השופט חאלד כבוב: עיצב את דיני החברות וניירות הערך בישראל

המועמד המוביל לבית המשפט העליון השופט חאלד כבוב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ושופט המחלקה הכלכלית, נתפס מהמחנה הליברלי בוועדה לבחירת שופטים ויהיה המוסלמי הראשון במינוי קבע בעליון.

כבוב אחראי לשורת פסקי דין תקדימיים ששינו את דיני החברות וניירות הערך בישראל. הוא מונה למחלקה הכלכלית כשקמה ב-2010, יחד עם השופטת רות רונן, המועמדת גם היא לעליון. ב-12 שנותיו שם הוציא שטף פסקי דין שסימנו אותו כשופט הכלכלי המשפיע ביותר בדיני תאגידים.

אותנטי וישיר ולא נוטה לפורמליזם

בחודש הבא ימלאו לכבוב 64. הוא תושב יפו, גדל בעיר והתחנך בבית הספר עירוני ז'. הוא בעל תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת ברקלי ותואר ראשון בהיסטוריה ואסלאם ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב. כבוב התמחה אצל השופט בדימוס חיים אילת ועבד כעו"ד פרטי החל מ-1989. ב-1997 מונה לשופט בית משפט השלום בנתניה. שש שנים לאחר מכן מונה למחוזי בתל אביב. הוא אב לשישה ילדים, חמישה מהם עורכי דין ואחת סיימה לימודי משפטים. ארבעה מילדיו הם שותפיו במשרד עורכי הדין "כבוב ושות'".

כבוב ידוע כשופט יעיל, בעל מזג שיפוטי, מאפשר לצדדים להתבטא, ולא נותן לפורמליזם להכתיב פתרונות לא ראויים. כבוב מאופיין באולם כאותנטי וישיר, אם הוא חושב שלתביעה אין סיכוי הוא יבהיר זאת לצדדים. אחד המקרים שהוציאו אותו משלוותו היה זה של מנהל ההשקעות אמיר ברמלי, תיק שנוהל בפניו במשך שש שנים עד שהרשיע את ברמלי בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל. לאחר מתן הכרעת הדין ולפני גזירת העונש התעוררה בינואר 2021 פרשה חדשה שאיימה גם על שמו הטוב וגם על ההליך הארוך.

בנו של השופט, ווליד כבוב, הגיש תלונה לפיה ברמלי פעל לערב אותו בעסקה כדי להביא לפסילת השופט. ברמלי מצידו טען כי היה בקשר עם הבן. כצפוי ברמלי הגיש בקשת פסילה. כבוב, שדחה אותה, זעם: "מדובר במעשה מתוכנן מראש, תוכנית שקבע הנאשם לתמרן את מערכת המשפט". הוא הוסיף כי כל תוצאה אחרת תאפשר לברמלי להפעיל מניפולציה ולהשפיע על המשפט. ברמלי ערער לעליון והנשיאה אסתר חיות דחתה את הערר. בסופו של יום גזר כבוב על ברמלי 10 שנות מאסר. ערעור תלוי ועומד בעליון.
אחד האירועים שהעיבו על הקריירה שלו היה ב-2013, כשנתפס על ידי שוטר תנועה שטען כי כבוב החזיק את הטלפון בזמן הנהיגה. בזמן כתיבת הדוח התקשר השופט למפקד מחוז תל אביב וביקש ממנו לדבר עם השוטר. לפי הפרסום, כבוב התחרט וביקש מהשוטר למסור לו את הדוח. דוברות בתי המשפט מסרה אז כי "השופט לא דיבר בטלפון, אף לפי השוטר. השוטר טען שהשופט החזיק את הטלפון בידו. השוטר רשם דוח תנועה והשופט מתכוון לשלם את סכום הקנס".

הרשעת דנקנר והחמרה בענישה

אחד מרגעי השיא שלו היה הרשעת נוחי דנקנר בהרצת מניות חברת אי.די.בי שהייתה בבעלותו ושליחתו לשנתיים מאסר ב-2016. העליון החמיר בעונש לשלוש שנות מאסר. בגזר הדין הדגיש את הפגיעה בעיקרון היסוד הבסיסי של שוק הון יעיל והגון: "הנזק הוא בעיקרו נזק לאמון שיכול ציבור המשקיעים לתת לשוק ההון בישראל, כאשר במקרה זה אין מדובר בחברה אזוטרית וזניחה".

כבוב הוביל החמרה בעבירות שימוש במידע פנים וב-2012 סמנכ"ל הכספים של "אלספק הנדסה" היה לנושא המשרה הבכיר הראשון שנשלח למאסר בפועל. כבוב גזר עליו עשרה חודשי מאסר, שאושרו על ידי העליון. ב-2014 גזר את העונש הכבד ביותר בתחום - 30 חודשי מאסר, על איש יחסי ציבור שרכש מניות במאות אלפי שקלים על סמך מידע פנים. העונש הופחת בעליון בשמונה חודשים אך מגמת ההחמרה אושרה.

