בשבועות האחרונים החלו לשקול בישראל אימוץ מודל של חל"ת גמיש או שיטה דומה למודל הגרמני, כתחליף לדמי אבטלה לכולם עד יוני 2021. דמי האבטלה אמנם נותנים שקט נפשי לעובדים אך יש להם כמה תופעות לוואי: הניתוק של העובדים מהמעסיקים ומשוק העבודה, אובדן מיומנויות נדרשות, ובעיקר, כפי שמעסיקים מגייסים, חוסר מוטיבציה למצוא עבודה.
זו הסיבה שלמרות שיעורי האבטלה האסטרונומיים, הכוללים גם את האנשים בחל"ת, נראה שהמובטלים מעדיפים לנצל את דמי האבטלה במקום לחזור לעבודה ולקבל שכר מעט יותר גבוה מדמי האבטלה.
"אנחנו שומעים מהמעסיקים שמועמדים אומרים להם שאם זו המשכורת, לא שווה לי, אני אשאר באבטלה. אני לא מאשימה אותם. כל בנאדם צריך לעשות את החשבון שלו", אומרת מנכ"לית דרושים יד 2, ליאת הדר שרביט. "מי שהוציאו אותו לחל"ת ויש לו אופציה לחזור ובינתיים הוא מקבל איזו תמיכה, אז הוא פחות לחוץ. אנשים אומרים אני מאוד אוהב את העבודה שלי, אני אחכה עוד קצת".
"הגענו למצב שבו במקום שהמדינה תעודד תעסוקה, המדינה מעודדת אבטלה", אומר יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי. "היה ניסיון לעשות מעשה טוב, אך כעת אבטלה אינה הדרך לצאת מהמשבר הכלכלי. אנחנו רואים ביקוש אדיר אצלנו בעסקים לעובדים, אבל לצערנו אנשים לא רוצים לחזור בגלל דמי אבטלה מובטחים עד 2021. המדינה חייבת לאמץ מודל אחר שמתמרץ העסקה ולא אבטלה, כמו העברת תקציב למעסיקים לטובת הכשרות, השמות והסבות".
בניסיון להבין את הקושי של החברות לגייס עובדים, פנה "גלובס" לכמה מהן. כולן התבקשו לשתף כמה הן משלמות לעובדים, מהן הבעיות המרכזיות בגיוס, ומה לדעתן היה ניתן לעשות אחרת.
1. "השוק בוער, אבל כרגע אין לאנשים שום דרייב לחפש עבודה"
"אנחנו חווים את הקושי במציאת עובדים מכל הכיוונים", אומר אוהד סנדלר, מבעלי גוד פארם - רשם פארם מוזלת המעסיקה כ-400 עובדים ב-25 סניפים ברחבי הארץ.
"אנחנו מראיינים עובדים לכל התפקידים האפשריים בחברה, ולעובדים אין נכונות להתחיל לעבוד כרגע, אלא הם מדברים על העתיד. מה עוצר בעדם להתחיל כרגע? הם מקבלים 75% מהשכר כדמי אבטלה ואין להם טעם להתחיל לעבוד. כל אחד מחפש בייביסיטר או חלטורה אחרת כדי לסגור את הפינה. יש כאלה שאפילו שואלים אם אפשר לעבוד בלי תלוש. כמובן שזה נפסל על הסף".
סנדלר אומר, כי "אנחנו שומעים את זה גם מספקים כשיש קצרים איתם ועיכוב באספקה. גם הם אומרים שהם במצוקה וחסרים להם נהגים ומחסנאים. אנשים לא רוצים לחזור לעבוד, נוח להם להיות באבטלה. אם לפחות היו מקצרים את הזכות לתשלום דמי אבטלה עד סוף השנה ועובדים היו מבינים שזה נגמר, הם היו מתחילים לחפש עבודה מהיום. כרגע אין להם שום דרייב לחפש".
מה הפתרון שאתה מציע שיחזיר את האנשים לעבודה?
"אני חושב שהיה צריך לתת תשלום דמי אבטלה רק לתקופת הסגר, כשאי אפשר היה לצאת לעבוד. צריך לחזור לשיטה הקודמת, שמציעים לאדם משרות בשירות התעסוקה ואם הוא מסרב לקבל אותן הוא לא יקבל דמי אבטלה. השוק בוער וכולם צריכים עובדים".
