המרחק בין וושינגטון לאשקלון

וכל הזמנה כזו מגיעה אלי לפחות ארבע פעמים מלפחות ארבעה חברים שונים. איזה מין חברים אלה, תגידו לי. עם כל הכבוד לקמפיין הוויראלי - כמה פעמים עוד אפשר לקבל את סרטון הסלבריטאים לטובת דב חנין?

עוד תשעה ימים לבחירות המוניציפליות בישראל, ולפי החשבון שלי יש לי עוד חמש מאות פעם ללחוץ על כפתור המחיקה. מילא שלל האירועים במערכה המתנהלת בתל-אביב, שם אני גר ומעורב (לטובת דב חנין, אם להצהיר על שייכות וגילוי נאות), אבל לעזאזל, אני שואל את עצמי, למה אני צריך לקבל הזמנות לאירועי בחירות באשקלון? אני בקושי יודע איפה זה.

עוד תשעה ימים לבחירות לעירייה ועוד יומיים לבחירות בארה"ב. אם אפשר למתוח איזשהו קו בין שתי המערכות, הרי שזה הקו המקוון. למרות שיש כמה קווי דמיון, בואו לא ניתן למובן מאליו - כלומר, למקומה ולתפקידה ההולך וגדל של הרשת בכל מערכת בחירות בעשור האחרון - לבלבל אותנו. אפשר למצוא לא מעט קווי דמיון בין שם לפה: סרטונים ויראליים (שונא את המילה הזו, רק מלכתוב אותה אני מתחיל להתעטש) לטובת או לרעת מועמד, גיוס נרחב של הבלוגוספירה, גיוס תרומות, הרשמה לפעילות ורשתות חברתיות. אבל בגדול, ההבדל בשימוש באינטרנט ובטכנולוגיה בין שם לפה גדול לפחות כמו המרחק בין וושינגטון לאשקלון. ויסלחו לי תושביה הטובים של עיר החוף היפה שאני נטפל אליהם היום.

הקמפיין של ברק אובמה הוא לא רק קמפיין אינטרנטי למופת. מדובר גם בקמפיין הטכנולוגי ביותר בהיסטוריה, שמצליח להיות לא רק אפקטיבי והמילה הזו שמתחילה ב"ו'", אלא גם, וזה הכי חשוב: יעיל גם בעולם שאנחנו עדיין מתעקשים לקרוא לו אמיתי.

הסוד הגדול של הקמפיינרים המקוונים של אובמה, שחלקם נשלפו מחברות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל, הוא מסד נתונים (Database) עצום בגודלו ועמוק מיני ים בהיקפו, שנצבר כבר כמה שנים ולאורך לפחות שתי מערכות בחירות, שמעודכן ללא הפסקה - אחרי כל שיחת טלפון, דפיקה בדלת או שיחה ליד הדוכן - ומנותח בצורה מוצלחת הרבה יותר. כך, למשל, ליד שמו של כל מצביע מצוינת נטייתו הפוליטית, סטטיסטיקת ההצבעה שלו וקשריו עם מצביעים אחרים.

הדבר בולט שבעתיים בעבודה מול הפעילים. ליד שמו של כל פעיל מצוינים תחומי הפעילות החזקים שלו, האזורים בהם הוא פופולרי, מערכת הקשרים שלו, מה הוא אוהב, מה הוא אוהב פחות. אפשר לראות מי פעיל "אמיתי" ומי סתם נרשם בשביל להרגיש טוב עם עצמו, והתקשורת עם כל אחד שונה לגמרי. לפעילים המרכזיים, שקיבלו ספר הוראות לתפעול קמפיין באורך 80 עמודים, גישה למאגר הנתונים הזה.

הפעיל, וזה כבר ממש על סף הגאונות, יכול גם לראות איפה הוא עומד מבחינת רמת הפעילות והתרומה ביחס לפעילים אחרים, מה שיוצר סוג של תחרות בריאה, מקום לשיתופי פעולה ומצמצם את בזבוז הזמן.

הקמפיינרים האינטרנטיים של אובמה, וזה הלקח הכי חשוב שאפשר לייבא משם הנה, הבינו את המובן מאליו: כל הטכנולוגיה הכי חדשה והקמפיין האינטרנטי הכי, אתם יודעים לא שווה כלום אם איננו קשור ומניע לפעולה בעולם האמיתי. הרצון הטוב של אלפי בלוגרים לא מספיק, צריך מישהו שיקשר בין כולם, יטמיע ויניע לפעולה.

זה גם גורם לקמפיין נקי יותר ופחות מנג'ס. לדוגמה, זה מבטיח שלא אקבל הזמנה לאירוע באשקלון, וגם את האירועים בעיר שלי אקבל באופן ספציפי לתחומי העניין שלי. לדוגמה: אם אני אוהב רוק'נרול לא אוזמן לערב התרמה באופרה.

יש עוד כמאה ימים לבחירות בישראל. כבר מאוחר להפיק לקחים מקוונים על הפעם הזו. מצד שני, אין מה לדאוג: בטוח יהיו עוד בחירות תוך שנתיים. *