המתודולוגיה: איך בוצע הדירוג ומה נשאלו המשתתפים

דירוג המעסיקים הטובים ביותר בישראל 2022 הוא מחקר רחב היקף המנתח את האטרקטיביות של מעסיקים שונים בישראל על סמך סקר עובדים עצמאי. במהלך הסקר הובאו בחשבון חוות דעת של אלפי עובדים, ובהתבסס עליהן ניתנו ציונים לכל מעסיק. 150 המעסיקים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר נכנסו לרשימה המובילה ל- 2022.

מי ביצע את הסקר?

הסקר בוצע על ידי חברת המידע הבינלאומית סטטיסטה, אחת מפלטפורמות המידע המובילות בעולם לניתוח שוק אסטרטגי, סטטיסטיקה ועריכת תוצאות מחקרים. Statista.com הוא פורטל מרכזי המעניק גישה לנתונים, תובנות ומגמות ביותר מ-80 אלף נושאים ו-170 תעשיות. הפורטל מורכב מסקרים קנייניים, מקורות משניים בלעדיים ונתונים מצטברים מ-22,500 מקורות.

החברה, שמרכזה בגרמניה, פועלת מאז 2007, מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים ועובדות ב-12 ערים ברחבי העולם. מחלקת Statista Research & Analysis מבצעת ניתוחים ומחקרים עבור לקוחות. עם לקוחותיה נמנים תאגידים רב-לאומיים, יותר מ-2,000 אוניברסיטאות ובתי ספר טכניים, משרדי ייעוץ ניהולי מובילים, משרדי פרסום, ארגוני סחר, בנקים ומוסדות פיננסיים, עמותות פוליטיות וגופים רבים נוספים.

בענף העיתונות והתקשורת, לסטטיסטה יש שותפות, בין היתר, עם The Financial Times ,Forbes ,The Independent ,El Mundo, Frankfurter Allgemeine Business Insider ,LinkedIn.

מה הייתה המתודולוגיה?

סטטיסטה ערכה מחקר מקדים במטרה לגבש רשימת 1,800 מעסיקים הזכאים להשתתף בדירוג, כלומר חברות המעסיקות יותר מ-200 עובדים בישראל.

לאחר זיהוי 1,800 החברות והגופים המעסיקים יותר מ-200 עובדים, ביצעה סטטיסטה סקר אנונימי באמצעות שלושה פאנלים מקוונים, המסופקים על ידי חברות סקר מקצועיות ומשמשים לעתים קרובות כלי עזר במחקר צרכנים בקרב קבוצות יעד ספציפיות. בפאנלים כאלה המשתתפים נרשמים ומוזמנים להשיב על שאלות הסקר, בהתאם לנתונים הסוציו-דמוגרפיים שלהם.

לצורך מחקר המעסיקים הטובים בישראל, הוזמנו משתתפים בעלי רקע סוציו-דמוגרפי מגוון, שניתן להפיק באמצעותם מדגם מייצג של עובדים במשרה חלקית או מלאה בקרב חברות גדולות בישראל. בפועל, השתתפו בשלושת הפאנלים 6,000 משיבים .

בתקופת הסקר (5 ביולי עד 15 באוגוסט 2021), קוראי גלובס הוזמנו גם הם להשתתף ולמלא את הסקר, שהיה זמין ב-globes.co.il. יותר מ-1,500 איש השלימו את הסקר דרך האתר, כך שסך הכול השתתפו בסקר 7,500 מועסקים.

מדוע נקבע רף מינימלי של 200 עובדים?

לפי הניסיון של סטטיסטה בעולם, זהו סדר הגודל המינימלי של חברה היכולה להרשות לעצמה לבנות מחלקת משאבי אנוש משמעותית, העוסקת בתהליכי גיוס מורכבים ובטיפוח עובדים וסביבת העבודה. כמובן, יש הרבה יוצאים מהכלל לכאן או לכאן, אבל היה צורך לקבוע "רף כניסה". במדינות בעלות אוכלוסייה ומשק גדולים יותר, רף הכניסה עמד על 300-500 מועסקים.

