אודליה דיין גבאי הוספה למעקב +

המלחמה הוכיחה לנו כי אסור לנו לחזור למציאות של סקסיזם, אפליה והיעדר קידום נשים - יש לזה תג מחיר גבוה מדי • איך אפשר לתקן את זה, למה דווקא עכשיו, ומדוע נראה כי הממונות לקידום שוויון מגדרי הן הצוהר לשינוי ולאימוץ מדיניות מודעת מגדר בארגונים

אולי תופתעו, ואולי לא, אבל העובדה שיש נשים בתפקידי ניהול או רוב נשי במקום העבודה לא אומר שהארגון מעודד שוויון מגדרי, אז מה כן צריך לעשות כדי להיות מודעי מגדר? תתחילו עם לשאול שאלות קשות

אל תתנו להרשעתו של אביעד משה בניסיון הרצח של שירה איסקוב לסמא את עיניכם •
אין כאן שום שינוי, למשטרה ולרווחה עדיין אין באמת כלים לעצור את אביעד משה הבא

במרוץ בין הערוצים והקלקות על כתבות, חשוב לזכור כי לעיתונות יש יכולת אמיתית לייצר שינוי בנורמות חברתיות, להאיר כשלים ולדרוש תיקון, להביא לכך שהסוגיה החברתית הכל-כך כואבת של אלימות מגדרית תהיה בראש סדר העדיפויות - אבל מהסיבות הנכונות, ללא קשר למספר העוקבים של המתלוננת

המקרה של יהודה משי-זהב מוכיח כי התקשורת לא זנחה את אופני הסיקור הישנים שלה - והיא דואגת לספר לנו מי הקורבן האמיתי • ספוילר: לא מדובר במי שהתלוננו נגדו על אלימות מינית

על שערי העיתונים מוצגות נשים חזקות, וכולנו מונים הצלחות • אבל יום האישה הוא תזכורת למאבק היומיומי לקידום שוויון מגדרי • על כן זה הזמן לדבר על המאבק החשוב בתופעת האלימות כלפי נשים ועל היותה של התקשורת שחקן מרכזי בשינוי מציאות חייהן של אלפים

אז תקראו לזה תרבות אונס ותקראו לזה טרור מגדרי, אבל אל תקראו לזה טרגדיה יוצאת דופן, אל תשלו את עצמכם שזה מקרה יחיד שונה ויוצא דופן • זה פשוט חלק מהרצף הרע שאנחנו מאפשרים

למה, בניגוד למחאות בארה"ב בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, המחאה בארץ "לא עברה מסך", ואיך התקשורת הישראלית מצליחה לעצב את הנרטיב אחרת כאשר המאבק הוא סביב אותה תופעה בדיוק?

הרצח של מיכל סלה הצליח להרעיד רבים בציבור הישראלי • גם נשים שכלל לא הכירו אותה, מרגישות את הכאב • כולן מדברות על זה, וכולן רוצות בסיומה של האלימות • סולידריות נשית היא כוח עצום, אם רק ניטול קורה מעינינו ונבין שמדובר במאבק על החיים עצמם