הרבה עסקים נסגרו או נפגעו.
"חלק נפגעו, אבל יש עסקים שצריכים עובדים. כשאין כסף אנשים יעבדו בכל עבודה אבל ברגע שפתרת את הבעיה של ההכנסה, אז הם לא לחוצים לעבוד".
אוהד סנדלר, מבעלי גוד פארם. "היה צריך לתת דמי אבטלה רק לתקופת הסגר" / צילום: שלומי יוסף, גלובס
גוד פארם, ת.ז
פעילות: רשת פארם המעסיקה 400 עובדים, ב-250 סניפים ● דרושים: כ-100 עובדים: קופאים, סדרנים, מנהלי משמרת ומנהלי סניפים ● שכר: קופאי או סדרן - שכר מינימום; מנהל משמרת 40-35 שקל לשעה; מנהל סניף 12,000-7,000 ש' לפני בונוסים
2. "עובדים ביקשו מכתב פיטורים כדי שיוכלו לקבל אבטלה"
"בחודש האחרון גייסנו קרוב ל-50 עובדים, אומרת נרקיס פרידלר, מנהלת של מערך שירות לקוחות של KSP. לדברי פרידלר, הקושי העיקרי הוא גיוס עובדים, שלא ממהרים להגיע ולענות לפרסומים של החברה לגבי משרות. "אנחנו מציעים שכר של 32 שקל לשעה + בונוסים. מי שעובד ומתאמץ יכול להגיע ל-40 שקלים לשעה", אומרת פרידלר. "המטה שלנו יושב בטירת הכרמל וזה שכר גבוה מהמקובל באזור חיפה והצפון.
נרקיס פרידלר, מנהלת של מערך שירות לקוחות. "הרבה פחות קורות חיים" / צילום: תמונה פרטית
ההתרשמות מהתקופה האחרונה היא שההיצע של העובדים ביחס לביקוש שלנו למשרות שאנחנו מפרסמים בחמישה ערוצים, הוא לא פרופורציונלי. יש הרבה פחות קורות חיים, הרבה פחות אנשים מגיעים. אני קובעת בכל יום עשר פגישות דרך קורות החיים שמגיעים אלינו, ורק לשתיים או שלוש פגישות אנשים מגיעים".
הצלחתם לגייס?
"מי שמגיע לראיון עבודה רוצה לעבוד, אבל אנחנו מבינים את הסיטואציה. השכר הוא יפה ביחס לתפקיד, אבל הוא לא הרבה יותר גבוה ממה שהמדינה מציעה. בנטו זה יוצא די דומה, אז עדיף לשבת בבית. יש לנו גם תחלופה מאוד גבוהה. אפילו עובדים שרצו לעזוב ביקשו מכתב פיטורים כדי שיוכלו לקבל אבטלה".
מה הפתרון שאת מציעה שיחזיר את האנשים לעבודה?
"השיטה של לאפשר דמי אבטלה עד יוני 2021 לא עושה שכל. זה מעמיד בבעיה את הארגונים שכן רוצים לגייס עובדים. הביקוש שלנו לעובדים רק גדל ולא שחררנו אף אחד על הרקע של הקורונה - אנחנו רוצים דווקא לגייס עובדים רציניים, אבל דמי האבטלה הממושכים שהמדינה נותנת לא בהכרח משרתים את המטרה".
KSP, ת.ז
פעילות: אתר קניות אונליין ו-54 חנויות בפריסה ארצית, מעסיק כ-500 עובדים, המטה ממוקם בטירת הכרמל ● דרושים: עשרות עובדים בטירת הכרמל ובחנויות ברחבי הארץ ● שכר: 32 שקל לשעה + בונוסים (ניתן להגיע ל-40 שקל לשעה)
3. "אנחנו מפרסמים בכל מקום, לפני הקורונה היה יותר קל לגייס"
שירות מזור הוא עסק בטבריה למתן שירות למוצרי חשמל ביתיים באזור הצפון, שמעסיק כ-30 עובדים. בתקופה האחרונה מנסה הבעלים, ארז מזור, לגייס שני טכנאי שירות, שני נציגי מוקדי שירות טלפוני ועובד ניקיון. "זו מכת מדינה של תקופת הקורונה", אומר מזור. "לא ניתן לגייס עובדים כי הפיצוי של החל"ת הוא לא הפיצוי הנכון. היה צריך להיות כמו באירופה: פיצוי לעסקים כדי להחזיק את העובדים. אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים כי הם מקבלים דמי אבטלה ללא תנאים והם לא צריכים להגיע ללשכה. בונים פה מדינה של עצלנים. מה זה לשבת בבית ולקבל כסף? אנחנו לא מוצאים עובדים וזה מקשה עלינו לעמוד בהתחייבויות מול לקוחות.