איך נקבע הדירוג?

בסקר התבקשו העובדים לדרג את נכונותם להמליץ על המעסיק שלהם (להלן: המלצות ישירות) בפני החברים ובני המשפחה. התגובות נותחו בסולם של 0 עד 10: 0 פירושו "לא הייתי ממליץ על המעסיק שלי כלל" ו-10 פירושו "בהחלט הייתי ממליץ על המעסיק שלי".

כמו כן, עובדים נשאלו על נכונותם להמליץ על מעסיקים אחרים הפעילים בענף שבו הם עובדים (להלן: המלצות עקיפות). למשיבים הוצגה רשימה של מעסיקים אלה, שסווגו מראש על ידי סטטיסטה לכל אחד מ-25 הענפים השונים, ואלה התבקשו למסור חוות דעת לאלה שבלטו באופן חיובי או שלילי (האפשרויות כללו: "אמליץ", "לא אמליץ", "אין דעה").

בהתבסס על הערכות המשיבים, המעסיקים קיבלו ציון כולל, שחושב על סמך ההמלצות הישירות והעקיפות, כאשר משקל רב יותר ניתן להמלצות הישירות (כלומר, נכונות המשיבים להמליץ על המעסיק שלהם). לבסוף, המעסיקים דורגו לפי הציון הכולל שלהם. הציונים יכולים להגיע באופן תיאורטי למקסימום של 10 ולמינימום של 0.

מדוע נבחרו 150 חברות מתוך 1,800?

כי כך סטטיסטה מתחילה במדינה שלא פעלו בה בעבר. בסינגפור, למשל, התחילו ב-150 חברות והשנה עברו ל-200. באירלנד מדורגות 150 חברות ובארה"ב הרשימות הן מדינתיות, ומספר החברות המדורגות נע בין כמה עשרות ל-100 חברות בכל מדינה.

מדוע הדירוג הוא לפי ענפים?

לחלוקה לענפים חשיבות מיוחדת בתהליך ההמלצות. אין הרי שוויון בתנאי העבודה בענפים שונים - אבל זו לא סיבה שעובד/ת בחברה שאינה עשירה במשאבים לא יחשוב שמעסיקו ראוי להערכה, ביחס למעסיקים אחרים באותו ענף. זאת גם אחת הסיבות לכך שמספר החברות בענפים השונים ברשימת ה-150 אינו שווה. משתתפי הפאנלים דירגו את החברות ביחס לענף שבו פועלת החברה. הכניסה לרשימת 150 החברות היא רק לפי הציון הזה - מה שמביא לכך שיש ענפים עם ייצוג קטן וכאלה עם ייצוג גדול.

האם נאסף מידע נוסף על ההמלצות?

לצורך ניתוחים נוספים, התבקשו המשיבים להביע את דעתם על כ-25 הצהרות הקשורות לסביבת העבודה שלהם. הם התבקשו לדרג את המעסיק שלהם בהיבטים שונים (משכר ואיזון בין עבודה לחיים הפרטיים ועד פוטנציאל ההתפתחות ואפשרויות הקידום); את סביבת העבודה (עמיתים, מבנה ההיררכיה בחברה, ציוד טכני); ומוניטין המעסיק (תדמית וצמיחת החברה). מידת ההסכמה/ההתנגדות להצהרות אלה נמדדת בסולם של 1-5. תהליך זה לא הובא בחשבון בציון וכל מטרתו היא לגבש הבנה עמוקה יותר של שוק התעסוקה הישראלי. תכנים אלה מוצגים בנפרד בגיליון זה.

גילוי מלא. כדי להימנע, ולו למראית עין, מניגודי אינטרסים עם גלובס, חברות המשתייכות לענף המדיה והתקשורת לא נכללו בדירוג.