המשקיע האמריקאי סנדר כהן, שניהל את השקעותיהם של מיליארדרים כמו ג'ורג' סורוס וסטנלי דרוקנמילר, מגייס בימים אלה 800 מיליון דולר להקמת מעבדות מחקר פרטיות בישראל תחת השם "מעבדות נבו" (Nevo Labs). ביוזמה מעורבים גם מייקל אייזנברג, מייסד שותף בקרן אלף, ואדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון בסמר, שמסייעים בהיגוי התוכנית ובגיוס משקיעים.
● חשיפת גלובס: המיזם השאפתני של יוצא OpenAI שכר לראשונה משרדים בת"א
● ראש בראש עם הייטקזון: מועדון הצרכנות הוט ינסה למשוך את עובדי ההייטק
את המיזם חשף כהן בפודקאסט Invested של אייזנברג, וסיפר כי הקמת מעבדת המחקר נעשית בהשראת מעבדות בל (Bell Labs) של חברת AT&T - מוסד שלא קיים בישראל ומשמש כמכון מחקר מדעי בשירות חברה מסחרית. במעבדות אלה מדענים מתחומים שונים מנסים לפתח טכנולוגיות חדשות שניתן למסחר תוך מספר שנים, בשונה מהנעשה במעבדות אקדמיות, שם המסחור לא בהכרח המטרה הראשונה.
בפוסט שפרסם אייזנברג ביום א', סיפר כי ערך אירוע גיוס גדול בניו יורק, ובו ניסה יחד עם כהן לשכנע 100 משקיעים פרטיים ממשרדי עושר משפחתיים להשקיע בישראל.
גיוס ההון מאתגר
בשלב הראשון, מעוניינים בנבו להתמקד בשלושה תחומי מחקר מרכזיים: בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וביולוגיה סינתטית. "בישראל יש תעשייה גדולה שמפתחת הרבה לטווח הקצר, אבל לא קיים כאן מחקר מסחרי לטווחים של 5-15 שנה", מסביר כהן.
אחת ממטרות העל של הקמת המעבדות היא לאפשר השבת מוחות לישראל: "תשעה מתוך כל עשרה דוקטורנטים עושים את התמחות הפוסט־דוק שלהם בארה"ב, ואז נשארים שם - לא כי הם רוצים לרדת מהארץ, אלא כי האקדמיה כאן קטנה ואין לה עבודה להציע לכולם", אומר כהן. בישראל, בעלי תואר דוקטורט במדעים מדויקים נקלטים בענף ההייטק בתפקידי פיתוח רגילים, ובכך לא תורמים לפיתוח מדעי ארוך טווח. "בארה"ב, מאידך, אקדמאים רבים מעדיפים לעבוד במוסדות המחקר הפרטיים על פני המוסדות האוניברסיטאיים. הסיבה לכך נעוצה בגמישות הניהולית ובכך שיש שם פחות בירוקרטיה".
עם זאת, האתגר בגיוס הון עבור מעבדות מחקר אקדמיות גדול פי כמה מגיוס מימון לחברות הייטק, מאחר שההחזר עשוי להגיע למשקיעים רק אחרי שנים רבות. "זה דורש יותר סבלנות אבל גם משתלם מאוד", הוא אומר.
הקמת מעבדות מחקר דורשת הון רב, וכהן נעזר בכישוריו הפיננסיים ובקשריו מהשנים האחרונות לשם הגיוס. כהן ניהל את קרן ההשקעות וחטיבת המחקר של המיליארדר ג'ורג' סורוס ולאחר מכן שימש כנשיא קרן הגידור שלו. לאחר מכן שימש כמנהל ההשקעות של קרן שוסטרמן בניו יורק. לגלובס נודע כי בין המשקיעים שסיפקו לכהן התחייבות ראשונית נמצא גם סטנלי דרוקנמילר, עמו עבד בעבר.
כהן מעיד על עצמו כמקושר מאוד לאנשי עסקים וממשל באיחוד האמירויות ובסעודיה, ועל פי ההערכה ינסה לגייס הון מהמפרץ לצורך היוזמה. "הישראלים והסעודים מתעניינים באותם תחומי מחקר", אמר כשנשאל על האפשרויות לשיתופי־פעולה בין שתי המדינות.
הקמת הקרן למימון המעבדה מוגדרת כ"קרן מחקר ריבונית פרטית" משום שהיא נסמכת בדרך־כלל על חברה מסחרית אחת. בשונה מקרן ריבונית, היא לא תהיה מקושרת למדינת ישראל, שכרגע לא פתוחה להשקיע מאות מיליוני דולרים בטכנולוגיה לטווח ארוך, ולכן מחפשים המעורבים בדבר משקיעים פרטיים למיזם. עם זאת, בכיר שמכיר את פעילות הקרן אומר כי ניתן היה לגייס לקרן הון ממשלתי אם הממשלה הייתה מעוניינת בכך.
השראה מבוסטון והמפרץ
באבו דאבי שבאיחוד האמירויות פועל מכון מחקר דומה בשם TII. לפי ההערכה, מאות מיליוני דולרים הושקעו בהטסת מדענים ממדינות כמו צרפת וקנדה כדי לפתח טכנולוגיות חדשות בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר ומדעי החיים. אחת ההצלחות של TII היא מודל השפה פלקון, שנחשב במשך תקופה לאחד ממודלי השפה בקוד פתוח המוצלחים, שאתגר אפילו את מודל לאמה של מטא.
במעבדות נבו שואבים השראה ממעבדה שהוקמה בשנה שעברה בבוסטון על ידי מדענים מהרווארד בשם "ארינה ביו־וורקס", שמספקת עבור החוקרים שלה את החירות לעבוד על תרופה לכל מחלה. כשההנהלה תזהה אפשרות לפתח תרופה, היא תיצור על בסיסה חברה חדשה, לבד או במשותף עם חברות תרופות אחרות.
מאייזנברג, כהן ופישר לא התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
