אמ;לק
אי שם ב-2009 הסתובב ברשת אחד הקמפיינים הראשונים שאפשר היה לכנות "ויראליים" - מודעה שהזמינה צעירים להגיש מועמדות ל"עבודה הכי טובה בעולם". לשם כך הם נדרשו לצלם סרטון בן דקה שיסביר למה כדאי לבחור בהם. המהלך החדשני לזמנו התפוצץ בפייסבוק, כשכמעט 35 אלף מועמדים מרחבי העולם שלחו סרטונים של עצמם וחלמו שייבחרו למשרה החלומית - השגחה על איי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. מי שזכה בה בסוף היה בן סאות'הול, צעיר בריטי הרפתקן עם רקורד של טיולי שטח ארוכים, מגורים בג'יפ ונוכחות וירטואלית אנרגטית וקופצנית. עכשיו, 13 שנים אחרי, חזרנו אליו כדי לבדוק אם זו אכן הייתה עבודת חלומות, מה למד שם על הפער בין פנטזיה ומציאות ומה הוא יודע היום, אחרי שנים של מסעות ברחבי הגלובוס, על מה שבאמת הופך אנשים למאושרים.
הכל התחיל ממודעה בעיתון ב־2009: האם את.ה רוצה את העבודה הכי טובה בעולם? בן סאות'הול הבריטי, אז בן 34, היה בנסיעה עם מי שהייתה אז החברה שלו, ברי, לכיוון לונדון. הוא היה בשלב די מבלבל בחייו, אחרי טיול של שנה ברחבי אפריקה, ולא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות. אלה היו ימים של חורף בריטי מדכדך, בצל משבר כלכלי עולמי.
"ברי דיפדפה בין דפי הדיילי אקפרס, וראתה את המודעה ולצדה צילום של אי אקזוטי. היא הסתכלה עליי ואמרה: 'בן, אתה תהיה טוב בזה'", מספר סאות'הול בשיחה עם "גלובס" מביתו שבבריזבן, אוסטרליה. "קיפלתי את הדף ודחפתי לכיס, והסתכלתי עליו שוב בסוף היום. כשחזרתי הביתה גיליתי שדודה שלי, שגרה בספרד, שלחה לי מייל עם לינק למודעה".
מה הייתה העבודה הכי טובה בעולם? להיות המשגיח של איי שונית האלמוגים הגדולה ביותר בעולם שממוקמת במדינת קווינסלנד, אוסטרליה - שונית המחסום הגדולה. התפקיד: לסייר בין האיים ושוניות האלמוגים, לצלם ולכתוב על החוויות, וכך הם ייחשפו לעיני העולם כולו. מקום השהייה: וילה מפוארת בת חמישה חדרים ובריכה צמודה, באי המילטון. השכר: 150 אלף דולר אוסטרלי לחצי שנה (כ־450 אלף שקל ב־2009). בקיצור, חלום. "המשבר הכלכלי היה בעיצומו, ואנשים דמיינו סתלבט על אי אוסטרלי תמורת המון כסף. הביקוש היה בשמיים. זה הפך לכדור שלג", נזכר סאות'הול.
המועמדים התבקשו לשלוח סרטון בן דקה שבו יסבירו למה צריך לבחור דווקא בהם, ולסאות'הול היו "המון חומרים מצולמים מאפריקה. הכל השתלב יחד באופן מושלם. זו הייתה הסערה המושלמת". בסרטון שהכין הוא נראה רוכב על יען, מתנשק עם ג'ירפות, מאכיל קרנפים, ומצהיר בעליצות: "חציתי מדבריות, טיפסתי על הרים, רצתי מרתונים, קפצתי באנג'י. אני אוהב לפגוש אנשים. אני האיש שלכם!"
