"אני מתגורר בשכונת סן סימון בירושלים, בתפר שבין שכונת קטמון לשכונת הקטמונים, ולפני כשש שנים נפתח כאן בית קפה חדש, זריפה. זהו בית קפה ראשון שנפתח בשכונה: לפני כן לא היו כאן בתי קפה. הוא משקף את הישראליות בעיניי, קודם כל כי הוא משקף היטב את אופייה של השכונה. שילוב של ישן וחדש, היסטוריה ועדכניות; וקהל מעורב של דתיים וחילונים.
"מבנה בית הקפה הוא קטמוני טיפוסי: מעין צריף שלאורך השנים עבר הרבה מאוד גלגולים, והולם את האווירה השכונתית שיש בה בתים ישנים מאוד לצד כאלה שחודשו. מדובר בנכס שעבר במשפחה המייסדת - מירב ודרור ויצמן סמי - לאורך דורות, ואפילו שימש כמבנה שמכרו בו קרח ונפט.
צילום: דניאלה סתרן רייפן
"המשפחתיות שבו באה לידי ביטוי גם בשם המקום, שהוא שמה של הסבתא במשפחה, אימא של דרור. יש שם תחושה של ביתיות ופמיליאריות, שזה ישראלי בעיניי. התחושה היא שאתה מגיע למקום מוכר, ומכירים אותך. במקרה שלי זה נכון עוד יותר, כי יש לזריפה תפריט שמותאם לצליאקים, כלומר מאכלים ללא גלוטן, ולשניים מילדיי יש צליאק.
"היוזמה העסקית היא דבר ישראלי בעיניי: לעשות משהו למרות שכולם אומרים לך שתיכשל, ולא צריך את זה. במקרה של זריפה, הם אפילו הצליחו לשרוד את תלאות הקורונה ולהישאר על הרגליים, להתפתח, להתרחב ולהתחדש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
