ראש הממשלה, אריאל שרון, תכנן לחתום בביקורו בהודו בחודש הבא על ההסכם לאספקת מטוסי הריגול פלקון, בהיקף של מיליארד דולר, אולם התברר שהמגעים בין התעשייה האווירית/אלתא למשרד ההגנה ההודי טרם הגיעו לידי סיכום. כך נודע ל"גלובס".
לשכת ראש הממשלה אישרה, כי חתימת ההסכם תוכננה, אך לא תצא לפועל בסופו של דבר עקב התמשכות תהליך המו"מ. התעשייה האווירית סירבה להתייחס לידיעה. גורם המקורב לעסקה אישר, כי המגעים עם מערכת הביטחון ההודית טרם הבשילו לכדי הסכם מסחרי.
אלתא אמורה לספק להודו 3 מטוסי ריגול. המערכת והמכ"ם יסופקו על פלטפורמה של המטוס הרוסי "איליושין-76", לפי בקשת חיל האוויר ההודי.
הודו הפכה בשנים האחרונות לאחת מרוכשות הנשק הגדולות מישראל. היא רכשה מטוסים ללא טייס בהיקף של מאות מיליוני דולר, וכן מערכות חימוש לצבא היבשה ומערכות התראה לגבולות.
ההסכם אמור לסמל שלב חדש ביחסים המדיניים-ביטחוניים בין המדינות, מכיוון שהפלקון מוגדר כמערכת אסטרטגית, הקשורה לביטחון הלאומי של הודו, הנמצאת בעימות צבאי מול המעצמה הגרעינית השנייה באיזור - פקיסטאן.
העסקה עצמה גורמת להחמרה במתיחות בין הודו לפקיסטאן. האישור שהעניק החודש הממשל האמריקני למכור להודו את מטוסי הפלקון, גרם לחידוש המתיחות בין מעצמות הגרעין האסיאתיות.
משרד החוץ באיסלמבאד הכריז: "האישור ישפיע על האיזון האסטרטגי בדרום אסיה. הפרת המאזן הצבאי היא חמורה והחלטת ארה"ב תגביר את האי-פשרנות של הודו, ותחריף את סירובה לפתור את חילוקי הדעות. יהיו לעסקה משמעויות מרחיקות לכת על הביטחון באיזור".
התנגדות אמריקנית גרמה ב-1999 לביטול עסקה דומה לאספקת מטוסי פלקון לסין, בטענה שהדבר יפר את האיזון האסטרטגי בין סין לטייוואן. ישראל נאלצה לשלם לסין פיצוי של 350 מיליון דולר.
הנימוק האמריקני לאישור העסקה הנוכחית עם הודו הוא "שיפור במצב הביטחוני בין הודו לפקיסטאן, שהביא לכך שהעסקה היא בעלת סיכון נמוך להפרת היציבות באיזור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
