דירקטוריון החברה שהחליט לפטר את מרבית העובדים והיועצים שלה

חברה נוספת מגל הנפקות הטכנולוגיה בבורסה בתל אביב מדווחת על סוף דרכה העסקית העצמאית, לאחר שקופתה התרוקנה, ומנייתה איבדה את כמעט את כל שוויה בהנפקה מ-2021. מדובר בחברת הפודטק נקסטפרם , שהודיעה השבוע על השהיית פעילותה, למעט המשך מיזם משותף בהודו. בעקבות ההודעה קרסה המניה ביותר מ-50% ומשקפת לנקסטפרם שווי של 7 מיליון שקל בלבד (ירידה של 99.5% מההנפקה).

● המחשבון | ההטבות החדשות של הבנקים שכדאי להכיר, והאותיות הקטנות
● הגמל חטף ומה הציל את החוסכים לפנסיה

נקסטפרם מסרה לבורסה כי במסגרת החלטת הדירקטוריון, נמסרה הודעה מוקדמת לכלל עובדי החברה (11 במספר), כאשר בתקופת ההודעה תפעל ההנהלה למימוש הנכסים והטכנולוגיות, לצמצום ההתחייבויות וככל הניתן השארת פעילות החברה כ"עסק חי".

דירקטוריון נקסטפרם הנחה את ההנהלה לפעול לאיתור רוכש לפעילות החברה, לרבות ניסיון לאתר רוכש לחברה (בין עם או בלי הפעילות).

יתרת המזומנים של החברה עומדת על 230 אלף דולר בלבד, בעוד יתרת ההתחייבויות עומדת על 1.45 מיליון דולר, מתוכן התחייבויות שוטפות של 1.14 מיליון דולר.

הטכנולוגיה: ייצור רכיבי מזון בשמרים ללא הנדסה גנטית

נקסטפרם הוקמה על ידי בועז נוי, ד"ר צפרא כהן ויוסי פלד, כולם יוצאי אנזימוטק, חברת הפודטק שנמכרה לפרוטרום בשנת 2017 תמורת כ-210 מיליון דולר. נקטפרם פיתחה טכנולוגיה ליצור רכיבי מזון בשמרים ללא הנדסה גנטית.

 בועז נוי (מנכ''ל) וצפרא כהן (סמנכ''ל מו''פ) בחברת נקסטפרם Nextferm / צילום: כדיה לוי

המוצר המוביל של נקסטפרם הוא חלבון טבעוני המיוצר בשמרים. החברה ייצרה כמה עשרות טונות של המוצר וטוענת בדיווחיה לעניין רב בו מצד חברות מזון ותוספי תזונה בעולם. אך הפעילות הייתה הפסדית, והרחבת כושר הייצור כדי להגיע ליתרונות לגודל לא הייתה אפשרית ללא השקעות נוספות.

אחד הדברים שקסמו למשקיעים בהנפקת נקסטפרם בינואר 2021 היה קיומם של שני מוצרים נוספים, שהיו אמורים לבזר את הסיכונים שלה ולהכניס לה מזומנים עד שהמוצר העיקרי יבשיל. אחד מהם היה מוצר שיפור אפייה על בסיס שמרים שרישיון השיווק שלו נמכר לאחת החברות המובילות בתחום, אך ההכנסות לא היו משמעותיות, והרישיון הופסק ב-2024. כמו כן פיתחה נקסטפרם ושיווקה תוסף מזון שנמכר בארה"ב ובקנדה, אך לאור הקושי בגיוס משאבים, היא לא הצליחה להשקיע בהוכחת היעילות הקלינית שלו או בשיווק שלו.

הכנסות נקסטפרם עמדו אשתקד על 174 אלף דולר בלבד, לעומת 283 אלף ב-2023. ההפסד אשתקד עמד על 5.3 מיליון דולר, ובסך-הכול "שרפה" החברה 37 מיליון דולר מאז היווסדה.