צרות של עשירים
תוך חודשים ספורים הוא גבר על 34,684 מועמדים מ־200 מדינות, נבחר למשרה הנחשקת והפך - בן־לילה - לסלבריטי מעורר הערצה, סקרנות ובעיקר קנאה בכל קצוות תבל. בפשטות, "העבודה הכי טובה בעולם", הייתה למעשה משרת פרזנטור לאי המילטון וסביבותיו. מה עושה הפרזנטור? כותב, מצלם ומפיץ לעולם מהנעשה באיים, וגם נותן ראיונות לעיתונות לכל מי שרק רוצה, כולל אפילו אופרה ווינפרי ("גם אם זה אומר לקום בשתיים לפנות בוקר לראיון לטלוויזיה, כי זה הזמן שמתאים לשידור בניו יורק"). זה גם היה, ככל הנראה, הקמפיין התיירותי הטוב ביותר בעולם. מיליוני אנשים נחשפו לאיי שונית המחסום הגדולה, שרק מעטים שמעו עליהם קודם. הקמפיין היה גאוני גם במונחי עלות־תועלת: השקעה של 1.5 מיליון דולר אוסטרלי הניבה גידול של פי חמישה בביקורים לאי המילטון, בשנתיים שלאחר מכן.
13 שנים אחרי הזכייה במשרת החלומות - כשמאחוריו כבר עשרות טיולים חובקי עולם אל היעדים האקזוטיים ביותר, וגם לא מעט תובנות על החיים - ביקשנו להבין מסאות'הול אם יש בכלל דבר כזה "העבודה הכי טובה" ומה הוא למד לאורך השנים על עבודה ועל אושר.
סאות'הול (במרכז) זוכה ב''עבודה הכי טובה בעולם'', 2009. / צילום: אוסף פרטי
נתחיל מהשאלה הכי מסקרנת: זו באמת הייתה העבודה הכי טובה?
"זו בעיקר הייתה 'העבודה הכי עמוסה בעולם'", הוא צוחק. "לא היה שום זמן לסתלבט על ערסל. בשישה חודשים ביקרתי ב-62 איים. זה היה פצצה, פשוט מדהים, אבל גם מאוד עמוס".
מה היה עמוס כל כך?
"אלה היו ימים מאוד ארוכים. 'החיים שלי' נשלחו אלי ב-PDF ביום שני בבוקר והייתי יודע בדיוק מה אני עושה בשבועיים הקרובים, ברמת הדקה. למשל 08:15 - הגעה למנחת המסוקים, 08:30, המראה".
נשמע מטריד, האמת.
"מצד שני, זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים, תראי באיזה בית גרתי, כמה כסף קיבלתי. למדתי להטיס הליקופטרים, עשיתי שנורקלינג עם לווייתנים ושייטתי בקייאק בין איי השונית. בחיים רגילים, כדי לחוות חויות כאלה, צריך משאבים כספיים לא נורמליים. עבורי, אדם שאוהב לעבוד ואוהב טבע והרפתקאות, זו באמת הייתה העבודה המושלמת. הייתה גם מתנה שהסתתרה בחוזה של חצי שנה: הרבה מאוד דלתות שנפתחו בפניי בחמש השנים שאחר כך. לא שילמתי דולר אחד על מחיה, למרות שכסף לא היה המניע. הייתי עושה את זה גם תמורת אלף דולר".
עם אשתו סופי באנאפורנה בייס קמפ בנפאל, 2015 / צילום: אוסף פרטי
ועוד גרת בווילה של חמישה חדרים ובריכה.
"גרתי בבית הזה רק במשך שישה שבועות מתוך ששת החודשים, כי בשאר הזמן טיילתי בין שאר האיים. אז השארתי הזמנה פתוחה לחברים ומשפחה והם יכלו לבוא בחינם. הם רק היו צריכים להביא את עצמם לאוסטרליה".
תאר יום טיפוסי בעבודה הכי טובה.
