בשבוע שעבר הונחה לפתחם של בעלי המניות בחברת קרור אחזקות הצעה מפתה: צמד בעלי השליטה, שלמה רודב ורוני גת, הציעו לרכוש את כלל החזקות הציבור בחברה (כשליש מהון המניות) בפרמיה של 28% על מחיר השוק ובתמורה כוללת של 344 מיליון שקל. בתגובה, זינקה מניית קרור ביותר מ־20%, והיא משקפת לחברה שווי של 1 מיליארד שקל.
● לפני שנה הוא המליץ להסתער על הבורסה וצדק. מה הוא חושב כעת?
● הדולר בשפל של 3 שנים, והאג"ח בירידה. לאן עוברים המשקיעים?
ככל שיצליחו גת ורודב למחוק את מניותיה של קרור מהמסחר בתל אביב (באמצעות חברת ספנות והספקה שבבעלותם), יסתיים פרק של שלושה עשורים שבו מחזיקים בה השניים כחברה ציבורית. במהלכו, זרמו לכיסיהם סכומי עתק בדיבידנדים (רק בעשור האחרון חילקה קרור כ־340 מיליון שקל לבעלי המניות), לצד שכר נדיב לו הם זוכים.
נוסדה לפני כמעט 100 שנה
קרור אחזקות היא אחת החברות הוותיקות בשוק ההון המקומי, שנוסדה לפני כמעט 100 שנה במטרה להקים ולנהל מחסני קירור וסחר במוצרים קפואים, והצטרפה לבורסה ב־1963 - החברה הרביעית (שרשומה עדיין למסחר) שעשתה זאת.
כיום יש לקרור שתי פעילויות עיקריות: שליטה ביצרנית ומשווקת המשקאות יפאורה (כ־70% מהמניות), ולצידה החזקה בחברת תפוגן (כ־38%), העוסקת בייצור ושיווק של צ'יפס קפוא.
קרור מנוהלת על־ידי דורון שטיגר, המקורב לגת ורודב. שטיגר משמש גם כדירקטור בחברת התקשורת פרטנר, שבה מהווים גת ורודב ה מאז שנת 2022 חלק מגרעין השליטה, לצד מנכ"ל פרטנר אבי גבאי.
יצטרכו לעבור דרך הראל ומגדל
מחיר הצעת הרכש שהגישו רודב וגת משקף לקרור שווי של כ־1.1 מיליארד שקל, המהווה כאמור פרמייה נאה על מחיר השוק בשבוע שעבר. עם זאת, בעבר נסחרה החברה בשוויים גבוהים יותר.
בעלי העניין בקרור, מלבד גת ורודב הם שני גופים מוסדיים, הראל ומגדל, שמחזיקים ב־8% וב־7% ממניות קרור בהתאמה. בדיווח לבורסה על הצעת הרכש נכתב כי "המציעה (ספנות והספקה, ח"ש) לא קיבלה כל הודעה מבעלי המניות של החברה על כוונתם להיענות או לא להיענות להצעת הרכש".
מימון מהלך הרכישה אמור להיות פשוט מבחינת רודב וגת: בקופת קרור היו בסוף השנה החולפת 563 מיליון שקל, כשיתרת הרווחים הראויים לחלוקה בחברה עומד על 643 מיליון שקל.
תוצאותיה העסקיות של קרור משקפות בעיקר את פעילותה המרכזית - חברת המשקאות הרווחית יפאורה, המייצרת ומשווקת מגוון של מיצים ומשקאות קלים ובהם ספרינג, תפוזינה, קריסטל ושוופס.
החברה חוותה בשנה החולפת ירידה בהכנסות וברווחים כתוצאה מאובדן הפצת המים המינרלים של מי עדן על־ידי יפאורה לטובת המתחרה טמפו. כתוצאה מכך, נרשמה ירידה של 12% בהכנסות קרור ל־858 מיליון שקל ב־2024. בדוחות מציינת קרור כי מעבר למותג המים המינרלים שמחזיקה יפאורה, "עין גדי", בכוונת החברה־הבת לפעול "לאיתור חלופות מים נוספות, בין היתר בדרך של יבוא".
למרות שהכנסותיה נפגעו, הצליחה יפאורה לשמור על שיעור רווחיות גולמית גבוה בשנת 2024 בתחום המשקאות הקלים, שמתאפיין ברווחיות יוצאת דופן עבור חברות תעשייתיות בתחום המזון. הרווח הגולמי של קרור אמנם ירד ב־5% ל־387 מיליון שקל. אך שיעורו מתוך ההכנסות עלה ל־45.1% מההכנסות (מול 41.9% בשנה הקודמת). השיפור בשיעור הרווח הגולמי נבע לדברי ההנהלה משינוי בתמהיל המוצרים הנמכרים. בשורה התחתונה הרווח הנקי של קרור עמד על 102 מיליון שקל, ירידה של 10%.
