חקלאות היא לא עוד ענף כלכלי אלא ענף שיש לו ערכים נוספים

לאחרונה התראיין לגלובס רכז חקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר אלי מורגנשטרן, ובמסגרת הראיון ענה כביכול על כל הטענות נגד הרפורמה בחקלאות. בראיון טען מורגנשטרן כי "יש לנו עשרת אלפים חקלאים אל מול 9 מיליון אזרחים".

לטענתנו יש חשיבות לשמור על מסה קריטית של מספר חקלאים ולהגדילה בדומה לממוצע במדינות ה-OECD. חלקם היחסי של החקלאים באוכלוסייה נמוך ביותר, וזה צריך להיות אינטרס של המדינה שהוא יגדל ויכלול גם צעירים ודור המשך. מספר החקלאים בישראל בממוצע לאוכלוסייה עומד על 0.58%, בעוד המדד למדינות החברות ב-OECD עומד על 2.2%.

משרד האוצר כנראה שוכח את משבר הפלפלים

מורגנשטרן טען כי החקלאות לא תקרוס, וכי לפחות 50% מהחקלאים בארץ לא מושפעים כמעט בכלל מהרפורמה.

אלא שכבר עכשיו המשק המשפחתי, שהוא למעשה עסק קטן או בינוני, נמצא בסכנה, ובכל שנה נפלטים מענפי החקלאות עשרות משפחות שלא מצליחות להתפרנס. משרד האוצר כנראה שוכח את משבר הפלפלים שגרם לקריסה של עשרות משפחות חקלאיות בערבה, בשל שינוי מטבע ברוסיה וגורמים שלא קשורים לאיכות התוצרת החקלאית. יש חשיבות לאומית למגוון רחב של תוצרת חקלאית לביטחון מזון, למזון טרי וברי ולפיזור אוכלוסייה ועוד.

אין מדינה בעולם המערבי שלא מגינה על חקלאיה. כבר לפני עשרות שנים השתנתה התפיסה בעולם - הגיעו להבנה שחקלאות היא לא עוד ענף כלכלי, אלא ענף שיש לו ערכים נוספים שהם לא פחות חשובים משורת הרווח, ולכן מדינות רבות עברו למדיניות של תמיכה ישירה בחקלאות ובחקלאים, במודלים שונים. חקלאים רבים נפגעו מהמדיניות המתמשכת של ממשלות ישראל שהובלה על-ידי משרד האוצר, והדבר חייב להשתנות.

בנוסף, מורגנשטרן טען כי המחירים הגבוהים הם כתוצאה מכך שהחקלאים לא מוכנים להתייעל.

ברוב מוצרי החקלאות מול אירופה אין זה נכון שאנו יקרים פי 2 או 3 - להם אין עלויות מים גבוהות כמו בישראל, אין עלויות של תשומות, וגם אין הכבדה של אגרות ומסים שמטילה המדינה על חקלאים - לדוגמה על עובדים זרים.

אפשר בהחלט לבנות עם נציגי החקלאים רפורמה שתבטיח מחירים הוגנים לחקלאי ולצרכן - אך כדי שזה יקרה, יש להבטיח כי שרשרת הערך תהיה במקומות הנכונים ולא תזלוג למתווכחים וטייקונים.

בנוסף, כדי לערוך השוואה באופן אמיתי עם חקלאים במדינות אחרות, חשוב שתנאי ההשוואה יהיו דומים, כמו מחירי המים, קיומו של שוק סיטונאי, התאמת התשלומים הנדרשים מחקלאים (אגרות למיניהם) ונושאים אחרים.

רשתות השיווק לא יעזו למכור בקבוק קולה ב-10 אגורות

עוד טען מורגנשטרן כי "למדינת ישראל יש אחריות לא רק לחקלאים אלא גם על הצרכנים". אלא שהמציאות הפוכה: יבואנים עושים בוננזה. אפשר לראות זאת לדוגמה בפתיחת יבוא בשר הבקר שמחירו לא ירד כפי שציפו כשפתחו את השוק.

דוח מבקר המדינה מ-2021 קבע כי הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס לרוב אינן מתגלגלות ברובן לצרכן. לפני מספר שנים חיברה ד"ר גלית בן נאים ממשרד האוצר דוח, לפיו מי שאחראי לעלייה במחירי המזון ולריכוזיות בענף הם יצרני ויבואני המזון. על-פי הדוח, שיעור הרווחיות של יבואני המזון הגדולים עצום. לעליית מחירי הפרות והירקות אחראים המשווקים הסיטונאיים של תוצרת חקלאית.

ההתנהלות הדורסנית של רשתות השיווק נמשכת זה עשור. לו היה קם שוק סיטונאי כפי שהחליטה הממשלה כשסגרה את השוק בתל אביב, אין ספק כי המצב היה שונה.
אגב, רשתות השיווק לא יעזו למכור בקבוק קולה ב-10 אגורות כפי שהן מוכרות "עוף בשקל".

בנוגע לתמיכה הישירה, מורגנשטרן טען כי באירופה יש תמיכה אחידה לכולם. לצערי, משרד האוצר בוחר באילו נתונים הוא רוצה להשתמש. התשלום בתמיכה ישירה באירופה הוא רק אחת מהתוכניות, יש תוכניות רבות ונוספות שמתקיימות בכל מדינה ובמדינות השוק האירופי בכלל, ובהן תמיכות נוספות בשל גידולים תומכי סביבה, תמיכות נוספות בשל כניסה של דור המשך, עידוד וסיוע כספי להקמת מיזמים תומכי חקלאות ובהם תיירות כפרית ותיירות חקלאית על-מנת לחזק את הבסיס הכלכלי של העוסקים בחקלאות. כדי להשוות צריך לא רק את התמיכה הניתנת, אלא את התשומות הנוספות שלהן נדרש החקלאי, בעיקר בשל תשלומים שכופה המדינה על החקלאי לשלם, כמו מחירי מים גבוהים, תשלומי חובה לעובדים זרים, אגרות מיוחדות ועוד.

רצוי וראוי, לפני שעושים רפורמה אגררית, לעשות עבודה יסודית. בנוסף לדוח המבקר האחרון בעניין יוקר המחיה, יש גם דוח קשה של מבקר המדינה על היעדרו של שוק סיטונאי למרות התחייבות המדינה להקימו. אין זה סוד שמרכז הרווח הגדול ביותר של כל רשת שיווק הוא הירקות והפירות.

לסיום, נדרשת רפורמה לחקלאות הישראלית, וחשוב שהיא תיעשה בתהליך של שינוי ולא בכפייה, תוך שיתוף נציגי החקלאים בכל התהליך. אין דומה רפורמה הנדרשת בגידול אחד לגידול אחר, ובכל ענף יש לבדוק את המגבלות וההזדמנויות על-מנת להבטיח שהרפורמה תצליח לטובת האזרחים, אך גם תבטיח שיישארו אחרי הרפורמה הזו חקלאים בישראל.

הכותב הוא מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי