מרכז העיר סיאול סבל מדעיכה חברתית וכלכלית עמוקה. בשנות ה־70 של המאה הקודמת נחל צ'ונגצ'ון שחצה את בירת קוריאה הדרומית כוסה באוטוסטרדה, עד שבתחילת המילניום ראש העירייה דאז, לי מיונג־באק, הבטיח לשקם את הנחל. הוא החליט לבטל נתיבים לכלי רכב כדי להסב אותם לפארק ולמרחב מחיה ושהייה לבני האדם, והכריז על תוכנית לשיקום מרכז העיר והתעשייה והמסחר הגוועים בו.
כדי לענות על צורכי התחבורה, רשת האוטובוסים תוכננה מחדש, דמי החניה הועלו משמעותית, והיא נאכפה בקפדנות, והושם דגש רב על שימור. לצד מטה ניהול התוכנית פעלה גם ועדת מומחים ומועצה ציבורית. הפרויקט כלל הריסת כביש, טיפול במרחב הציבורי, שיקום הנחל ופתרונות ניקוז ושימור בשטח ציבורי בהיקף של כ־16 דונם. התקציב לתוכנית שבוצעה בתוך שנתיים והושלמה ב־2005 עמד על 323 מיליון דולר.
לאחר שיקום הנחל פחת היקף הנסיעות ברכב הפרטי במרכז העיר, וערכי הקרקע באזור עלו באזור בכ־25-50%. לפי הבנק העולמי, בכלים מיסויים שונים ניתן היה להחזיר את עלות הפרויקט בתוך 10-20 שנה, אך החוק במדינה לא איפשר אותם באותה תקופה.
בגלל חשש ממחיר פוליטי אפשרי, ראש העירייה דרש ביצוע מהיר של הפרויקט. כשנתיים לאחר השלמתו הוא נבחר לתפקיד נשיא קוריאה הדרומית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.