כך מופקר הגולש הישראלי ומה ייצא מהשקעות המוסדיים: השבוע בהייטק

כחצי שנה עברה מאז שהחליטה המדינה לתמרץ השקעות מוסדיים בהייטק כחלק מתוכנית הסיוע של משבר הקורונה. השבוע פרסמה המדינה את זהות עשרת הגופים שייהנו מההגנה על ההשקעות שלה, בהודעה לעיתונות שכללה לא פחות מחמישה בעלי תפקידים שלקחו עליה קרדיט - שר האוצר, שר הכלכלה, יו"ר רשות החדשנות, הממונה על שוק ההון ויו"ר רשות ניירות ערך.

התוכנית הזאת שנויה במחלוקת והמתנגדים לה טוענים כי תעשיית ההייטק דשנה ולא זקוקה למזומנים, שהחברות הטובות ישרדו את המשבר, ובכלל - אין סיבה שהמדינה תעביר לתעשייה שקל על חשבון אנשים ועסקים אחרים שזקוקים לסיוע בתקופה של משבר כלכלי.

הגופים הזוכים הם כלל ביטוח, מנורה מבטחים, מגדל, פסגות, בנק לאומי, דיסקונט קפיטל, מור, מזרחי טפחות, הפניקס ובנק הפועלים. הגורמים המפתיעים ברשימה אלו גופי ההשקעות של הבנקים, שמנהלים את כספי הנוסטרו שלהם. כלומר, לא כל 2 המיליארד שקל שהמדינה תספק להם הגנה הם כספי חיסכון ארוך טווח ופנסיה. גופי הפנסיה ממעטים להשקיע בחברות הייטק, וההסבר הוא שהמומחיות שלהם פחות טובה בהשוואה לתחומים אחרים וכי אין סיבה לסכן כספי פנסיה של הציבור הרחב. כספי נוסטרו הם שונים כי הרווח שההשקעה שלהם מניבה הוא של הבנק עצמו. ההסבר לכך, כפי שניתן לנו, הוא שהם שחקנים חשובים באקוסיסטם הפיננסי הישראלי וכי צריך לגוון את הרכב המוסדיים ברשימה כדי להגדיל את התחרות.

הגופים הללו יזכו למסגרת השקעה מאושרת בהגנת מדינה בשיעור של 40% מהשקעותיהם. ההשקעות יבוצעו במהלך השנה וחצי הקרובות בחברות הייטק ישראליות בשלבי צמיחה ראשוניים. הרבה פרטים עדיין לא פורסמו, למשל על הסכמים בין גופים מוסדיים לקרנות הון סיכון (פרטים בהמשך), אך מעניין לבחון את הסוגיה הזאת היום, עם המידע שידוע לנו עד כה על מצב ההשקעות. אני מניח שמידע מדויק יותר יהיה בעוד שבוע-שבועיים, כשחברת המחקר IVC תפרסם את נתוני גיוסי ההון של הרבעון השלישי. בינתיים נסתפק בנתוני הרבעון השני - גיוסי ההון של חברות מגובות הון סיכון הסתכמו ב-2 מיליארד דולר - עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל, ומספר הגיוסים עלה מ-75 ל-96. לעומת הרבעון הראשון (שכבר כלל את השפעת הקורונה), נרשמה ירידה של 20% בהיקף הגיוסים.

מה מצב ההשקעות בתעשייה?
קשה להכריע לגבי מצבה של התעשייה. מצד אחד יזמים שמגייסים מספרים כי הם נערכים ליום סגריר (למשל עינת גז, המנכ"לית של פאפאיה גלובל שהודיעה השבוע על גיוס של 40 מיליון דולר), מנגד נראה שהאופטימיות כלפי תעשיית ההייטק נמצאת בשיא. מדד נאסד"ק רחוק ב-10% מהשיא ששבר לפני כחודש, ואת העליות שלו מובילות ענקיות הטכנולוגיה וכן חברות כמו זום וטסלה, שזינקו בחצי השנה האחרונה במאות אחוזים, או אנבידיה שמחיר המניה שלה "רק" הוכפל.

העיקרון לפיו משבר הקורונה יוביל לאימוץ גדול יותר של פתרונות דיגיטליים הוא נכון. בשוק הפרטי גם לא צריכים להתרגש מכך שמחירי המניות אולי טיפה גבוהים מדי. אולם יכול להיות שבדחיפה של הבנק הפדרלי בארה"ב התנפחה פה בועה, שלא לומר אשליה מסוכנת? יכול להיות שהמצב בתעשיית ההייטק לא כל כך טוב? המשקיע ביל גורלי מקרן ההון סיכון בנצ'מרק השווה אתמול בראיון לאתר CNBC בין המצב היום לבועת ההייטק ב-1999. "יש בהחלט מאפיינים ספקולטיביים מאוד לשווקים היום, נכונות לקחת סיכונים, נכונות להתלהב מפרויקטים שיקרו עוד חמש או עשר שנים - כפי שלא ראינו משנת 1999", אמר גורלי.