"אני אוהב לרוץ, אז כשהייתי מגיע לאי חדש הייתי קם מוקדם, ממש עם הזריחה, נועל נעליים ויוצא לריצה. אחר כך הייתי אוכל ארוחת בוקר, ואז ממשיך לאיזושהי חוויה תיירותית: צלילה, טיפוס על הר, רכיבה על אופניים או טרק עם מטיילים, והייתי כמובן צריך לתעד את כל זה. בערב הייתי נפגש עם מנהלי המלון לארוחת ערב או משעשע איזשהו עיתונאי. כשארוחת הערב הסתיימה סביב 21:00 וכולם הלכו לישון, אז רק התחלתי את היום כי הייתי הולך לכתוב בבלוג ולערוך סרטונים".
הודו 2015 / צילום: אוסף פרטי
העבודה הייתה לא רק עמוסה, אלא גם טמנה בחובה סכנת חיים. שבוע בלבד לפני סיום תפקידו, סאות'הול נצרב בידי מדוזה ארסית, מזן שגרם בעבר למוות של שני תיירים. הוא סבל מחום גבוה, כאבים ברגליים ובחזה, בחילות ועלייה בלחץ הדם, ולמזלו הוא הצליח להתאושש. בכל אתרי החדשות מיהרו אז לדווח על "האיש עם העבודה הכי טובה בעולם שנצרב בידי מדוזה קטלנית".
פיון במכונה משומנת
סאות'הול מתאר את החוויה בצורה חיובית - אפילו מאוד - אך בין השורות עולות גם מורכבויות. אחת מהן נגעה לעמדותיו האישיות נגד כריית פחם ושימוש בדלקים מאובנים באוסטרליה, שאותן לא יכול היה להשמיע: "תיעדתי את נפלאות שונית המחסום הגדולה, שמושפעת לרעה משינויי אקלים ומכריית פחם. כל זאת, בעוד כלכלת ממשלת קווינסלנד, שמשלמת את המשכורת שלי, מבוססת על כריית פחם. אז היה קשה ללכת על הקו הדק שבין העמדה שלי לבין מה שאני באמת יכול להגיד בפומבי".
אשתו ובנו של סאות׳הול, סופי ואטלס. בפסטיבל בדרום אפריקה / צילום: אוסף פרטי
הקמפיין היה, לפי תיאוריו של סאות'הול, מכונה שיווקית משומנת היטב. הוא שם לב למשל ש-16 המועמדים הסופיים ייצגו את 16 השווקים שמהם מגיעה רוב התיירות לקווינסלנד. "היה מועמד בריטי, גרמני, צרפתי, יפני, סיני וכן הלאה, בהתאם לשווקים שאליהם רצו להגיע". הוא מעיד על עצמו שהיה "פיון בתוך קמפיין שיווקי, אבל פיון בר-מזל".
למעשה, הקמפיין היה הצלחה כה מסחררת, שאחריו אימצו את קונספט "העבודה הכי טובה" גם חברות נוספות שחיפשו דרך יצירתית לשווק את עצמן, בהן אתר Thirdhome לווילות נופש, חברת פיצה האט ואפילו בזק הישראלית. סאות'הול עצמו היה הפרזנטור של בזק ב־2013 ואף הגיע לישראל לקמפיין בשם "Wifi Traveller" שהציע לציבור להגיש מועמדות ל"עבודה של פעם בחיים".
סאות'הול בישראל. מצטלם לקמפיין של בזק, 2013 / צילום: אוסף פרטי
הרזומה המושלם
סאות'הול נולד בעיר קובנטרי, בריטניה, לאביו דנקן, מהנדס במקצועו, ואמו מרגרט, שניהלה כמה מסעדות, ויש לו עוד אחות גדולה. הוא התבלט כליצן הכיתה וכספורטאי, בעוד אחותו "תמיד הייתה היותר אינטליגנטית מבין שנינו והתלמידה המצטיינת. לא נהניתי מבית הספר ולא הסתדרתי שם כל כך טוב", הוא מספר. "אני חושב שהיום אנשים יתארו מצב של 'יותר מדי אנרגיה', כהפרעת קשב".
"לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, ולמען האמת גם היום אני לא ממש יודע". בכל זאת, הוא ידע להשיג עבודות טובות. לעבודות החלומות האוסטרלית קדמה עוד עבודת חלומות: מנהל אירועים וקידומים של מותג השמפניה הצרפתי "מאם" (Mumm). את חודשי הקיץ הוא העביר בבריטניה ואז המשיך לחצי הכדור הדרומי - לדרום אפריקה - לעוד כמה חודשי קיץ, וכך במשך שש שנים, מגיל 25 ועד 31. מה בדיוק הוא עשה? "בבריטניה, העבודה הייתה לנהוג באוטובוס קומותיים לונדוני משנות ה-50 ולהגיע אתו לכל מיני אירועים שבהם היו מתחמים של מאם. ככה הגענו למרוצי סוסים, לתחרויות פורמולה 1, טניס, רוגבי. זה היה נהדר".
במסע ''החיים הכי טובים'' / צילום: אוסף פרטי
ההיכרות עם דרום אפריקה גרמה לסאות'הול להתאהב עמוקות ביבשת כולה, והוא התחיל לגבש חלום חדש: לצאת לטיול סובב אפריקה במשך שנה, ועל הדרך גם לגייס כסף לצדקה. אבל לפני כן, הוא היה צריך לעבור דרך עוד תחנה מכוננת בקריירה: עבודה גרועה. "עבדתי אצל אבא של חבר שגידל דשא עבור גינות של אנשים. הוא היה מהאנשים האלה שתמיד זועפים. הוא היה ממזר נרגן, אבל שילם יפה".
איך התמודדת עם הממזר הנרגן הזה?
"המטרה שלי הייתה להיות הגרסה הכי שמחה של עצמי, וכך לנטרל את הנוכחות של הבוס הזה. האסטרטגיה הייתה להוריד ראש, להרוויח את הכסף ופשוט להתמקד במטרה שלשמה אני עובד".
המטרה הושגה וסאות'הול יצא לאפריקה. יחד עם חבר, הוא חצה 65 אלף ק"מ ועבר דרך 32 מדינות, כשהוא נוהג וגם מתגורר בג'יפ לנדרובר שקיבל את השם "קולונל מאסטרד". "הרעיון היה שנשלים חמישה מרתונים ונטפס על חמשת ההרים הכי גבוהים באפריקה, ואם נצליח, אז נקבל חסות ואת הכסף ניתן לצדקה, וזו באמת הייתה העבודה הכי טובה בחיי והשנה הכי טובה בחיי".
כמי שהחל כבר אז לתעד את המסעות שלו בבלוג ("בעיקר כדי שאמא ואבא יידעו איפה אני"), לסאות'הול היה את הרזומה המושלם עבור העבודה הכי טובה בעולם, הגרסה האוסטרלית. זו הייתה זכייה שגם קשרה את עתידו עם אוסטרליה.
בשנים שלאחר מכן הוא המשיך לעבוד עבור מחלקת התיירות של קווינסלנד - בשלל תפקידים עם שמות מעוררי קנאה כמו שגריר גלובלי לתיירות וגם: הרפתקן הבית. באוסטרליה גם הכיר את אשתו, סופי, אשת יחסי ציבור שפגש ב־2010 באירוע מתחום התיירות. השניים התחתנו ב־2012 וחמש שנים מאוחר יותר חגגו את לידת בנם, אטלס, ואת זו המטאפורית של חברת התיירות שהקימו: Best Life Adventures.
לרכוב על המיתוג
סאות'הול, שכבר למד דבר או שניים על שיווק, המשיך לרכוב על מיתוג ה"הכי טוב" שליווה אותו מאז שזכה בעבודה הכי טובה. הראשון, מ־2011, היה המשלחת הכי טובה בעולם. זה היה טיול בן ארבעה חודשים בעקבות המסלול שעשה במאה ה-18 חוקר הארצות והאוקיינוסים האגדי ג'יימס קוק (המכונה גם קפטן קוק), לאורך האיים של שונית המחסום. הוא קיבל לרשותו יאכטה מאחד הספקים הגדולים באזור, שרק ביקש שישלם בעצמו על הביטוח, "ואז מצאנו סקיפר, וביולוג ימי. סופי הצטרפה כאשת יחסי הציבור, וכולנו חיינו יחד על הסיפון. הייתי מסיים את הימים שלי בשיט בקייאק, ואז קופץ לסיפון, ישן לאורך הלילה וממשיך הלאה. לי הייתה משכורת, אבל המימון לשאר אנשי הצוות הגיע ממקורות פרטיים".
חלפו עוד כמה שנים, וב־2015 נולדה הרפתקה חדשה שקיבלה את השם החיים הכי טובים (Best Life). הכל התחיל שנה קודם לכן, בשיחה פרוזאית בין בני הזוג לגבי נסיעה אפשרית לבריטניה, לקראת חג המולד. "סופי אמרה: 'בוא ניסע לפגוש את ההורים שלך בחג המולד השנה', ואני עניתי: 'כן, אבל בואי נעשה את זה בנהיגה בלנדרובר שלי, בטיול שיימשך שנה. זה היה בדיוק כשייבאתי את הג'יפ שלי לאוסטרליה מבריטניה, ועבדתי קשה כמעט 12 חודשים כדי להכין אותו לנסיעה. בכל זאת, זה ג'יפ מודל 86'".
שבע שנים אחרי הנסיעה ההיא באפריקה, בן חזר להתגורר בג'יפ שלו ולחקור את העולם, רק שהפעם הוא עשה זאת יחד עם אשתו. הם החלו את הטיול בסינגפור, ובדרך ללונדון עברו ב־33 מדינות, בהן פקיסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן ואפילו מרוקו. 60 אלף ק"מ של נהיגה, בסך הכל.
מסע בעקבות האושר
לא סתם בן וסופי כינו את המסע שלהם מאסיה ועד לבריטניה "החיים הכי טובים". הם שמו לעצמם למטרה למצוא אנשים "שהם באמת שמחים, ולנסות להבין מהו המכנה המשותף ביניהם. קיבלנו טיפים מאנשים שעקבו אחרינו במדיה החברתית, לגבי אנשים ששווה לפגוש".
הוא נהנה בעיקר מהמפגש עם אנשים במדינות מתפתחות, בדגש על מדינות מוסלמיות. "עד טורקיה, המסע היה נהדר", הוא נזכר, "אבל ככל שהתקדמנו לכיוון איטליה וצרפת, משהו בבאז הלך לאיבוד. התחושה הייתה שכולם עסוקים בלהרוויח כסף, והם לא מדברים עם אף אחד. בעיקר במדינות מוסלמיות, אנשים יעצרו אותך ברחוב ויאמרו - 'מאיפה אתה, בוא שב לתה, בוא תפגוש את המשפחה'. הדרך היחידה להיכנס לחייהם של אנשים היא אם הם פותחים בפניך את הדלת".
אילו עוד אנשים מאושרים פגשתם?
"מצאנו מלוות לידה (דולה) בסינגפור ודיברנו גם עם מנכ"ל חברת התעופה אייר אסיה, טוני פרננדס. המכנה המשותף היה יחסים קרובים. זה לא שינה כמה כסף יש להם, אם היו הכי עניים או הכי עשירים. היו להם יחסים קרובים עם משפחה וחברים, וזה מה שהכי שימח אותם".
כששאלתי את סאות'הול אם אלה ערכים שהוא מיישם בחייו, יחסים קרובים עם חברים ומשפחה, התברר שהסנדלר (קצת) הולך יחף. העבודה הכי טובה בעולם? היא לא שווה הרבה אם נמצאים רחוק מהמשפחה, בעיניו לפחות. "זה ההפסד הכי גדול שלי, בכל הדברים שעשיתי", הוא מודה בכנות. "המרחק מהמשפחה הוא הדבר שהכי קשה לי להתמודד אתו, במיוחד ככל שההורים מתבגרים.
