בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ומזהיר: "ייצוא הסחורות לארה"ב ייפגע משמעותית מהמכסים"

בהתאם לציפיות, ובפעם העשירית ברציפות, החליט בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק בשיעור של 4.5%.

בבנק הסבירו כי מספר אלמנטים תרמו להחלטת הוועדה המוניטרית. העיקרי שבהם הוא רמת האינפלציה, שהגיעה בפברואר לקצב שנתי של 3.4%, מעל טווח יעד היציבות של בנק ישראל (1%-3%). עם זאת, תחזיות הבנק עדיין מעריכות כי מדד המחירים יתמתן ויכנס ליעד בהמשך השנה.

בנוסף, המצב הגיאופוליטי חזר להיות מוקד משמעותי המונע את ההקלות במדיניות המוניטרית. ההסלמה בדרום והפעילות העצימה של צה"ל בעזה העלתה מחדש את פרמיית הסיכון של ישראל, ותרמה לנסיקה ברמת אי הוודאות בשוק הישראלי.

מעבר לכך, גם הסערות בשווקים ומלחמת המכסים של הנשיא טראמפ לא מאפשרות לבנק המרכזיים להקל את עול הריבית. ארה"ב הטילה מכסים גם על ישראל, בגובה 17%, שמעלים חשש לפגיעה בייצוא. המכסים גם גררו פיחות חד של השקל מול הדולר ומול האירו בימים האחרונים, מה שעלול כמובן להשפיע על האינפלציה באופן ישיר.

במחלקת המחקר בבנק הפועלים ציינו לפני הודעת בנק ישראל כי "הפיחות משקף בעיקר את הביקושים למט"ח של המשקיעים המוסדיים. תרחיש של מיתון עולמי לכשעצמו לא אמור להחליש את השקל, אך השפעת הירידות בשווקים על שער החליפין היא משמעותית בטווח הקצר". בכל מקרה, הם מעריכים, בהסתכלות ארוכת טווח תרחיש של מיתון גלובלי יביא להתמתנות האינפלציה.

נוסף להחלטת הריבית, בבנק המרכזי עדכנו את התחזיות הכלכליות. חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכה כעת כי שיעור הצמיחה השנה יעמוד על 3.5%, לאחר שבינואר העריכו שם שהצמיחה תעמוד על 4%. ב-2026 מעריך הבנק שהצמיחה תעמוד על 4%.

העדכון של בנק ישראל מצטרף לדוחות האחרונים שפרסמו גופים בינלאומיים רבים בנוגע לכלכלת ישראל. חברת דירוג האשראי פיץ' העריכה למשל כי הצמיחה של התוצר הישראלי תעמוד השנה על 3% בלבד.

גם תחזית האינפלציה הקודמת עודכנה. לפי הערכות מחלקת המחקר, מדד המחירים יעלה השנה בשיעור של 2.6%.

"ייצוא הסחורות לארה"ב ייפגע משמעותית"

"אשר לייצוא", כתבו בבנק ישראל, "אנו מעריכים כי ייצוא הסחורות לארה"ב, המהווה כ-13% מסך ייצוא הסחורות והשירותים, ייפגע משמעותית כתוצאה מהמכסים שהטיל הממשל האמריקאי, ובנוסף, שאר רכיבי הייצוא יושפעו לרעה מהפגיעה בסחר העולמי".

"השפעות שליליות אלו צפויות להיות מקוזזות במידה מסוימת על-ידי שיפור הדרגתי שאנו צופים בענף התיירות ומגידול בביקוש לייצוא הביטחוני. הצריכה הציבורית צפויה להתכנס מלמעלה למגמה ארוכת הטווח שלה, לאור צפי לירידה בהוצאות המלחמה. שיעור האבטלה צפוי לעלות מעט מרמתו הנוכחית לאור ההתאוששות הצפויה בהיצע העובדים ועל רקע ההתמתנות בביקוש לצריכה הפרטית ולייצוא".

בבנק ישראל חזרו הדגישו את הסיכונים הקיימים למצב הכלכלי בישראל, הנובעים מהמתיחות החברתית: "קיים סיכון להשפעה כלכלית של המתחים הפוליטיים-חברתיים בישראל. בשנת 2023, מתחים דומים סביב מהלכי חקיקה שקידמה הממשלה תרמו לפיחות של השקל". כמו כן, אמרו בתחזית המחקר כי במידה והמתחים הפנימיים יתפסו ע"י השווקים כמסכנים את הכלכלה. הם "עשויים להתבטא בפגיעה בהשקעות וביצוא, וכן לירידה בצריכה הפרטית, כפי שנידון בתרחישי סיכון שהוצגו בתחזית חטיבת המחקר מאפריל 2023".

הנגיד: "חשוב לא לפעול בפזיזות"

לאחר פרסום החלטת הריבית, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון השתתף במסיבת עיתונאים וענה על שאלות. בפתח דבריו, הנגיד הדגיש כי אי־הוודאות גבוהה מאוד - הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי.

כאשר נשאל האם יש חשש מהשלכות מאקרו על המשק שיכללו פיטורים נרחבים, בין היתר ברקע סערת המכסים, ענה כי "הכלכלה העולמית נתונה לטלטלה שלא ראינו שנים. קשה לאמוד את סדרי הגודל בעקבות חוסר הוודאות ואת ההשלכות. מבחינת מדינת ישראל, יש השלכות, אבל אנחנו מעריכים כי הן מתונות יותר בשל אופי היצוא של המדינה. אבל אין ספק שיש פה אירוע שמשפיע".

בנוגע לפגיעה בחסכונות של הציבור כתוצאה מהירידות החדות בבורסות ברחבי העולם, אמר פרופ' ירון כי "כספי פנסיה נועדו להשקעות לטווח ארוך. הם מפוזרים בין אפיקי השקעה שונים. תנודתיות בזמן הקצר בהחלט יכולה להשפיע על שווי הנכסים, אבל לא הייתי מודד זאת על בסיס יום אחד. בחמש השנים האחרונות מדד S&P 500 עלה בחדות והציג תשואה גבוהה. חשוב לזכור כי דווקא בתקופות כאלו לא כדאי לפעול בפזיזות".

ומה באשר להורדת הריבית בהמשך השנה?
במהלך מסיבת העיתונאים, הנגיד נשאל גם מדוע לא להוריד את הריבית נוכח הטלטלה הגלובלית בימים האחרונים. פרופ' ירון השיב: "היינו רוצים בראש ובראשונה לראות את רמת אי־הוודאות יורדת. פרמיית הסיכון של מדינת ישראל עלתה, עוד לפני יום רביעי שעבר".

לדבריו, "נוכל להתחיל לדבר על הורדות ריבית כשנראה שיש התאמה טובה יותר בין הביקוש להיצע, כשהאינפלציה תוכל להתבסס בתוך היעד ופרמיית הסיכון תרד". בשלב זה, הדגיש ירון - זה עוד לא קרה, וסיכם: "אם הדברים יתאזנו בהמשך, נוכל בהתאם לתחזית להגיע לשתי הפחתות ריבית".