לכך צריך להוסיף גם תחומים פחות אטרקטיביים או כאלה שממש נפגעו מהמשבר. חלק מתוכנית הסיוע של רשות החדשנות כוללת סיוע לסטארט-אפים בתחומים שפחות מושכים השקעות, בטח בימים אלו, כמו למשל לתחום מדעי החיים, או לחילופין, לחברות בפריפריה. ועדיין, אי אפשר להתעלם מכך שהתחזיות העגומות לא התממשו (עד כה).

האם הסיוע בא על חשבון אנשים ועסקים שזקוקים לו יותר?
תוכנית הסיוע כוללת שלושה חלקים - מתן מענקים (שמניבים תמלוגים) לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים; תוכנית ההגנה על השקעות מוסדיים; ומתן ערבות להלוואות לחברות גדולות. אנחנו מתמקדים בחלק השני, ההגנה על המוסדיים. השאלה כמה המדינה תצטרך לשים על התוכנית תתברר רק בעוד שמונה שנים וחצי. כלומר המדינה לא צריכה לפתוח את הכיס היום. היא כן יצרה לעצמה חשיפה של 800 מיליון שקל (40% מ-2 מיליארד שקל), במקרה שכל הגופים יצטרכו לקבל את מלוא הסיוע. במקרה של עליית ערך של תיק ההשקעות של הגוף המוסדי, המוסדיים יעבירו 10% מההפרש בין תשואת התיק ובין תשואה חלופית של 18.5%. כלומר המדינה גם יכולה לגזור חלק מסוים מההצלחה, אם תהיה.

לצורך העניין, המדינה לא מוציאה היום כסף על החלק הזה בתוכנית, כך שהסיוע לא בא על חשבון אנשים וגופים אחרים שזקוקים לסיוע. עם זאת, חלק מהסיוע כיום ממומן גם הוא על ידי הלוואות ארוכות טווח, וסביר להניח כי מבחינת חברות דירוג האשראי, כן מדובר פה בחשיפה של המדינה, או סכום שהובטח מראש (כמובן שלוקחים בחשבון את סיכויי ההצלחה וגם לא מדובר במיליארדי שקלים).

האם התוכנית תשפיע על התעשייה בטווח הקצר?
בארבעת הרבעונים האחרונים גייסו חברות ישראליות קרוב ל-8 מיליארד דולר. ההשקעות של המוסדיים אמורות להגיע ל-2 מיליארד שקל (כ-600 מיליון דולר) בשישה רבעונים. בנטרול העסקאות הגדולות, הסכום שהמוסדיים מתכננים להשקיע הוא יותר מהותי, אבל עדיין לא מדובר בסכומים שישנו את התעשייה בטווח הקצר.

כרגע, לדעתי לפחות, יש סימני שאלה סביב התוכנית - האם זקוקים לה והאם היא תצליח להשפיע בטווח הקצר מבחינת סיוע לסטארט-אפים. צריך לומר ביושר - לפני חמישה חודשים אי הוודאות הייתה גדולה עוד יותר, וברשות החדשנות חששו מחזרה על טעויות עבר - השקת תוכנית זמן ארוך אחרי תחילת המשבר, כשהזרמת כסף נוסף לשוק כבר לא הייתה ממש אפקטיבית.

עם זאת, רשות החדשנות לא הייתה צריכה לבטל את התוכנית, ולו בשביל לשמור על האמון מול התעשייה ולא לזגזג, לצד סיבות לא פחות מוצדקות - המשבר הכלכלי עוד עלול להעמיק והניתוק בין הכלכלה כולה לתעשיית ההייטק עשוי (וכנראה צריך) להצטמצם. יש גישה, כמעט מוסכמה, שאומרת שתהליכים טכנולוגיים הואצו בחמש-עשר שנים בשל הקורונה, אך אני לא בטוח כלל שהם יעברו חלק. אמנם הביקוש למוצרי טכנולוגיה גדל משמעותית, אך הלקוחות גם צריכים לדעת איך להטמיע אותם - וזה לא יהיה פשוט.