"מה שאת ואני עושים עכשיו - מדברים דרך תוכנה במחשב - זה נהדר אבל זה לא אותו הדבר כמו להיות ברגע. ראיתי את בני הדודים ואת האחיינים שלי גדלים, כשאני מרחוק. האחיינים שלי היום הם בני 18, 15 ו-13. אף פעם לא רציתי להיות הדוד המרוחק, זה שגר בחו"ל. היה לי דוד כזה כשהייתי ילד, והוא היה הדוד הכי כיפי שיש. אבל ראיתי אותו שמונה פעמים בכל בחיי. גם אני נעשיתי הדוד המרוחק, ואני שונא את הצד הזה של אורח החיים שלי".
"החיים הם העבודה"
כיום סאות'הול מנהל את Best Life Adventures שמובילה טיולים ליעדים אקזוטיים (ראו מסגרת), ומגדל די לבדו את בנו, אטלס, בן החמש. לפני ארבע שנים סופי החלה לעבוד בחיל האוויר האוסטרלי ונמצאת בבית רק יום וחצי-יומיים בשבוע, ולעתים נעדרת לתקופות ארוכות. "הייתי רוצה יותר זמן של זוגיות או עם המשפחה או פשוט לא לעבוד", הוא מודה. "בכל זאת, באופן טיפשי, אני יושב ועובד כל ערב עד 23:00, כדי לקדם את העסק. דחפתי את עצמי לפינה שבה אני מרגיש שאני כל הזמן חייב לעבוד כדי להיות טוב יותר. זו כנראה לא אופציה בריאה".
מהי מבחינתך עבודת החלומות כיום?
"עכשיו, כשאני לבד רוב הזמן עם אטלס, אני צריך להיות כאן בשבילו. השאיפה שלי היא להוביל רק שלושה מסעות בשנה, מתוך 12-24 מסעות שיוצאים כל שנה. אני רוצה להוביל רק את המסעות החדשים והקשים, ואת מה שכבר התנסינו בו לתת למדריכים אחרים.
"בטווח היותר רחוק, נניח בעוד 10 שנים, אני אשמח למכור את החברה למישהו אחר ולהיות יועץ או המייסד. אני משקיע כיום יותר מדי שעות בעבודה. לצד זאת, אני מרגיש בר מזל במובן זה שהצלחתי לבנות חברה סביב החלום שלי לטייל בעולם ולעבור הרפתקאות מטורפות וטיפשיות, ואפילו לצבור מספיק הון, להפוך את החברה לרווחית ולהעסיק עוד אנשים".
יש אמירה שלפיה שכשהופכים תחביב למקצוע, הוא כבר לא כיף יותר.
"כי בעבודה (כמו שלי), אתה לא יכול להגיד בחמש - אני מסיים והולך לחיים שלי, החיים הם העבודה, ואתה לא יכול אף פעם לכבות את המתג".
פגשת המון אנשים ומסוגים שונים לאורך השנים. מה הם אמרו לך לגבי התפישה שלהם של מהי "עבודת החלומות"?
"החלום האולטימטיבי הוא לעסוק במשהו שיכניס לך מספיק כסף כך שתוכל לפרוש צעיר - נניח בגיל 40, 45, ואז לעשות את מה שאתה באמת רוצה, בלי הלחץ של 'עבודה'. כך אפשר להקדיש די זמן לילדים, למשפחה. זו המטרה שמניעה הרבה אנשים וזו גם המטרה שלי. מה שבטוח, הם לא רוצים להגיע לגיל 65 במצב שבו הם חייבים להמשיך לעבוד".
סאות'הול הוא עדיין סוג של סלבריטי, ומזהים אותו ברחוב בין פעם לפעמיים בחודש ("פעם זה היה קורה פעם-פעמיים בשבוע"). "לפני חמש שנים קרה לי משהו מאוד מוזר", הוא נזכר. "נכנסתי לאפל-סטור בניו יורק, ופתאום זינק לעברי בחור ואמר לי: 'אתה לקחת ממני את העבודה שלי, מנוול'. הוא כנראה היה אחד המועמדים לעבודה הכי טובה. מעולם לא פגשתי אותו לפני כן. הרבה פעמים לאנשים לוקח רגע להבין מאיפה הם מכירים אותי, ואז הם אומרים - 'אה, אתה הבחור הזה'".
