המעסיקים הטובים בישראל ומה חושבים הישראלים על שכרם

מגפת ההתפטרות הגדולה, תופעת הלוואי של מגפת הקורונה בשוק העבודה, מעמידה היום את המעסיקים במבחן: בזמן שעובדים מחשבים מסלול מחדש, איזה ארגון יפנים את הטלטלות ויצליח לא רק לגייס טאלנטים אלא גם יצליח לשמור על העובדים שלו? איזה מעסיק יענה על הדרישות החדשות לגמישות והיברידיות? לראשונה, גלובס משתף פעולה עם חברת המידע הבינלאומית Statista, מהמובילות בעולם בתחום מחקרי השוק, שגיבשה את רשימת 150 המעסיקים הכי טובים בישראל.

הרשימה מתבססת על חוות הדעת שנתנו המשיבים על 1,800 חברות המעסיקות יותר מ-200 עובדים בסקטורים שונים במשק.

מאחר שבלתי אפשרי כמעט להשוות בין תנאי העבודה בתעשיות שונות כל כך, אנחנו מציגים בעמודים הבאים את הדירוג בתוך קטגוריות הפעילות של החברות. בגזרת ההייטק, כובשות את צמרת הדירוג "החשודות המיידיות", חברות בינלאומיות עתירות משאבים ומבוססות: גוגל ראשונה בין חברות האינטרנט והמסחר האלקטרוני, מיקרוסופט מובילה את חברות המיחשוב והתוכנה, ואינטל בצמרת חברות המוליכים למחצה והאלקטרוניקה. צ'ק פוינט, הישראלית הוותיקה והרווחית, מדורגת ראשונה בין חברות הסייבר. ככל שמתרחקים מתעשיית ההייטק, ממצאי הסקר עשויים להפתיע - חברות שעברו טלטלות בהנהלה או משברים בחברה כמו מגדל וארקיע מתמקמות בראש הטבלאות. פילוח משתתפי הסקר וניתוח התשובות לשאלות שהוצגו למשתתפים לצד חוות הדעת על המעסיק שלהם עשויים לשפוך אור על התוצאות ועל הלכי הרוח בשוק העבודה הנוכחי.

1. מנהלים נהנים יותר

מפילוח משתתפי הסקר לפי רמת תעסוקה, עולה ש-20.5% מהם מחזיקים במשרות ניהול או פיקוח, ו-40.4% מחזיקים במשרות שיש בהן גמישות מסוימת באופן ביצוע העבודה ובזמני העבודה והם נדרשים למשימות מורכבות יחסית. 34% מהמשיבים נהנים מגמישות מעטה ונדרשים למשימות רפטטיביות בעיקרן ו-5.1% הם במעמד של מתלמדים, סטודנטים או מתמחים. כלומר, רוב המשיבים נהנים ממידה מסוימת של עצמאות בעבודתם, ולפי הסקר הם גם אלה שנתנו את הציונים הגבוהים ביותר בממוצע. את הציון הממוצע הגבוה ביותר נתנו המנהלים (7.69), ואחריהם העובדים שהעידו כי יש להם גמישות מסוימת בעבודה (7.55). העובדים שאמרו כי יש להם מעט גמישות ומשימותיהם רפטטיביות נתנו את הציון הממוצע הנמוך ביותר (6.86).

לא רק מנהלים, גם העובדים המבוגרים יותר נטו לחלק ציונים גבוהים יותר למעסיקים שלהם. הציון הממוצע הנמוך ביותר ניתן על ידי עובדים מתחת לגיל 20 (6.72), והגבוה ביותר על ידי עובדים בקבוצת הגיל 49-40 (7.4) ומיד אחריהם בני 59-50 (7.38). בקרב בני ה-60 ומעלה, הציון כבר החל לרדת מעט - הציון הממוצע שהם נתנו למעסיקיהם עמד על 7.34.

