שיעור בניהול: קורונה? הבשורה הגיעה כבר קודם

לפני מספר שנים, עוד בטרם פרוץ הקורונה, נפל דבר. בכל השווקים נכנס לשימוש הביטוי "חדשנות משבשת", וגרם לארגונים ותיקים ושבעים להתעורר מתרדמת. אובר נכנסה לשוק התחבורה הציבורית והפכה אותו על פניו, Airbnb כיסחה את תחום האירוח, טיסות הלואו קוסט את שוק התעופה - וכן הלאה. ואם חשבנו שזה אתגר משמעותי, מהר מאוד הבנו כי מדובר רק בראשיתו של תהליך. העולם השתגע. החדשנות המשבשת לא הסכימה להישאר מודל עסקי מצומצם, והפכה למערבולת הפרעה, שבה מתקיימים בו-זמנית כמה ממדי שיבוש. כל אחד מהם דרמטי בפני עצמו וריקודם המשותף מייצר סערה שלא הייתה כדוגמתה: טכנולוגיה המתפתחת בצורה אקספוננציאלית (מאריכית), רגולציה מתעצמת המשנה את פניה, הון אנושי מורכב ומגוון המתעצב על ידי ריבוי תרבויות, חמישה דורות בעולם העבודה וברבורים שחורים.

שנת 2020 לא הביאה בכנפיה שום בשורה חדשה. היא רק האיצה את מה שידענו שיקרה עוד קודם לכן: מציאות היברידית שבה חלק מהעבודה מבוצע במשרד וחלקה מרחוק; התפתחות בינה מלאכותית המייתרת מקצועות, פעולות ואנשים; טווח רחוק בלתי ניתן לחיזוי אשר תחתיו באים טווח קצר ועוד טווח קצר. השורה התחתונה היא שהיעדר היכולת התכנונית תובעת גמישות ארגונית, תהליכית ואנושית מול עולם שנדמה שהפך, בן רגע, לכאוטי, לא צפוי ולא ודאי. מפחיד.

בעולם הזה דרוש דור אחר של מנהיגים עסקיים. כאלה שמבינים כי בכל יום ויום יש חדש תחת השמש. דור שאינו מנהל על בסיס מודלים, או מתודולוגיות קיימות. כזה שמנפץ פרדיגמות, בועט במוסכמות, מתייחס למסורת בכבוד, אולם בוחר בכיוונים רעננים וחדשניים, באותנטיות ובאומץ.

אז איך צריך להיראות המנהיג העסקי החדש? הנה כמה מאפיינים:

מודע לעצמו. הוא יודע את יתרונותיו וחסרונותיו ומבין כי ידיעותיו אינן חזות הכול. המנהיגים החדשים הם ענווים ונחושים. הם לוקחים אחריות ומפתחים שרירים מנטליים של חוסן, יכולות לעבור בעצמם טרנספורמציה ולהוביל ארגונים, תהליכים ואנשים, בדרך אל הלא נודע.

שחקן צוות. הוא מבין כי מול מורכבות העולם עליו לבנות צוות מגוון על מנת להנהיג את הארגון יחד איתו. הצוות המוביל אינו בצלמו ובדמותו - נהפוך הוא. המנהיג אמיץ מספיק על מנת לאפשר שונות רבה, ככל האפשר, בצוות המוביל שלו: נשים, מיעוטים, חברים מתרבויות שונות, בעלי דעות שונות. הוא מפציר בהם לחדש, לא להסכים, לקרוא תגר על המציאות, ולהוכיח לו שהוא טועה.

טכנולוג. הוא רואה את התפתחותה המואצת של הטכנולוגיה כברכה ומכיר בעובדה שהיא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיה. הוא אינו מקדש לא את הטכנולוגיה ולא את היעדרה, אלא מייצר עבור הארגון שלו את התהליך הנכון באימוץ הטכנולוגיה הנכונה, ואת האיזונים העדינים בין היתרונות שהיא מביאה ליתרון המין האנושי ורוחו.

אסטרטג. הוא מבין כי כל מהות האסטרטגיה השתנתה. עליה להיות פשוטה, מובנת, ובעיקר גמישה מאוד. האסטרטגיה צריכה להיות מנוסחת בצורת כללים פשוטים המאפשרים לכל חבר בארגון להבין אותה ואת נגזרותיה מול תפקידו. מצד שני, הוא מבקש מכולם לא להתאהב באסטרטגיה, מכיוון שעל הארגון להיות מסוגל לזגזג, תוך פרקי זמן קצרים עקב שינוי נסיבות.

אנושי. הוא אותנטי ומחבר את האנשים שלו אליו, כי הוא מבין שהמחוברות שלהם תעשה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. יש לו אינטליגנציה רגשית מפותחת ובהיותו מודע לעוצמותיו וחולשותיו הוא לומד ומתפתח. הקשר שלו עם הסובבים אותו כן, פתוח ורגשי, אולם לא רגשני. הוא מודע לעובדה כי חוסן שלו יטע שקט באחרים ועל כן התקשורת שלו עם הסובבים אותו היא רציפה ומאוזנת. מנהיגות בעולם החדש אין פירושה התנשאות, יהירות או ריחוק, אלא עבודה שכם אל שכם עם הארגון. 

הכותבת היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG