מה הסיכוי שטראמפ יחריג את ישראל ומי מהחברות בלחץ גדול?

"זה הוא יום שחרורה של אמריקה… מדינות זרות שדדו אותנו", הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רגע לפני שהטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, בהן ישראל (17%). גורמים במשרד האוצר, הכלכלה ובכירי המשק הופתעו מהשיעור הגבוה יחסית הקרוב למכס שהוטל על האיחוד האירופי (20%) וגבוה ממדינות כמו נורבגיה ו־וונצואלה שנחשבת למדינת אויב, טורקיה, איחוד האמירויות וערב הסעודית. כבר בתחילת השבוע, בהמתנה להכרזת הנשיא, הממשלה בישראל הודיעה על הורדת כל המכסים שהוטלו על מוצרים אמריקאים במטרה לרכך את המכה. אלא שטראמפ, כהרגלו, שמר את הקלפים קרוב לחזה והפתיע את בכירי המשק.

● פרשנות | טראמפ יורה לכל הכיוונים, השאלה היא האם צריך לקחת אותו ברצינות
● השווקים בלחץ מטראמפ, ויש אפיק השקעה אחד שדווקא מרוויח

הנוסחה בה השתמש הנשיא נשמרה בסודיות ובממשלה נדרשו לשער כיצד האמריקאים הגיעו לשיעור של 17%; אז התברר כי הנשיא חילק את גירעון הסחר האמריקאי כלפי ישראל - כ־8 מיליארד דולר - וחילק בו את נתון היקף הסחר הכולל בין המדינות - כ־27 מיליארד דולר. את התוצר חילק פעם נוספת בשתיים, כלומר ממוצע של 17% למדינה, וכך הגיע למכס שיוטל על מוצרים ישראליים.

כעת מנהלים גורמים שונים במשק ובממשלה מגעים עם מקורבי ממשל טראמפ במטרה להחריג את יצוא היהלומים שאחראי על מחצית מגירעון הסחר (כ־4 מיליארד דולר) מהגזירה, דבר שעשוי להפחית את המכס אל מתחת לרף 10%, או לכל הפחות להשוות אותו לשאר מדינות העולם שלא קיבלו מכס מיוחד. במקביל, במשרד הכלכלה עובדים באופן צמוד מאז ההחלטה עם גורמים במשרד המסחר האמריקאי כדי לגבש את אופן המיסוי וייתכנו הקלות באופן שבו ייחשב מוצר ישראלי, באופן שיאפשר ליצרנים להעביר את הסחורה דרך מדינות צד שלישי ואולי אף לקבל הקלות.

הסחורות שהוחרגו

ארה"ב סובלת מגירעון סחר לעומת ישראל שעומד על 4.3 מיליון דולר ללא יהלומים, כאשר האחרונה מייצאת לארה"ב בעיקר מכונות וציוד חשמלי כמו שבבים מאינטל (28.3% מכלל היצוא לארה"ב), מכשור אופטי מחברות כמו קמטק ונובה ומכונות הדמיה מחברות כמו פיליפס וג'נרל אלקטריק (15.9%), מכשירים מכניים (11.6%) ותרופות מחברות כמו טבע (8.8%). פלסטיק, קטגוריה בה פעילה חברת כתר שמייצאת חלק ניכר מהסחורה שלה לארה"ב, אחראית על 5.3% מהיצוא. השוק בארה"ב הוא היעד הגדול ביותר של ישראל, עם 25% מכלל היצוא ושיעור כולל של 2.52% מכלל התוצר, כך על פי התאחדות התעשיינים.

 נמל חיפה. ישראל מייצאת לארה''ב בעיקר מכונות וציוד חשמלי / צילום: Shutterstock

לאחר הסערה שעורר טראמפ, הבית הלבן פרסם את תקנות המכס החדשות באמצעותן ניסה להרגיע במעט את השוק. במסמך צוין כי כמה סחורות יוחרגו מהמכסים החדשים, כמו מוצרי עץ ונחושת, וחשוב יותר לישראל - שבבים ותרופות, תחום שהביא לאנחת רווחה, ולו זמנית, בענקיות כמו טבע, אינטל וטאואר. בקרב המשקיעים, הדבר כלל איננו מובן מאליו: מניות השבבים ספגו ירידה במסחר המוקדם. עם זאת, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, שהוא גם בעליו של חברת התרופות אוניפארם, איננו בהכרח רגוע מן ההחרגות: "ייתכן שהן זמניות ובקרוב יטל טראמפ מכס מיוחד על יבוא תרופות".