2. כמחצית מהעובדים מחזיקים יותר מחמש שנים

אחד המאפיינים המדוברים של שוק העבודה בעשור האחרון הוא ה"קופצנות" של עובדים, בדרך כלל בני דור ה-Y ודור ה-Z, שלא נשארים אצל אותו מעסיק לאורך זמן כפי שהיה נהוג בעבר ומחליפים מקום עבודה בתדירות גבוהה. משבר 2008 רק חיזק את המגמה הזאת, עם ההבנה שלא תמיד כדאי לבטוח במעסיק שידאג לעובדיו בימים קשים, ועכשיו, בשוק שחסרים בו עובדים מיומנים ומעסיקים נלחמים על כל טאלנט, העדר מחויבות ארוכת טווח ודאי הופכת את המלחמה לקשה יותר. התופעה הזאת גם מעלה שאלות על כדאיות המעסיקים להשקיע בהכשרות עובדים וגם על אסטרטגיות גיוס ושימור רצויות.

המשתתפים בסקר אמנם לא נשאלו על תדירות החלפת העבודות שלהם, אבל פילוח הוותק שלהם בחברה שבה הם עובדים מגלה קבוצה לא קטנה המועסקת באותו מקום עבודה יותר מחמש שנים. 19.5% מהמשיבים אמרו שהם עובדים אצל אותו מעסיק חמש עד עשר שנים, ו-28.2% עובדים אצל אותו מעסיק עשר שנים ויותר.

  

3. החברות היצרניות קיבלו ציונים גבוהים יותר

לצד הדירוג בקטגוריות, הסקר פילח את ציוני העובדים לפי סקטורים רחבים יותר, בחלוקה למסחר, ייצור, שירותים פרטיים ושירותים פרטיים. מניתוח התוצאות עולה שהציון הממוצע הגבוה ביותר (7.4) ניתן למעסיקים בסקטור הייצור, הכולל תעשיות כמו מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, חומרה, ביוטכנולוגיה, תרופות ומוצריים תעשייתיים. מעט אחריו, עם ציון ממוצע של 7.38, סקטור השירותים הפרטיים, הכולל חברות המספקות שירותים בתחומי הסייבר, דאטה, ראיית חשבון, עריכת דין ושירותים פיננסיים. סקטור המסחר קיבל ציון ממוצע של 7.28 ואחרון הגיע סקטור השירותים הציבוריים, עם ציון של 7.07.

4. גאים במוצר, אבל לא בשכר

כדי לקבל תמונה רחבה יותר על תפיסת העובדים את המעסיקים בשוק העבודה הישראלי, התבקשו 7,500 משתתפי הסקר לציין את מידת הסכמתם עם אמירות שונות, בסקאלה של 1 עד 5 (1 לא מסכים כלל ו-5 מסכים מאוד).

מניתוח התשובות, עולה שהאמירות שהמשיבים הסכימו איתן הכי הרבה, כלומר זכו הכי הרבה לציונים 4 ו-5, היו "אני יכול לארגן את העבודה שלי בעצמי", "אני גאה במוצר/שירות של החברה שבה אני עובד", "לנשים ולגברים יש אותן הזדמנויות לקידום", "ניתן לי המידע הנחוץ לי כדי לבצע את עבודתי" ו"הקולגות עובדים היטב יחד".

לעומת זאת, האמירות שקיבלו הכי פחות את הציונים 4 ו-5, נגעו בעיקר לשכר ולהזדמנויות קידום בכלל, לנשים ולגברים כאחד: "החברה משלמת שכר טוב", "השכר תואם את מידת האחריות", "יש אצל המעסיק שלי הזדמנויות להתקדם בקריירה", "העובדים מקודמים באמצעות הכשרה", ו"המנהלים נאמנים לעובדים".

אם לסכם זאת בגסות, העובדים מרגישים שיש להם כלים לביצוע העבודה וסך הכול גאים בה, אבל התנאים ויחסי האמון עם המנהלים טעונים שיפור.

