על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בסיני כבר יש מסלולים שמתאימים למטוסי קרב. האם זו תהיה החזית הבאה של ישראל?
● מברלין ועד ניו יורק: ערבים ישראלים שהחליטו לעזוב מספרים למה
1בלי הנהגה ובלי כסף מאיראן: חיזבאללה במצוקה
היום (א') תתקיים בביירות הלוויה משותפת למנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, ולמחליפו ספי א-דין. אולם, מותם של המנהיגים הוא לא הבעיה החמורה ביותר שעמה מתמודד ארגון הטרור. חיזבאללה ניצב בפני מצוקה כלכלית קשה כאשר הזרמת הכספים מאיראן נפסקת, פורסם בוושינגטון פוסט. חיזבאללה ינסה להציג מפגן כוח בהלווית המנהיגים "על מנת למשוך עשרות אלפי משתתפים לטקס, במטרה להראות כי התמיכה בו נותרה רחבה, גם אם רבים מתומכיו מצויים במצב קשה בעקבות המלחמה", נכתב.
"הארגון הלבנוני החמוש מתמודד עם תפנית מדהימה בגורלו לאחר המלחמה עם ישראל והדחת בעל בריתה הסורי, אסד. ארה"ב, ישראל ושליטיה החדשים של סוריה, שהדיחו את נשיא סוריה, הידקו את הפיקוח על מקורות המימון והנשק של חיזבאללה", נכתב.
המצוקה הכלכלית של חיזבאללה מגיעה בתקופת משבר ולצד קצב איטי של שיקום הכפרים בדרום לבנון שנפגעו על ידי צה"ל. "הבנק העולמי מסר בנובמבר כי העימות גרם ללבנון נזקים פיזיים והפסדים כלכליים המוערכים ב-8.5 מיליארד דולר".
כעת, הגבלת הזרמת הכספים מאיראן מציבה את הארגון באתגר נוסף שמנסה בכל דרך לקבל אספקה כלכלית מהפטרון שלו. בשבוע שעבר נמנע ממטוס איראני לנחות בביירות, על רקע האשמות ישראליות כי טהרן משתמשת בטיסות מסחריות על מנת להעביר כסף לארגון. בנוסף, לאורך הגבול המזרחי של לבנון, המשטר הסורי החדש פועל נגד מבריחים הקשורים לחיזבאללה.
הילאל חשאן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, אמר לוושינגטון פוסט כי לחיזבאללה אין את המשאבים הכלכליים לבנות מחדש בכוחות עצמו והוא יזדקק לתמיכה חיצונית. "ללא נתיב אספקה מאיראן, מצבו הכלכלי של הארגון יחמיר", אמר. למרות זאת, חבר בחיזבאללה טוען כי לארגון יש עדיין כסף לתפקד.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת מוחמד אל-שמעא, סוזן חידמוס ואבי צ'יזמן. לקריאת הכתבה המלאה.
2בכירים בתעשייה הביטחונית: כיפת ברזל אינה מתאימה לארה"ב
בתערוכת הנשק באבו דאבי, IDEX, שננעלה ב-21 בפברואר, אמרו בכירים בתעשייה כי מערכת ההגנה הישראלית כיפת ברזל אינה מתאימה עבור ארה"ב או אירופה. "פריסת מערכת כזו תהיה לא ריאלית לאור הייעוד המקורי שלה", נכתב ב-Defense News.
ההערכה הזו מגיעה בעקבות התוכנית של ממשל טראמפ לפרוס מערכת להגנת טילים תחת השם כיפת ברזל. הנשיא הנכנס חתם על צו נשיאותי בשם "חוק כיפת ברזל" בחודש שעבר, "במטרה לסכל טילים בליסטיים, על-קוליים ומתקדמים בעלי יכולות שיוט".
למרות שהרעיון צבר תאוצה בקרב מחוקקים רפובליקאים, הוא זכה לביקורת מצד מומחים ובכירים בתעשייה הביטחונית שטוענים כי הוא בלתי ישים ליירוט טילים ארוכי-טווח. דייב אלכסנדר, נשיא יצרנית המל"טים General Atomics, התלוצץ בראיון בתערוכה כי "'כיפת ברזל לאמריקה' הוא שם גרוע לזה - מה לגבי 'כיפת טיטניום'?".
שחר שוחט תא"ל במיל', סגן נשיא לפיתוח עסקי בתחום ההגנה האווירית ברפאל, אמר ל-Defense News כי מדינות רבות עושות שימוש לא נכון במותג של כיפת ברזל. "יש בלבול לגבי מטרתה", אמר. והוסיף, "כיפת ברזל, שהיא מערכת לטווח קצר עד בינוני - הפכה לשם מותג כמו קוקה-קולה, שכולם משתמשים בו בגלל הצלחתו הרבה, אך הדוקטרינה הישראלית של הגנה אווירית רב-שכבתית כוללת יותר ממערכת אחת בלבד".
המערכת הישראלית יכולה לנטרל איומים מטווח שבין 4 ק"מ ל-70 ק"מ. בישראל פרוסות בסך הכל עשר סוללות כיפת ברזל. "לשם השוואה, שטחה של ארה"ב הוא 9.834 מיליון קמ"ר , מה שהיה מצריך תיאורטית עשרות אלפי סוללות של כיפת ברזל כדי להגן באופן אפקטיבי על אוכלוסיית המדינה והתשתיות שלה".
למרות זאת, בכיר ברפאל אמר כי ניתן להשתמש במערכת כחלק מהגנה רב-שכבתית שתגן על אתרים אסטרטגיים. בהתחשב בשימוש זה, אמר שוחט כי החברה רואה "ביקוש גדול" לכיפת ברזל במיוחד באירופה.
