוסטרליה יש בחירות פדרליות שיתקיימו לא יאוחר מסוף מאי, והממשלה חוששת שזה ישפיע על סיכוייה להיבחר שוב".

יש לציין שבעקבות התחושה שהממשלה לא פועלת מספיק, בשבוע הבא תקיים רשת סקיי ניוז באוסטרליה כנס שידורים על אנטישמיות. את הכנס יזמה העיתונאית היהודייה שרי מרקסון. "כל הקהילה היהודית מרגישה חשש ודאגה שגוברת מיום ליום", היא מסבירה. "פשוט חשבתי לעצמי, מה אנחנו עוד יכולים לעשות? הרי הממשלה הזו שברה את הכלים ומצביעה נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. אז החלטנו יחד עם הרשת לקיים כנס בו יקחו חלק גם ראש האופוזיציה והתובע הכללי".

 שרי מרקסון / צילום: אלבום פרטי

המציאות תגרור גל עלייה המוני לישראל?
"בעבר היהודים היו נחשבים כמלכי אוסטרליה", מסבירה פרופ' זהבית גרוס, דקאנית הפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן וחוקרת סוגיות חינוכיות בבתי הספר היהודיים באוסטרליה. "מבחינת אוסטרלים רבים ב־7 באוקטובר היהודים תקפו בברוטליות את תושבי עזה. חברי פרלמנט שאיתם נפגשתי הודו בפניי שקשה מאוד להילחם באנטישמיות, כשהאוסטרלים חשופים כל יום לתמונות זוועה והרס".

פרופ' גרוס אף מצאה במחקריה כי תלמידים יהודים הלומדים בבתי הספר הממשלתיים חשופים להצקות ובריונות. "יש יהודים שחיים בהכחשה מוחלטת ומאמינים שזה ענין זמני שיחלוף, אבל הסימנים לא מעידים שניתן יהיה לראות שינוי מהותי בזמן הקרוב".

 זהבית גרוס / צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

האם המציאות הזאת עשויה לגרור גל עלייה המוני לישראל? לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנת 2024 היו כ־200 עולים מאוסטרליה, לעומת 125 עולים ב־2023, גידול של 47%. נוסף על כך, המשרד מספר כי ישנה עלייה גדולה מאוד בפתיחת תיקים ובהתעניינות בישראל השנה יותר מכל שנה אחרת.

"אני חושב שהרבה אנשים יושבים על הגדר ומחכים לתוצאות הבחירות הפדרליות הבאות", מסביר ד"ר אדלר. "אם ממשלת הלייבור הנוכחית הזאת תוחזר, סביר שתהיה עלייה משמעותית. הדעה הכללית היא שאיננו יכולים לסבול עוד ארבע שנים של הטירוף הזה. אבל אם יהיו חילופי שלטון והמפלגות הלאומיות הליברליות ייכנסו - יש סיכוי סביר לעצור את המגמה הזאת".

"הייתי בישראל פעמיים מאז 7 באוקטובר ואני מרגיש יותר בבית בישראל מאשר במלבורן", מוסיף זייג'אק. "החוסן של האנשים שם נותנים לי אנרגיה. אין ספק שיותר אנשים שוקלים עכשיו עלייה. בסוף אנחנו קהילה ציונית".