"לא השיקול המרכזי"

גם בזירה העסקית שוררת בהלה. בעליו של אחת מחברות מפעלי הייצור בישראל ובמקומות שונים בעולם, אומר לגלובס כי "מכס של 17% מותיר אותי ללא רווח ומאלצים אותי להעביר את הייצור לארה"ב". גורמים אחרים במשק אף מכנים את האירוע כ"דרמטי" לכלכלה: "טראמפ מבקש להעביר אליו תעשיות וישראל עלולה לצאת חלשה מהסיפור הזה. העלאת מחירי המוצרים הישראלים ב־17% פירושו שיהיו לקוחות גדולים שיעזבו את החברות הישראליות".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שמייצגת את מרכזי הפיתוח הזרים הגדולים, מעריכה כי תהיה למהלך השפעה ישירה על ההייטק הישראלי. "מצד אחד, שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להוות יתרון תחרותי לחברות ישראליות מול חברות זרות שאינן אמריקאיות. מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת", היא אומרת.

עם זאת, בשלב זה המכסים הוטלו על סחורות בלבד ולא על שירותים - דבר שמדלג מעל רוב רובה של תעשיית ההייטק הישראלית שמוכרת בעיקר מוצרי תוכנה וסייבר באמצעות שירות מרחוק. אולם, מאיר־רובינשטיין איננה מוציאה מכלל אפשרות היתכנות של מכסים גם על שירותים: "זה עלול להיות מהלך שישנה מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים".

מנגד, יש גם קולות שחושבים אחרת. שגיא דגן, מי שעד לשנה שעברה כיהן כסמנכ"ל אסטרטגיה של רשות החדשנות וכיום שותף בקרן ורנה קפיטל, סבור כי בשלב זה לא תהיה השפעה על חברות הייטק או על ההחלטה של יזמים היכן להקים את החברה. "לחברות תוכנה יש שיקולים אחרים שעשויים להשפיע והמכס הוא לא אחד מהמרכזיים, אבל גם עבור חברות חומרה שהמוצרים שלהם ממוסים, לא תהיה השפעה מהותית כיוון שגם אם החברה קמה בישראל, היא בדרך כלל איננה מייצרת בארץ. מלאנוקס וסולאראדג' למשל, לא יצרו את הסיליקון שלהן כאן".

היצוא הביטחוני בסכנה?

ומה באשר לסחר הביטחוני? עד כה נהנו חברות ביטחוניות מהסכם סחר מיוחד עם האמריקאים ללא מכסים, כאשר סך היצוא בתחום לארה"ב הסתכם בשנה שעברה ב־634 מיליון דולר (כ־5% מכלל היצוא לארה"ב). כעת, לאחר הטלת המכסים, ההערכה היא שהתעשיות הצבאיות ייפגעו: הגופים הביטחוניים שנעולים בהסכמים ארוכי טווח עם חברות ישראליות ייאלצו לשלם יותר, אלא אם כן ההסכמים בינם לבין הגופים הישראלים מחריגים מכסים ומיסוי. בטווח הארוך יותר, ככל שהדבר נוגע לחתימה על הסכמים חדשים, כאן צפויות חברות ישראליות להיפגע: הלקוחות בארה"ב עשויים להפחית את מספר ההזמנות בהתאם להתייקרות או לפנות לספקים אחרים. עם זאת, רבים במערכת הביטחון מאמינים כי תהיה החרגה למוצרים ביטחוניים המיוצאים מישראל.

מדוברות משרד האוצר נמסר: "במשרד לומדים, בשיתוף עם נשיאות המגזר העסקי, התאחדות התעשיינים ולשכות המסחר, את ההחלטה של הנשיא טראמפ. השר כינס את הנהלת משרד האוצר לדון בהשלכות".