ישראלי הקים מיזם תיירות בספרד, והוא שווה כבר 2.7 מיליארד דולר

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג גלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק. 

● הערכות בשוק: זו הדרישה של האמריקאים בתמורה להקלות ביבוא שבבים
● פרשנות | השריף החדש, הטלטלה והוויתור: המשמעויות מאחורי עסקת צ'ק פוינט-וויז
● חדשות ההייטק | מהפכת ה"סייף" של רשות המסים: אפשר לגייס יותר, קשה להמיר למניות

1חברת התיירות הישראלית שהכפילה את שוויה תוך שנה

הישראלי אבי מאיר הקים בברצלונה את טראוולפרק ב-2015, חברת תיירות עסקית שמתחרה בהצלחה בישראלית נוספת - נאבן (לשעבר טריפאקשנס), היא מועמדת ודאית להנפקה ב-2025. כעת, לפי אתר הטכנולוגיה טקרנץ', מקבלת טראוולפרק תג שווי של 2.7 מיליארד דולר במהלך סבב גיוס של 200 מיליון דולר - כפול משוויה בשנה שעברה. את סבב הגיוס מובילה קרן ההון סיכון טארגט גלובל, קרן אירופאית שנוסדה ומנוהלת בידי צוות ישראלי, וכן קרן אטומיקו, גם היא קרן אירופאית.

במקביל לגיוס, רוכשת טרוולפרק (Travelperk) את חברת Yokoy השוויצרית בעסקה המוערכת במאות מיליוני דולרים. לפי החברה, הרכישה נועדה להרחיב את הפלטפורמה מניהול נסיעות לפתרון שמשלב ניהול של הוצאות ארגוניות, כחלק מניסיון להגביר את השקיפות להוצאותיהם של נוסעים עסקיים כלפי המנהלים שלהם ומנהלי הכספים בארגונים בהם הם עובדים, זאת במטרה למנוע בזבוזים מיותרים או לאשר במהירות רבה יותר הוצאות או שינויים בתכניות הנסיעה. מאז הקמתה גייסה טרוולפרק כ-860 מיליון דולר, והיא נחשבת כיום לאחת החברות הבולטות שנוסדו על ידי יזמים ישראלים באירופה. 

לאחר המעבר של חברות לעבודה היברידית השתנו דפוסי הנסיעות העסקיות, אך בניגוד לתחזיות המוקדמות, הדבר לא הוביל לצמצומן. כך, נתוני ארגון WTTC (ארגון הנסיעות והתיירות העולמי) מראים כי שוק התיירות העסקית רשם בשנה שעברה הכנסות שיא 1.5 טריליון דולר, עלייה משמעותית לעומת התקופה שלפני הקורונה. "העבודה ההיברידית יצרה דפוסים חדשים של נסיעות עסקיות", אמר ז'אן-כריסטוף טונאי-בוקלו, נשיא טרוולפרק לטקרנץ'. "במקום נסיעות תכופות לפגישות שוטפות, ארגונים מקיימים יותר כנסים מקצועיים ומפגשי צוות מרוכזים". בטרוולפטרק פיתחו מערכת המאפשרת לעובדים לנהל את הזמנות הנסיעות שלהם באופן עצמאי, תוך שמירה על מסגרת התקציב והנהלים הארגוניים. הרכש השוויצרי החדש של החברה משלים את המהלך באמצעות הוספת יכולות לניהול אוטומטי של הוצאות ודוחות, כולל מערכת המזהה חריגות בהוצאות. 

2חברת הגיימינג שחיברה בין שחקנים ביפן למכונות משחק בפתח תקווה נמכרת

חברת משחקי המובייל הישראלית ג'ייגנטיק (Gigantic) צמחה בימי הקורונה כשהיא מאפשרת לאלפי שחקנים מכל העולם להפעיל מרחוק מכונות משחק שהוצבו במחסן בפתח-תקווה. השחקנים היו מתחברים מרחוק דרך הטלפון הנייד שלהם, מנסים את מזלם בהרמת זרועות המכונה ואת הפרסים שהוצאו ממנה היו מקבלים במשלוח בדואר, גם אם התגוררו ביפן או בקוריאה. בשנות הקורונה השיטה עבדה יפה: השקעה בתקציבי פרסום הניבה יותר שחקנים ששיעור גבוה מהם ביחס לממוצע הסגיר את פרטי האשראי שלו. אלא שבשנים שחלפו מאז הקורונה איבדה החברה את היתרון התחרותי שלה, ולאחר שהמציאה קטגוריה של משחק המערב מציאות ודיגיטל בזמן אמת, נכנסו לחנויות של גוגל רבות אחריה. 

לאחר שגייסה החברה 19 מיליון דולר ממשקיעים כגון NFX, וי גיימס, מורטק ויוניון אינבסטמנטס ונכנסה לחובות של 39 מיליון שקל, נכנסה ג'ייגנטיק להליך שיקום בידי הנאמן עו"ד גיל אורן ממשרד ארנון, ואתמול (ג') נמכרה ב-1.3 מיליון שקל לחברה הקפריסאית האלמונית פנקונג (Fankong). בחברה נותרו כעת 16 עובדים המיוצגים על ידי עו"ד אופיר רונן.