מתוך ה-Defense News מאת אליזבת גוסלין-מאלו. לקריאת הכתבה המלאה.
3החשש הבא של הסורים: כיבוש ישראלי
תושבי הכפרים באזורי הגבול של סוריה חוששים כי פשיטות צה"ל יהפכו "לכיבוש ממושך", פורסם בניו יורק טיימס. "החיילים הישראלים התמקדו בכפרים, במיוחד בכאלה שהיו מוצבים צבאיים". בישראל חוששים כי נפילת אסד יצרה ואקום ביטחוני באזור וטוענים כי הפלישות הכרחיות להגנה על אזורי הגבול. "ישראל רואה מזה זמן רב ברמת הגולן מרכיב חשוב בביטחונה, מאחר שהיא ממוקמת על גבול סוריה, ירדן ולבנון ומעניקה נקודת תצפית אסטרטגית", נכתב.
בסוף דצמבר, צה"ל פלש לכפר סויסה בדרום מערב סוריה והרס מוצב צבאי קטן שננטש על ידי חיילים סורים, ודרש מהתושבים למסור כל נשק שהיה ברשותם.
תושבת הכפר רווידה אל-עקאר מיהרה לצאת עם משפחתה מביתה הקטן כשראתה עשרות חיילים צועדים לכיוון כפר החקלאים. היא אמרה לניו יורק טיימס כי חששה שייאלצו אותם לעזוב את הבית. בעלה של אל-עקאר אמר כי צה"ל ביקש שיכריזו מהרמקולים של המסגד כי אין להם נשקים ואמר: "אין לנו נשקים, אנחנו חקלאים".
תושבי הכפר סיפרו לניו יורק טיימס כי "תלשו ענפי זית ממטעים סמוכים כסמל לשלום והדגישו כי איש מהתושבים שיצא לפגוש את החיילים לא נשא נשק". הם קראו לחיילי צה"ל לצאת מהכפר וצעקו "סוריה חופשית!". החגיגות על נפילת אסד הפכו לפחד מפני צבא זר. אל-עקאר אמרה "הם הרסו לנו את השמחה".
הארגון הסורי איתנה דיווח כי צה"ל ממשיך להיכנס לאזורי הגבול הסורים עם דחפורים וכלי רכב משוריינים. "הכוחות הישראליים פשטו על בסיסי צבא סוריים לשעבר בפרובינציות הדרומיות קוניטרה ודרעא, כדי להרוס רכוש, להשתלט על קרקעות ולדרוש מהתושבים למסור כל נשק ברשותם", דיווח הארגון שחושש מכיבוש השטחים.
שדי אל-מליחן, עיתונאי תושב סויסה, אמר לניו יורק טיימס כי התעמת עם כוחות צה"ל שנכנסו לכפרו. "אנחנו במלחמה כמעט 14 שנים, אנחנו לא רוצים עוד מלחמה", אמר.
מתוך הניו יורק טיימס מאת ראג'ה עבדולרחים. לקריאת הכתבה המלאה.
4פחות מ-10 יהודים חיים בסוריה, כעת נוספים חוזרים למולדתם כדי להשלים מניין
יהודים רבים עזבו את סוריה במאה ה-20, סביב הקמת מדינת ישראל ולאור אלימות שחוו בחלב ובדמשק. "כיום מוערך כי פחות מ-10 יהודים חיים בסוריה, לא מספיק כדי להגיע למניין הדרוש לתפילה ציבורית על פי ההלכה". לאחר נפילת אסד, יהודים רבים חוזרים לשכונות ולבתי הכנסת העתיקים ומקווים שיוכלו להתבסס מחדש בסוריה, פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
הוול סטריט ג'ורנל ליוו את הרב יוסף חמרא, כשפתח ארון קודש בבית כנסת אל-פרנג' בעיר העתיקה של דמשק. משפחתו עזבה את סוריה בשנות ה-90, אך כעת הוא חזר עם בנו הנרי חמרא. "אחרי כל השנים הללו, סוף סוף חזרנו", אמר.
הרב ובנו הם חלק מקבוצת יהודים סורים שהגיעו לדמשק החודש, מלווים בכוחות חמושים של הארגון היאת תחריר א-שאם שהבטיחו סובלנות כלפי הקבוצות הדתיות והאתניות הרבות של סוריה. "המשלחת סיירה בשכונה היהודית ההיסטורית של דמשק ובאתרים דתיים, ונפגשה עם חברי הקהילה וגורמים מהממשלה החדשה של סוריה. הם ביקרו בבתיהם הקודמים של קרוביהם, קברים ובתי ספר דתיים".
הקבוצה שהתהלכה בדמשק התרגשה לפגוש שכנים ותיקים. אישה אחת שחלפה על פני הרב חמרא אמרה "אני זוכרת את פניו! אני לא מאמינה שזה באמת הוא". סורי נוסף בירך את הרב בן ה-77 בעודו אומר לו "ברוך שובך. זה הבית שלך".
הרב אמר כי הוא חי בסוריה ביחסי שכנות קרובים עם הקבוצות הדתיות השונות ואמר כי "אנחנו יכולים לעשות זאת שוב". כעת משפחת הרב מקווה שהיהודים יוכלו לשוב לסוריה והתבסס בה.
המשלחת אורגנה על ידי Syrian Emergency Task Force, ארגון אמריקאי התומך בדמוקרטיה במדינה. הארגון אמר כי "הביקור עשוי להיות הראשון מבין רבים, ובזמן הנכון יוביל להקמת מרכזים יהודיים מחדש ולשובם של יהודים סורים שיוכלו לסייע במאמצי השיקום, כאשר סוריה מנסה לאחות את כלכלתה ההרוסה".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת עומר עבד אל-בקי. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.