בני טיפוחיו של שאול אייזנברג
צמד בעלי השליטה בקרור, גת ורודב, צמחו יחד כמנהלים צעירים בקבוצת החברה לישראל בתקופתו של שאול אייזנברג, בשנות ה־80 של המאה הקודמת. הם זכו לכינוי "נערי אייזנברג" ונחשבו לבני טיפוחיו של הבוס הגדול. לימים, בשנת 1996 רכשו השניים מידי החברה לישראל את השליטה בחברת ספנות והספקה (החברה־האם של קרור) תמורת 134 מיליון שקל.
באותה עת החזיקה ספנות באוצר חבוי - חבילת מניות של החברה לישראל, שאותן מכרו גת ורודב שלוש שנים לאחר הרכישה, תמורת יותר מ־500 מיליון שקל וברווח הון גדול. המכירה הרווחית אפשרה חלוקת דיבידנדים גדולים לצמד בעלי השליטה, שהחזירו בזמן קצר את השקעתם במניות השליטה בספנות (שאותה מחקו מהמסחר בבורסה לפני יותר מ־20 שנה).
שלמה רודב (75) משמש כיו"ר קרור אחזקות מזה למעלה מעשור. הוא נחשב ל"מנהל־על" - קשוח, קפדן, שאינו מעגל פינות. לצד הובלת "ספינת־האם" קרור, הוא נקרא פעם אחר פעם במהלך השנים להוביל חברות גדולות, בדרך־כלל לאחר שנקלעו למשבר (גילת לוויינים, קבוצת בזק, תנובה, פרטנר, יינות ביתן).
הוא גם לא מהסס "לחתוך" כשאינו רואה עין בעין עם בעלי שליטה באותן חברות. "כשמתחילים להתערב לו בניהול", אמר בעבר לגלובס גורם המכיר את רודב היטב, "הוא הולך. הוא אדם לא קל כלפי האנשים שהוא עובד מולם, אבל הוא לא יעשה הנחות לאף אחד ולא ישקול שיקולים זרים. וכשהוא מרגיש שמתחילים לעשות דברים לא תקינים, הוא לא מוכן להיות שם".
שותפו, גת (70), מזוהה בעיקר עם ניהולה המוצלח של ענקית המשקאות יפאורה, ההחזקה המרכזית של קרור שבה הוא משמש כיום כיו"ר הדירקטוריון פעיל. עלות שכרו בקרור עמדה אשתקד על 3.6 מיליון שקל, בזמן ששותפו רודב, המשמש כאמור כיו"ר החברה, זכה לשכר בעלות של 1.26 מיליון שקל.
צמד שמעדיף להתרחק מאור הזרקורים
צמד השותפים הוותיק היה מעדיף שאימפריית העסקים שלהם תישאר מתחת לרדאר, מה שיכול להסביר את הצעת הרכש הנוכחית שהגישו לקרור. סכסוכים עסקיים בחברות־הבנות גררו אותם לא פעם בעבר לאור הזרקורים, שבסופם יצאו בדרך־כלל כשידם על העליונה.
כך, בשלהי העשור הקודם, נפרדו השניים בטונים צורמים מהשותפה ההיסטורית שלהם ביפאורה - חברת כלל תעשיות (שבבעלות לן בלווטניק). כלל החזיקה ב־30% ממניות חברת המשקאות ביקשה למכור את החזקותיה בחברה, ככל הידוע על רקע חילוקי דעות סביב היקף הדיבידנדים שמחלקת יפאורה לבעליה.
לאחר שהצדדים לא הסכימו ביניהם על המחיר למניות שהחזיקה כלל, נאלצה האחרונה להעביר את החזקותיה ביפאורה לידי חברה חדשה בשם כלל משקאות (כיום כרמל קורפ), ולמכור אותן דרך הבורסה לפי שווי חברה של חצי מיליארד שקל. מי ששולט כיום בכרמל קורפ היא קרן ההשקעות קדמה, שמיזגה לתוכה לפני שלוש שנים את יקבי כרמל.
אותה קרן הייתה מעורבת, בעקיפין, בסכסוך אחר שפרץ בשנת 2015 בחברת תפוגן, בין גת ורודב למשפחות שרון ופורת (השותפים עם קרור בחברה). זאת לאחר שהגישה לאותם שותפים הצעה לרכישת החזקותיהם בחברת הצ'יפס הקפוא לפי שווי של רבע מיליארד שקל.
קרור התנגדה למהלך, כמו גם לדרישה נוספת של שותפיה, לחלוקת דיבידנד של 35 מיליון שקל על־ידי תפוגן (לו התנגדה קרור). בסופו של דבר, בהמלצת בית המשפט העליון החליטו הצדדים לסיים את ההליכים ביניהם והרכב השותפים בתפוגן נותר ללא שינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