לפיכך החליטה נקסטפרם במהלך 2024 לפטר את רוב עובדיה (אשר מנו בעבר כמה עשרות) כדי להפחית את הוצאותיה ל-2 מיליון דולר בשנה, בעודה מקיימת את שיתוף-הפעולה בתחום השמרים עם השותפה ההודית Kothari, כאשר השותפה אחראית על הייצור והשיווק של המוצר וההכנסות נחלקות באופן שווה. שיתוף-פעולה זה אמור לאפשר לחברה להתקיים כאמור בהוצאה של כ-2 מיליון דולר בשנה בלבד.

אלא שבדוחות שפורסמו השבוע, הסבירה נקסטפרם כי לא הצליחה למכור פריט ציוד שהיה אמור להכניס לה 900 אלף דולר, ולכן הגיע להחלטתה הנוכחית, "לאור הקושי המתמשך בגיוס מימון להמשך פעילות החברה".

בועז נוי, מנכ"ל נקסטפרם, אמר היום (ד') גלובס כי "אנחנו מנהלי ועובדי החברה מאמינים במוצר ובטכנולוגיה, אבל תחום הפודטק דורש הרבה יותר השקעות וזמן ממה שאנחנו יכולים לגייס. כעת התוכנית שלנו מכוונת לפעילות מאוד מצומצמת שיכולה להיות רווחית במהירות. שוק המזון כבר נמצא שם, אבל שוק ההון לא, והמצב לא עוזר במיוחד. אנחנו מנסים למצוא פתרונות, וככל שיהיו כאלה, נדווח עליהם".

הייקון פנתה לצו עיכוב הליכים

בשבוע שעבר דיווחה חברת הטכנולוגיה הייקון , שהונפקה בתל אביב לפי שווי של מעל חצי מיליארד שקל ונסחרת היום בכ-2 מיליון שקל בלבד (ירידה של 99.9% מהשווי בהנפקה), על מה שנראה כסוף פעילותה העצמאית.

החברה, שפיתחה ומייצרת מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומוצרי קרטון, הגיעה לבורסה בתל אביב בדצמבר 2020 עם ציפיות גדולות ועם שורה של משקיעים בולטים - ביניהם היזם הסדרתי בני לנדא, בעל ניסיון רב בעולם הדפוס, וקרן ההון סיכון JVP של אראל מרגלית. נכון להיום לנדא מחזיק ב-9.2% מהון המניות של הייקון, ו-JVP מחזיקה ב-8.9%.

 מערכת הדפוס וחיתוך הלייזר של הייקון / צילום: אתר החברה

בשבוע שעבר דיווחה הייקון לבורסה כי "בעקבות החלטת דירקטוריון החברה ולאור מצב החברה, החליטה החברה על פיטורי מרבית העובדים והיועצים, כאשר בשלב זה הוחלט על הותרת 20 עובדים ויועצים לשם המשך הפעלת החברה באופן מינימלי, לטובת שימור פעילותה כ'עסק חי'" (בעבר העסיקה מעל 150 עובדים).

בד-בד פנתה הייקון לבית המשפט למתן צו לעיכוב הליכים נגדה, "לאור המשבר התזרימי החמור אליו נקלעה החברה, באורח שהוביל לכך שכיום אין בידיה אמצעים נזילים לפרוע את מלוא חובותיה והתחייבויותיה, הנאמדים בסך כולל של למעלה מ-60 מיליון שקל (מחציתם לבנק מזרחי טפחות).

בדיווח לבורסה טענה הייקון כי היא "נקלעה לקשיים תזרימיים משמעותיים עקב שילוב של גורמים חיצוניים וכלכליים", ובין היתר ציינה הזמנות בסך 10 מיליון דולר שנדחו להמשך השנה, מה שמנע ממנה להבטיח את המימון הדרוש ולעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות.

את 2024 סיימה הייקון בהפסד של 14 מיליון דולר, ובסך-הכול "שרפה" מאז היווסדה 280 מיליון דולר, ויש לה גירעון של 16 מיליון דולר בהון העצמי.