המתודולוגיה: איך בוצע הדירוג ומה נשאלו המשתתפים

דירוג המעסיקים הטובים ביותר בישראל 2022 הוא מחקר רחב היקף המנתח את האטרקטיביות של מעסיקים שונים בישראל על סמך סקר עובדים עצמאי. במהלך הסקר הובאו בחשבון חוות דעת של אלפי עובדים, ובהתבסס עליהן ניתנו ציונים לכל מעסיק. 150 המעסיקים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר נכנסו לרשימה המובילה ל- 2022.

מי ביצע את הסקר?

הסקר בוצע על ידי חברת המידע הבינלאומית סטטיסטה, אחת מפלטפורמות המידע המובילות בעולם לניתוח שוק אסטרטגי, סטטיסטיקה ועריכת תוצאות מחקרים. Statista.com הוא פורטל מרכזי המעניק גישה לנתונים, תובנות ומגמות ביותר מ-80 אלף נושאים ו-170 תעשיות. הפורטל מורכב מסקרים קנייניים, מקורות משניים בלעדיים ונתונים מצטברים מ-22,500 מקורות.

החברה, שמרכזה בגרמניה, פועלת מאז 2007, מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים ועובדות ב-12 ערים ברחבי העולם. מחלקת Statista Research & Analysis מבצעת ניתוחים ומחקרים עבור לקוחות. עם לקוחותיה נמנים תאגידים רב-לאומיים, יותר מ-2,000 אוניברסיטאות ובתי ספר טכניים, משרדי ייעוץ ניהולי מובילים, משרדי פרסום, ארגוני סחר, בנקים ומוסדות פיננסיים, עמותות פוליטיות וגופים רבים נוספים.

בענף העיתונות והתקשורת, לסטטיסטה יש שותפות, בין היתר, עם The Financial Times ,Forbes ,The Independent ,El Mundo, Frankfurter Allgemeine Business Insider ,LinkedIn.

מה הייתה המתודולוגיה?

סטטיסטה ערכה מחקר מקדים במטרה לגבש רשימת 1,800 מעסיקים הזכאים להשתתף בדירוג, כלומר חברות המעסיקות יותר מ-200 עובדים בישראל.

לאחר זיהוי 1,800 החברות והגופים המעסיקים יותר מ-200 עובדים, ביצעה סטטיסטה סקר אנונימי באמצעות שלושה פאנלים מקוונים, המסופקים על ידי חברות סקר מקצועיות ומשמשים לעתים קרובות כלי עזר במחקר צרכנים בקרב קבוצות יעד ספציפיות. בפאנלים כאלה המשתתפים נרשמים ומוזמנים להשיב על שאלות הסקר, בהתאם לנתונים הסוציו-דמוגרפיים שלהם.

לצורך מחקר המעסיקים הטובים בישראל, הוזמנו משתתפים בעלי רקע סוציו-דמוגרפי מגוון, שניתן להפיק באמצעותם מדגם מייצג של עובדים במשרה חלקית או מלאה בקרב חברות גדולות בישראל. בפועל, השתתפו בשלושת הפאנלים 6,000 משיבים .

בתקופת הסקר (5 ביולי עד 15 באוגוסט 2021), קוראי גלובס הוזמנו גם הם להשתתף ולמלא את הסקר, שהיה זמין ב-globes.co.il. יותר מ-1,500 איש השלימו את הסקר דרך האתר, כך שסך הכול השתתפו בסקר 7,500 מועסקים.

מדוע נקבע רף מינימלי של 200 עובדים?

לפי הניסיון של סטטיסטה בעולם, זהו סדר הגודל המינימלי של חברה היכולה להרשות לעצמה לבנות מחלקת משאבי אנוש משמעותית, העוסקת בתהליכי גיוס מורכבים ובטיפוח עובדים וסביבת העבודה. כמובן, יש הרבה יוצאים מהכלל לכאן או לכאן, אבל היה צורך לקבוע "רף כניסה". במדינות בעלות אוכלוסייה ומשק גדולים יותר, רף הכניסה עמד על 300-500 מועסקים.

