04

המערכת שבנתה ארמיס לא נועדה כמובן על מנת להגן על רשתות מפני המכוניות החכמות של פורד או טסלה. היא נועדה להגן על רשתות ארגוניות מפני חדירה שמקורה במכשירים אלקטרוניים, ציוד היקפי וגאדג'טים פשוטים יחסית או ישנים. כאלה שמצד אחד מחוברים אל אותן רשתות, ומצד שני קשה או בלתי אפשרי להתקין עליהם אנטי וירוס.

מדובר באיום ממשי ומשמעותי: מוצאן של התקפות הווירוס החמורות ביותר בשנים האחרונות -WannaCry ו-NotPetya - היה בחורי אבטחה במערכות הפעלה מיושנות המותקנות במכשירים מגוונים, שגרמו נזקים של מאות מיליוני דולרים להמוני גופים ברחבי העולם ובראשם בתי חולים ומפעלי תעשייה.

יכלו להימכר לפאלו אלטו לפני שנתיים

כבר היום 90% מהמכשירים המחוברים לרשת בעולם אינם מחשבים, טלפונים ניידים או שרתים, והשיעור הזה הולך רק לגדול. זאת יכולה להיות מלגזה במפעל, טסלה, נעליים חכמות או בקר הכניסה עליו אתם מחליקים את כרטיס העובד שלכם בכניסה למשרדי חברת ההייטק.

במשך חמש שנים עבדו דיברוב ויזרעאל בחברות שעל בסיס הידע והניסיון שרכשו בהן בנו את ארמיס: דיברוב היה העובד הראשון שהצטרף לאדאלום שעסקה באבטחה למערכות מחשוב ענן ונמכרה למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. יזרעאל הוביל את הצוות הטכני של מנוע ההשלמות האוטומטי של גוגל, "Google Suggest". מייסד נוסף, תומר שוורץ, עזב את החברה ב-2017.

כיום הם מתגוררים במאונטיין ויו שבקליפורניה וכמו יזמים רבים בישראל כבר לא מדברים על חלום האקזיט, אלא מתמקדים ככל האפשר בהגדלת החברה. באפריל השנה הם גייסו 65 מיליון דולר בסבב בהובלת סקויה קפיטל ארה"ב, Intermountain ונצ'רס ואינסייט ונצ'רס, בין השאר גם לצורך המטרה הזו - לאותת למשקיעים וללקוחות שיש להם אמון מוחלט בעתיד החברה ושהם פה על מנת להישאר.

להימכר לפאלו אלטו נטוורקס ב-400 מיליון דולר הם יכלו כבר לפני שנתיים, הם אומרים, אבל זו אף פעם לא הייתה המטרה. מאז הגיוס התרחבה החברה והקימה נוכחות גם בסינגפור, אוסטרליה, יפן, הונג קונג ואפילו אינדונזיה. קצב ההכנסות השנתי שלה, שעמד בתחילת השנה על כ-10-20 מיליון דולר, זינק פי ארבעה.

לא מתמחים בנישה ספציפית

הייחוד של ארמיס, מסבירים דיברוב ויזרעאל, הוא שהיא רלוונטית לכל הוורטיקלים של המכשירים השונים - בניגוד למתחרות שמתמחות בוורטיקלים ספציפיים. יזרעאל מסביר את חשיבות הדבר באמצעות דוגמה ממקום העבודה הקודם שלו, גוגל: "לפני גוגל אנשים האמינו שצריך מנוע חיפוש שונה לכל סוג של בעיה - למאמרים אקדמיים, למסעדות, לכל שפה בנפרד.

"הם גם האמינו בצורך לבנות אינדקסים של אתרים. כמו דפי זהב, רק דיגיטלי. אבל גוגל הבינה שאין כלל צורך בכך וכל מה שצריך זה דאטה, מידול סטטיסטי וקצת למידת מכונה. כך, לא רק שאתה פותר את הבעיה בקלות, אלא שככל שעובר הזמן אתה יכול לבנות את המידע כך שאף אחד לא יוכל להתחרות בך יותר לעולם - כי פשוט תהיה כל כך טוב במה שאתה עושה ויהיה לך כל כך הרבה מידע, עד שגם אם מישהו יתחיל היום מאפס הסיכוי שלו להיות מסוגל לנצח אותך הוא אפסי, בדיוק כמו שמיקרוסופט הפסידה לגוגל עם מנוע החיפוש בינג".

התשתית לאסטרטגיה הזו היא התעקשותם להאמין בענן. בניגוד למתחרות שפיתחו מערכות הגנה מקומיות, יכולות הבינה המלאכותית בענן הן אלה שמאפשרות לארמיס ללמוד על עוד ועוד סוגי מכשירים שקיימים בעולם, על מנת לזהות את האופן שבו הם מתנהגים. ההיכרות הזו היא זו שמאפשרת למערכת שלה לזהות בכל עת חריגה מההתנהגות הנורמלית, כך שניתן יהיה לחסום אותה. קטגוריית מוצרים זו, שזכתה לכינוי ה"אינטרנט של הדברים", עתידה "להתפוצץ" ולהגיע לכ-25 מיליארד מכשירים עד 2021, לפי חברת המחקר גרטנר. בארמיס מכסים כבר כרבע מיליארד מהם.

"כשהתחלנו ידענו שיש כל מיני מתחרים נישתיים שאמרו 'אני אגן רק על מכשירים מסוג כזה או אחר'", סיפר יזרעאל, "אבל אמרנו מההתחלה שזו אותה בעיה לכולם, ולכן נבנה את המוצר מלכתחילה כך שנוכל להתמודד עם מיליוני סוגים של מכשירים. אז נכון, ידענו, שבהתחלה יהיה קשה, וייקח זמן עד שנוכל להתחרות בכל השווקים הספציפיים, אבל ברגע שנצליח - כבר אי אפשר יהיה להביס אותנו וזה המקום שבו אנחנו נמצאים היום. אנחנו נמצאים בנקודה שאנחנו קוצרים את הפירות של האסטרטגיה הזו 'ביג טיים' ויהיה למתחרים קשה מאוד להדביק את הפער הזה".