ומה עם ההשפעה לטווח הארוך?
הגופים המוסדיים נכנסו בשנים האחרונות יותר להשקעות בקרנות הון סיכון ופה ושם גם להשקעות ישירות בסטארט-אפים, אך עדיין יש הרבה לאן להשתפר מבחינתם. במצב שבו גם הבורסה בתל אביב נעדרת כמעט לגמרי חברות טכנולוגיה, התוצאה היא שדווקא בסטארט-אפ ניישן - המוסדיים מנותקים מהתעשייה הכי צומחת וחשובה בעולם. במהלך השנים היו כמה ניסיונות לשנות זאת, ובין השאר המדינה מסבסדת להם אנליסטים, אך מבחינת המדינה, המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לקפיצת מדרגה בנושא.

ייקחו עוד חודשים ארוכים עד שנוכל לראות האם המוסדיים שינו באופן משמעותי את דפוסי ההשקעות שלהם, אך משיחות שערכנו נראה כי כן החלו חיבורים בין הקרנות למוסדיים, ואפילו נחתמו כמה הסכמים. שיתופי הפעולה יכולים להיות בכל מיני צורות - למשל, השקעות משותפות בסטארט-אפים או הקמת קרן חדשה שתשקיע את כספי המוסדי וקרן ההון סיכון.

נראה שרוב הקרנות הבולטות בישראל מגששות עם גופים מוסדיים, וגם הקרנות שלא חתמו עדיין על הסכמים עם גוף מוסדי אחד או יותר, כן ניהלו שיחות בנושא ושוקלות את צעדיהן. בעבור הקרנות יש כאן הזדמנות להדק את היחסים עם המוסדיים שכספי החסכונות שהם מנהלים הם אסטרונומיים. הם גם יכולים להרוויח מכך באופן ישיר, כמו תיווך עסקאות (למשל קרן יכולה לחבר מוסדיים לחברות ואף לעשות בעבורם את האנליזה), למכור להם זכויות השקעה, וגם להיכנס בעזרתם לסבבי השקעה גדולים יותר ממה שהן היו יכולות עד כה.

קשה לדעת מה תהיה התוצאה ועוד לא ברור האם התוכנית בכלל נחוצה, אבל נראה כי המדינה נחושה לפתור את כשל השוק הזה ולחבר בין השקעות החוסכים לתעשיית ההייטק - גם אם זה אומר שצריך לתת הגנה מהשקעות גם לבנקים. האם זה מוסרי? מניח שלכל אחד יש את הטיעונים שלו וקשה להכריע - כשל השוק פוגע בתשואות החוסכים וזה גם בעייתי, ולהכניס את המוסדיים להייטק בתקופת גאות של השקעות זה קשה יותר.

פרשנות מחודש מאי: המחלוקת שמפלגת המחלוקת שמפלגת את ההון סיכון - האם צריך לסייע להייטק או שהשוק החופשי יעשה את שלו?

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● רשות החדשנות מחפשת מנכ"ל חדש (ולא בטוח שהוא חייב לבוא מההייטק). כתבה של אופיר דור
● לאחר שנים של קיפאון, נראה שישראל עשויה סוף סוף להתגבר על הפיגור בתשתיות האינטרנט. ניתוח של גדי פרץ
● התביעה של לינוי בר גפן היא רק הסדק הראשון: כך מופקר הגולש הישראלי מול הרשתות החברתיות הגדולות. כתבה של ניצן שפיר
● בשנים האחרונות החברות הבינלאומיות נהרו לישראל כדי לפתוח מרכזי חדשנות ופיתוח. בחברת הייעוץ דלויט מעריכים כי למרות החששות, הקורונה לא הובילה לסגירת מרכזי חדשנות אלא אף חיזקה אותם, ומזהירים כי מי שעלול להיות בסכנה אלו דווקא מרכזי הפיתוח
● גוגל תשלם מיליארד דולר לגופי חדשות בשלוש השנים הבאות
● הקרב בין אפל למפתחת פורטנייט הגיע לביהמ"ש: עשרות מיליארדים על הכף

מה בתעשייה

אקזיטים:

ענקית הטכנולוגיה סיסקו רוכשת את סטארט-אפ הסייבר הישראלי פורטשיפט (Portshift), שמפתח פלטפורמה לאבטחת יישומי ענן. סיסקו לא חשפה את סכום הרכישה, אך לפי הערכות בשוק היקפה עשוי להגיע לכ-100 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2018 על ידי רן אילני וזהר קופמן, וגייסה 5.3 מיליון דולר מקבוצת ההשקעות Team8, שבמסגרתה הוקמה. לידיעה המלאה.

חברת ויה (Via) רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי פליטונומי (Fleetonomy), המפתח פתרונות לניהול ציי רכב על בסיס בינה מלאכותית. החברות לא פרסמו את היקף העסקה, אך סכום הרכישה נע בין 15-25 מיליון דולר. פליטונומי, שמפתחת פתרונות לניהול ציי רכב, הוקמה ב-2016 על ידי ישראל דואניס וליאור גרנשטיין. החברה גייסה במהלך השנים כ-5 מיליון דולר ובין המשקיעים בה נמנים קרן ורטקס וקרדן טכנולוגיות. לידיעה המלאה.