איך נקבע הדירוג?

בסקר התבקשו העובדים לדרג את נכונותם להמליץ על המעסיק שלהם (להלן: המלצות ישירות) בפני החברים ובני המשפחה. התגובות נותחו בסולם של 0 עד 10: 0 פירושו "לא הייתי ממליץ על המעסיק שלי כלל" ו-10 פירושו "בהחלט הייתי ממליץ על המעסיק שלי".

כמו כן, עובדים נשאלו על נכונותם להמליץ על מעסיקים אחרים הפעילים בענף שבו הם עובדים (להלן: המלצות עקיפות). למשיבים הוצגה רשימה של מעסיקים אלה, שסווגו מראש על ידי סטטיסטה לכל אחד מ-25 הענפים השונים, ואלה התבקשו למסור חוות דעת לאלה שבלטו באופן חיובי או שלילי (האפשרויות כללו: "אמליץ", "לא אמליץ", "אין דעה").

בהתבסס על הערכות המשיבים, המעסיקים קיבלו ציון כולל, שחושב על סמך ההמלצות הישירות והעקיפות, כאשר משקל רב יותר ניתן להמלצות הישירות (כלומר, נכונות המשיבים להמליץ על המעסיק שלהם). לבסוף, המעסיקים דורגו לפי הציון הכולל שלהם. הציונים יכולים להגיע באופן תיאורטי למקסימום של 10 ולמינימום של 0.

מדוע נבחרו 150 חברות מתוך 1,800?

כי כך סטטיסטה מתחילה במדינה שלא פעלו בה בעבר. בסינגפור, למשל, התחילו ב-150 חברות והשנה עברו ל-200. באירלנד מדורגות 150 חברות ובארה"ב הרשימות הן מדינתיות, ומספר החברות המדורגות נע בין כמה עשרות ל-100 חברות בכל מדינה.

מדוע הדירוג הוא לפי ענפים?

לחלוקה לענפים חשיבות מיוחדת בתהליך ההמלצות. אין הרי שוויון בתנאי העבודה בענפים שונים - אבל זו לא סיבה שעובד/ת בחברה שאינה עשירה במשאבים לא יחשוב שמעסיקו ראוי להערכה, ביחס למעסיקים אחרים באותו ענף. זאת גם אחת הסיבות לכך שמספר החברות בענפים השונים ברשימת ה-150 אינו שווה. משתתפי הפאנלים דירגו את החברות ביחס לענף שבו פועלת החברה. הכניסה לרשימת 150 החברות היא רק לפי הציון הזה - מה שמביא לכך שיש ענפים עם ייצוג קטן וכאלה עם ייצוג גדול.

האם נאסף מידע נוסף על ההמלצות?

לצורך ניתוחים נוספים, התבקשו המשיבים להביע את דעתם על כ-25 הצהרות הקשורות לסביבת העבודה שלהם. הם התבקשו לדרג את המעסיק שלהם בהיבטים שונים (משכר ואיזון בין עבודה לחיים הפרטיים ועד פוטנציאל ההתפתחות ואפשרויות הקידום); את סביבת העבודה (עמיתים, מבנה ההיררכיה בחברה, ציוד טכני); ומוניטין המעסיק (תדמית וצמיחת החברה). מידת ההסכמה/ההתנגדות להצהרות אלה נמדדת בסולם של 1-5. תהליך זה לא הובא בחשבון בציון וכל מטרתו היא לגבש הבנה עמוקה יותר של שוק התעסוקה הישראלי. תכנים אלה מוצגים בנפרד בגיליון זה.

גילוי מלא. כדי להימנע, ולו למראית עין, מניגודי אינטרסים עם גלובס, חברות המשתייכות לענף המדיה והתקשורת לא נכללו בדירוג.