ארז מזור, בעלי שירות מזור. "מה זה לשבת בבית ולקבל כסף?" / צילום: תמונה פרטית
"כמעט ולא פונים אלינו. את רוב האנשים לא מעניין מה אתה מציע, הם פשוט לא באים. לפני הקורונה יכולת למצוא מוקדניות בשפע. עכשיו הן נשארות בבית. טכנאים גם לא מוצאים, כי בשביל עוד 30% מדמי האבטלה הם לא יתאמצו. את ה-30% הוא יכול להשלים בעבודות מזדמנות כמו גננות או צבע והוא מסודר. הגיעה אליי לראיון אישה למשרה של עובדת ניקיון. אמרה לי אני רוצה לבוא לעבוד, אבל לא בתלוש, כי אני מקבלת חל"ת".
אתם מציעים שכר מינימום?
"ממש לא. המשכורות גבוהות ב-30 עד 50 אחוז מעל שכר מינימום ועד 100 אחוז מעל המינימום. אנחנו מפרסמים במקומונים, בלשכת העבודה. לפני הקורונה היה יותר קל לגייס".
מה הפתרון שאתה מציע שיחזיר את האנשים לעבודה?
"במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, הפיצוי הגיע לבתי העסק. אנחנו העסקנו את העובדים והמדינה שילמה את השכר עבור חודש וחצי. בכל אירופה מקבלים פיצוי לעסקים וכך גם היה צריך להיות אצלנו. אצלנו, לדעתי, הנושא של פיצוי קשור לתעמולת בחירות".
שירות מזור, ת.ז
פעילות: שירות למוצרי חשמל ביתיים בטבריה, מעסיק 30 עובדים ● דרושים: 6 עובדים - טכנאי שטח, מוקדני שירות ועובד ניקיון ● שכר: 12,000-8,000 ש' נטו לטכנאי שטח ורכב; 50 ש' לשעה + נסיעות לעובד ניקיון; שכר מינימום + פרמיות למוקדנים
4. "המודל הגרמני עדיף על פני הארכת הזכאות לדמי האבטלה"
ברשת האופנה H&M קיימות בין 80 ל-100 משרות שהחברה מתקשה לאייש: יועצי מכירה, מעצבים מסחריים ומנהלי מחלקות. לדברי חגית לוי, מנהלת הגיוס של קבוצת מאץ’, זכיינית קבוצת H&M ו-DAISO JAPAN בישראל, "אנחנו מפרסמים בכל הערוצים האפשריים: בלוחות דרושים, חברות השמה ועמותות שמקדמות תעסוקה. עלינו בקמפיין גיוס ארצי לגיוס מנהלי מחלקות בחנויות. למרות זאת, אנחנו פוגשים פחות קורות חיים ממה שפגשנו לפני הקורונה, שאז היינו בתעסוקה כמעט מלאה. ההיענות היא יותר נמוכה".
מה לדעתך הסיבה לכך שאנשים לא רוצים לעבוד?
"יש מכלול רחב של גורמים. אנשים שהם בחל"ת יושבים כרגע על הגדר, חושבים שהמשבר יחלוף והם יחזרו למקום שלהם. יש פחות מועמדים שחושבים עכשיו לעשות הסבה או לשפר תנאים. אני מניחה שלמערכת השיקולים של אותם אנשים שלא עובדים נכנס הנושא של כר הביטחון הנוח יחסית של דמי אבטלה עד יוני 2021.