שיתוף פעולה + השקעה:

חברת אינטל הודיעה על חתימת הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת לייטביטס לאבס (Lightbits Labs) הישראלית של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ. כחלק מהשיתוף פעולה האסטרטגי תשקיע אינטל קפיטל, קרן ההון סיכון של אינטל, בלייטביטס לאבס. הסכום לא פורסם רשמית אך לפי הערכות בשוק מדובר על השקעה של 10-20 מיליון דולר. במקביל אינטל ולייטביטס לאבס ישתפו פעולה בפיתוח ושיווק פתרון משותף להקמת דאטה סנטרים עבור מפעילות ענן, על בסיס הפרוטוקולים של לייטביטס והשבבים של אינטל.
החברה הוקמה בתחילת 2016 על ידי וילנץ, ערן קירזנר, מולי בן יהודה, שגיא גרימברג, אופיר אפרתי, ג'ורג' אגסנדיאן ופביאן טרומפר. לא כולל הגיוס הנוכחי, החברה גייסה 55 מיליון דולר מזרועות ההשקעות של דל-EMC, מיקרו טכנולוגיות וסיסקו, וכן מהקרנות סקוור פג קפיטל ו-Walden International. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

חברת פאפאיה גלובל, שפיתחה מערכת ענן לניהול שכר גלובלי, גייסה 40 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 95 מיליון דולר, כשהסבב הקודם היה לפני פחות משנה). החברה הוקמה ב-2016 על ידי עינת גז, ראובן דרונג ועופר הרמן. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן סקייל ונצ'רס והשתתפו בו גם זרוע ההשקעות של Workday, חברת ענק בתחום משאבי האנוש, וכן כלל טק והמשקיעים הקיימים, הקרנות אינסייט, בסמר, גרופ11, דינמיק לופ ו-New Era. לידיעה המלאה.

קורלוג'יקס (Coralogix), המפתחת פתרון לניתוח קבצי לוג, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 41 מיליון דולר). קורלוג'יקס הוקמה ב-2015 על ידי אריאל אסרף, יוני פרין, ליאור רדלוס וגיא קרופ (שכבר לא מחזיק בתפקיד פעיל בחברה). את סבב הגיוס הובילה קרן רד דוט קפיטל פרטנרס הישראלית ו-OG tech Partners, זרוע ההשקעות בטכנולוגיה של אייל עופר. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים בחברה: הקרנות סטייג' וואן, B-angels2, אלף וג'נווסט קפיטל. לידיעה המלאה.

חברת הסטארט-אפ Axis Security, המפתחת טכנולוגיה לגישה מאובטחת ליישומים ארגוניים בענן, גייסה 32 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 49 מיליון דולר עד כה, 14 מיליון דולר מהם בחודש מרץ האחרון). החברה הוקמה בסוף 2018 על ידי דור כנפו וגיל עזריאלנט. את סבב הגיוס הובילה קיינן פרטנרס (Canaan Partners) והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, Ten Eleven Ventures, סייברסטארטס של גילי רענן, מייסד Fireglass דן אמיגה, ומייקל פיי, לשעבר נשיא סימנטק.

חברת BioCatch, שפיתח טכנולוגיה לזיהוי משתמשים בהתבסס על דפוסי ההתנהגות שלהם, הרחיבה את סבב הגיוס האחרון שלו ב-20 מיליון דולר נוספים לסכום של 168 מיליון דולר (שחלקו שימש לרכישת מניות מבעלי מניות קיימים. בסך הכל הושקעו בחברה 215 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2011 על ידי אבי תורג'מן ובני רוזנבאום ז"ל, ואליהם הצטרף בהמשך אורי ריבנר. ההשקעה החדשה הגיעה מארבעה בנקים גדולים - ברקליס, סיטי, HSBC ובנק אוסטרליה הלאומי (NAB). בין המשקיעים הקיימים בחברה נמנים קרן ההון סיכון של אמריקן אקספרס, מאבריק ונצ'רס ופלטפורמת ההשקעות OurCrowd.

חברת סטריגו (Strigo), שפיתחה מערכת ללימוד והדרכה מרחוק, גייסה 8 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 10.5 מיליון דולר עד כה). לפי IVC, החברה הוקמה ב-2017 על ידי עמית כהן, בן שובל, נבו פרץ, דניאל וולף ואור כהן (שכבר לא מחזיק בתפקיד פעיל בחברה). בחברה השקיעו בין היתר הקרנות Hanaco VC ו-Greycroft ומשקיעים פרטיים.