פרשה אחרת בה דן כבוב היא "פלד גבעוני". ב-2012 הרשיע את אנשי העסקים טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי בכך שהשתמשו בכספים של חברות ציבוריות כדי להחזיר הלוואות פרטיות שלקחו. בהכרעת הדין הרחיב כבוב את המונח "נושא משרה" גם למי שאין לו תפקיד בחברה - יגרמן ניהל את הכספים בפועל למרות שהיה יועץ חיצוני.
בין תיקיו המפורסמים לפני שהחל לעסוק רק בעניינים כלכליים: שליחת איש העסקים הרוסי-ישראלי גרגורי לרנר לעשר שנות מאסר בגין הונאת משקיעים; הרשעת מאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי בגין מעשים מגונים ושליחתו לשמונה שנות מאסר; והרשעת סוחר הנשים רחמים סבן ונאשמים נוספים בפרשיית סחר מהגדולות בישראל.

הבנה לסוגיות שמטרידות את השוק

באחת ההחלטות החשובות בדיני תאגידים בישראל קבע ב-2014 את "שיקול הדעת העסקי המוגבר". לפי כלל שיקול הדעת העסקי אין להתערב בשיקול דעת עסקי שהופעל כדין. מטרת הכלל המוגבר היא להפעיל ביקורת שיפוטית מוקפדת כאשר כלל שיקול הדעת העסקי עלול לפספס הפרות של חובות אמון. ההחלטה הכשירה את החלטת דירקטוריון בזק לחלק דיבידנדים עצומים שמימנו את השתלטות שאול אלוביץ’ על בזק. פסק הדין הפך לתקדים מחייב כשאושר בדעת רוב על ידי העליון וקיבע הגנת שיקול דעת עסקי שמקורה במשפט האמריקאי.

ביולי 2020 דחה תביעה בסך 120 מיליון שקל שהגישו מפרקי חברת חבס נגד מי שניהלו אותה, בטענה כי נושאי המשרה הביאו לקריסתה בשל נטילת סיכונים לא סבירים. כבוב קבע כי נושאי המשרה לא הפרו את חובת הזהירות, היו בקיאים ומודעים למצב וכי גם אם הסיכון התממש הוא לא היה בלתי סביר.

במרץ 2021 שוב קבע כי אין מקום להתערב בהחלטות עסקיות שהתבררו עם חלוף הזמן כשגויות. היה זה בתביעת ענק נגד אילן בן דב ודירקטוריון סקיילקס שאישרו דיבידנד של 250 מיליון שקל. נטען כי החלוקה הפחיתה משמעותית את הון החברה ופגעה ביכולתה לעמוד בהתחייביותיה. כבוב נדרש להכריע האם נושאי המשרה היו אמורים לצפות את הפגיעה במצבה של פרטנר לאור הרפורמה בשוק התקשורת.

בינואר 2021 פסק בהחלטה תקדימית שהחזירה את הוודאות לדירקטורים, מהו מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד. זאת במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דיסקונט השקעות (דסק"ש) שאישרה חלוקת דיבידנד של 100 מיליון שקל, בעת שעמדה לה יתרת רווחים של 848 מיליון שקל, אך במקביל היו בפני הדירקטוריון נתונים לפיהם החברה לא תעמוד במבחן הרווח לפי הדוח הרבעוני הבא והיא צפויה ליתרת רווחים שלילית. כבוב קבע כי הכלל הוא מבחן רווח טכני הצופה פני עבר וכי על הדירקטוריון להתחשב בדוחות כספיים עתידיים, רק אם התקיים אירוע מהותי המשפיע על מצב החברה ולא מאפשר הסתמכות על הדוחות שפורסמו. ההחלטה היא המשך לזו של השופטת רונן, שהרחיבה את המבחן במקרה קודם וקבעה כי ניתן לפרש את מבחן הרווח גם לבדיקה עתידית של דוח רבעון שטרם פורסם בעת ההחלטה.

חאלד כבוב

אישי: בן 64, נשוי ואב לשישה. תושב יפו, גדל והתחנך בעיר. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ואסלאם ותואר נוסף במשפטים וכן בעל תואר שני משולב של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ברקלי בארה"ב במשפט מסחרי בהצטיינות יתרה

מקצועי: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ושופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט. מונה לשפיטה לבית משפט השלום בנתניה ב-1997 ולבית המשפט המחוזי ב-2003. מרצה בבר אילן בפקולטה למשפטים בתחום התאגידי

עוד משהו: ארבעה מילדיו שותפים למשרד עורכי דין כבוב ושות' ביפו