"בשבילי, בית המייסדים של משפחתי בזכרון יעקב מסמל את ישראל - את החלוציות של מתיישבי העלייה הראשונה של 1882; את החקלאים היהודים הראשונים בארץ אחרי 2000 שנה; ואת החזון והאומץ של יהודים גלותיים שמרדו בגלותיות, בממסד ובדור ההורים, ועשו מעשה ציוני אמיץ, תוך מלחמה באדמה הקשה של ארץ הקודש, הקרבה, מחלות, ביצות, אנופלס ומוות.
"אהבתי לבלות בבית הזה אצל סבא עמנואל, שהתייתם מאביו בגיל 12 ופרנס את אחיו ואימו. זה הבית שממנו יצאה סבתי מלכה, הנערצת עליי, יום יום לבית אהרונסון שממול כדי לטפל וללוות את רבקה אהרונסון, לה הייתה אשת סוד.
"זה הבית שבחצרו הטמין סבי נשק בסליק של ההגנה, ולא ידע שליד הסליק שלו הכין אבי סליק של לח"י - רק סבתי מלכה ידעה הכול. זה הבית שבו ביקר את אבי חברו לנשק, דב הבלונדיני, לוחם ומפקד וגיבור לח"י וצה"ל, שנפל במלחמת העצמאות תוך שחרור הנגב. וזה הבית שבו אנחנו, הנכדים, זרקנו כריות אחד על השני בסדרי פסח בלתי נשכחים.
בית מייסדים זיכרון יעקב / צילום: לימור מזוז
"זה גם הבית שמסמל את התפתחות הדורות. החצר שוזרת היסטוריה, אך גם הווה. אחי ירון בנה שם בית עם רעייתו יהודית, ולצדם בנתה בית גם בתם ליאת שבו היא מתגוררת עם משפחתה. בבית עצמו יש כיום מסעדה ששמרה על עיצוב הבית, ומבחינתי זה ה-מקום הראשון שאני בוחר לשבת בו, ולשתות קפה תוך מבט על המדרחוב היפהפה וההומה תיירים של זכרון יעקב אהובתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