"אם לפני המשבר היינו מקבלים אחרי פרסום מודעות כמאה קורות חיים ביום, היום אנחנו מקבלים עשרות. בנוסף אנחנו לא דורשים ניסיון בתחום ומציעים הכשרה על חשבוננו וביחס לעבר הגמשנו את הדרישות מהמועמדים. לפי הערכתנו, חלק מהמועמדים האלה מעדיפים לקבל דמי אבטלה".
מה הפתרון שאת מציעה שיחזיר את האנשים לעבודה?
"אני חושבת שהמודל הגרמני (המעסיקים מחזיקים את העובדים במקומות העבודה, והמדינה מסבסדת את שכרם) נפלא ועדיף על הארכת דמי האבטלה, כי הוא דואג קודם כול לעובדים, לרציפות התעסוקתית שלהם, ויחד עם זאת הוא דואג למעסיק ולכלכלת החברה כי הוא מאפשר המשכיות עסקית".
H&M, ת.ז
פעילות: רשת אופנה, מפעילה 21 סניפים וחנות עודפים אחת, מעסיקה 1,200 עובדים ● דרושים: 100-80 משרות - יועצי מכירה, מעצבים מסחריים ומנהלי מחלקות ● שכר: ליועצי מכירה בחנויות, הרשת משלמת שכר על בסיס שעתי הגבוה מהמינימום השעתי
5. "לא שווה להתאמץ בשביל עוד 1,000 שקל, לעומת דמי האבטלה"
פי. סי. גרף היא חברה מחולון, המעסיקה 10 עובדים ועוסקת בסימון ומיתוג מוצרי צריכה, וייצור שרוכים ממותגים ותגי זיהוי לתערוכות וכנסים. עקב זכייה בפרויקט ממשלתי, מחפש הבעלים רביב אורפלי 6-10 עובדים לעבודה של ייצור ואריזה. הדרישות בסיסיות והשכר לדבריו: 8,000 שקל ברוטו. "אחרי שלושה שבועות של פרסום, מספר קורות החיים עומד על פחות ממאה, וכמובן שמהם רק מעט מגיעים לראיון. קובעים איתם ראיונות והם לא מגיעים, ואלה שמגיעים חלקם לא יכולים לעבוד במשרה מלאה. מי שמגיע אומר: אתה נותן לנו ברוטו 8,000 שקל ואנחנו מקבלים היום מהמדינה 7,000 שקל, אז למה שהם ייצאו מהבית".
מה השתנה בעידן הקורונה?
"מגיעים מועמדים שלא הכרתי בעבר, אנשים אובר-קווליפייד, שאין להם ברירה והם מחפשים כל עבודה, אבל לא בכל מחיר. הם אומרים לי שהרוויחו 12-13 אלף שקל. פה הנקודה. הם מוכנים לצאת להרוויח את מה שהם הרוויחו, אבל לא מוכנים להתאמץ בשביל עוד 1,000 שקל לעומת דמי האבטלה".
רביב אורפלי, בעלי פי.סי. גרף. "קובעים ראיונות עבודה, והם לא מתייצבים" / צילום: תמונה פרטית
הצלחת בכל זאת לגייס?
"גייסתי שניים, אבל הם עבדו יומיים ולא החזיקו מעמד יותר. למי שלא עבד בעבודות האלה יהיה לו מאוד קשה להתמיד בהן".
מה הפתרון שאתה מציע שיחזיר את האנשים לעבודה?
"אם הממשלה הייתה נותנת דמי אבטלה של 4,000-3,000 שקל והמעסיקים היו משלמים את יתר המשכורת - הפאזל הזה היה מתאים. לתת 70% מהשכר לעובד זה להשאיר אותי קירח. צריך לתמרץ אנשים לצאת החוצה, כי כרגע אין להם שום עידוד. יש להם מתנה ביד, אז למה לצאת בשביל עוד 1,000 או 2,000 שקל? אפשר גם לתת הנחה בצורה של מיסוי. לא לתת לי את הכסף באותו חודש, אלא לנכות את הכסף מהמסים, לעשות מנגנון שיעזור לשני הצדדים".
פי.סי.גרף, ת.ז
פעילות: סימון ומיתוג סימני צריכה, פועלת מחולון ומעסיקה 10 עובדים ● דרושים: 6-12 עובדים לפעילות ייצור ואריזה ● שכר: 8,000 שקל ברוטו
כתבות
ני"ע