3אמנון שעשוע מציג: רובוט שעובד ללא הפסקה

מנכ"ל  מובילאיי  והיזם הסדרתי אמנון שעשוע, חשף באמצעות סרטון טפח ממה שהרובוט היומנואיד שלו, מנטי-בוט (Menteebot), יודע לעשות. על פי הסרטון השיווקי, מדובר ברובוט דמוי אדם בגובה 1.75 מטר שמסוגל לבצע בעיקר משימות עבודה ידניות וכבדות, כמו הרמת משאות כבדים, הזזת חפצים, תוך הפעלת כוח גדולה ושמירה על יציבות. בנוסף לכך, חשף שעשוע את ה"סוד" שמאפשר למנטי-בוט לעבוד בפועל ללא הפסקה: סוללה בגודל של תיק-גב הניתנת להחלפה בקלות. לא נמסר מידע לגבי זמן העבודה שמאפשרת הסוללה, לא נופקו תמונות של עבודה פיזית של ממש ולא נמסר מה העלות של הרובוט. "מערכת סוללות הניתנת להחלפה חמה מאפשרת פעולה רציפה 24/7", כתב שעשוע ברשת לינקדאין. "מה שהופך אותה לאידיאלית לסביבות ייצור בעולם האמיתי. הרובוט יודע להתמודד עם מטענים של עד 25 ק"ג, ולוקח על עצמו משימות הרמה שבדרך כלל היו מאומצות עבור עובדים אנושיים לאורך תקופות ממושכות. הזרועות שלו הן בעלות אחיזה חזקה, עם כוח 'צביטה' משמעותי, דבר המספק עמידות בפני פגיעות או מניפולציות. מנטי-בוט מיועד להגדיר מחדש משימות עתירות עבודה עם יעילות ואמינות גבוהים", כתב שעשוע. 

4החברה הישראלית שגוגל ומטא מטפחות גייסה 41 מיליון דולר

בחודשים האחרונים הפכו יזמי החברה הישראלית וויאנטיס (Voyantis), עידו ויזנברג וערן פרדינגר, לבני בית במשרדים של  גוגל  ומטא , בארץ ובארה"ב. החברה שמנהלים השניים צמחה במיליוני דולרים בתוך חודשים ספורים בזכות המוצר שפיתחו השניים: מערכת המסוגלת לזהות דפוסי שימוש של לקוחות פוטנציאליים ולברור מביניהם את אלה שיהפכו להיות לקוחות נאמנים יותר עבור המפרסמים. על בסיס ניטור דפוסי השימוש - אילו מוצרים בדק הלקוח, באילו עמודים הביט ומה קרא - ניתן יהיה לחזות האם יהיה "לקוח טוב יותר" מאחרים, במונחים של הוצאות ושדרוגים. 

במילים אחרות, וויאנטיס טוענים כי עלו על שיטה יעילה יותר לחיזוי הערך הכולל של המשתמש (Life Time Value), הגביע הקדוש של עולם פרסום האונליין. לטענת החברה, היא מעלה ב-20% את הרווחיות של קמפיינים בגוגל ומטא, זאת על ידי המערכת שלהם שמותקנת בין אתר הלקוח, מערכות הדאטה שלו (כמו סנואופלייק או ביגקוורי), לבין הקמפיינים המנוהלים ברשתות החברתיות ומנועי החיפוש. לפי ההערכה, החברה על סף מעבר לקצב הכנסות שנתי של 10 מיליון דולר. אתמול (ג') הודיעה החברה על גיוס של 41 מיליון דולר ומשקיע חדש, אינטל קפיטל, שהפכה לאחרונה לקרן עצמאית, זאת בנוסף למשקיעים הקיימים בחברה: הקרנות טארגט גלובל, ג'ייב (Jibe), סקוור פג האוסטרלית, אליקורן, רדסיד ואייקון. 

5חוזרת לימי השיא? סטרייפ מתכננת סקנדרי לפי שווי של מעל 80 מיליארד דולר

חברת התשלומים הדיגיטליים סטרייפ (Stripe), מתכוונת לאפשר לעובדיה למכור מניות לפי שווי של 85 מיליארד דולר, כך על פי דיווח באתר דה אינפורמיישן. מדובר בעלייה של 70% משווי החברה במרץ 2023, אז נאלצה סטרייפ לחתוך את שוויה ל-50 מיליארד דולר, זאת בין היתר בעקבות ההאטה בצמיחת המסחר המקוון והעלייה בריבית. כעת, השווי החדש מקרב את החברה לשיא של 95 מיליארד דולר אליו הגיעה בתקופת הקורונה. 

עוד לפי הדיווח, הנתונים הפיננסיים של החברה תומכים בעליית השווי. סטרייפ רשמה תזרים מזומנים חופשי של 615 מיליון דולר ברבעון השני של 2023, והרחיבה את פעילותה מעבר לתחום הסליקה המסורתי לשווקים חדשים, בהם תוכנות לניהול חיובים ומנויים. החברה, שהוקמה לפני 15 שנה, מייצרת את עיקר הכנסותיה מעמלות על עסקאות תשלום דיגיטליות. 

עסקת הסקנדרי האחרונה בחברה בוצעה בקיץ האחרון, אז לפי שווי נמוך ב-20% מהשווי המתוכנן כעת. על פי מקורות בשוק, החברה מעדיפה להמשיך ולאפשר נזילות למשקיעים ועובדים באמצעות עסקאות משניות על פני הנפקה לציבור בשלב זה. 

הדיווח על עליית השווי של סטרייפ מתבלט על רקע המשבר בתעשיית הפינטק בשנתיים האחרונות. בעוד סטרייפ כאמור מתקרבת לשיאי 2021, מתחרות מרכזיות בתחום חוות ירידות שווי חדות. אם אלו ענקיות גלובליות כמו קלרנה השוודית שירדה מ-45 מיליארד דולר ל-6.7 מיליארד דולר, או  פייפל שאיבדה כ-70% משוויה, ועד לראפיד הישראלית שמנהלת סבב גיוס לפי שווי המשקף ירידה של 60%.