וכשאנשים קולטים שאתה "הבחור הזה". מה הם שואלים אותך?
"האם זו באמת הייתה העבודה הכי טובה בעולם?".
"בניתי עסק מחלומות על יעדי אקסטרים"
מהם היעדים האקזוטיים שאליהם מגיע סאות'הול עם הלקוחות שלו ב-Best Life Adventures? ישנם יעדים שהוא מכנה "רף עליון של טיילנות אקסטרים" כמו האזור הארקטי בעיצומו של החורף, וגם "מסע בסירות קאנו מסביב לאיים נידחים באמצע האוקיינוס, וטיפוס על הרים באפריקה שלא הצלחתי להגיע אליהם בזמנו, כמו הר סטנלי בקונגו. ככה בעצם נולד העסק", הוא מחדד, "בנייה של משלחות מטיילים לכל מיני יעדי אקסטרים, סביב חלומות שיש לי". אבל ישנם גם יעדים שהוא מגדיר "יותר סטנדרטיים", כמו הרי ההימלאיה.
כל טיול מורכב מקבוצה קטנה של 8-16 אנשים, כשרבים מהלקוחות הם בגילי 30-50 ובתפקידים עסקיים בכירים מאוד, מכל רחבי העולם אך בעיקר מאוסטרליה, מניו זילנד ומאירופה. "הרבה פעמים אלה מנכ"ליות, מנכ"לים ויזמים, אנשי הון סיכון, אנשים הרפתקניים בביזנס שלהם, והחופשה שהם מחפשים היא חופשה מסוג אחר", אומר סאות'הול. "אלה אנשים שבשבועיים של חופשה שיש להם בשנה, הם רוצים 'לעשות משהו'. לפעמים יש את פקטור הלהשוויץ ולפעמים זה הרצון לעבור חוויה עם החברים שלהם, או לעשות משהו עם אנשים שלא פגשו אף פעם וליצור קבוצה חדשה וגיבוש חדש בחיים". למרות שאלה תיאורים שנשמעים גבריים במהותם, סאות'הול טוען ש-60% מהלקוחות הם נשים.
המודל העסקי של החברה, הוא מספר, מבוסס על לקוחות חוזרים. "יש לנו פול של 700 לקוחות, ש-70%-80% מהם חוזרים לעוד טיולים וגם מביאים עמם עוד חבר אחד או שניים. בדרך כלל כשמתגבשת חוויית אקסטרים חדשה, אני יודע שכנראה אמכור מיד שמונה מתוך עשרה מקומות שיש לי, אז זה מודל עסקי די נחמד".
כמה זה עולה? מסע לנורבגיה בעיצומו של החורף עולה 7,000 דולר אוסטרלי (כ-16 אלף שקל), מסע בן 20 יום לאפריקה, כולל הסרנגטי (סוואנה שמתפרשת על פני טנזניה וקניה), יעלה 11,000 דולר אוסטרלי (25 אלף שקל). ישנם גם טיולים באזור המגורים של סאות'הול שעולים סביב 1,400 דולר אוסטרלי. לצד טיולים בינלאומיים, החברה גם מובילה טיולים לחברות ותאגידים.
איך שרדתם את תקופת הקורונה מבחינה עסקית?
"זה היה קשה. נניח, היה מקרה שבו 48 שעות לפני שעמדנו להוציא משלחת לטזמניה, הממשלה הודיעה על סגירת הגבולות. אי אפשר לטוס. זה טיול שעבדנו במשך חצי שנה על הארגון והשיווק שלו. הכל היה יכול ללכת לעזאזל בין רגע, וזה קרה לנו. אז רוב הזמן התמקדנו בטיולים מקומיים, כאלה שמתקיימים בתוך קווינסלנד, ולאנשי קווינסלנד בלבד. הסתדרנו גם בזכות מענקי המדינה. היה מענק אחד שממש עזר לנו להרים את הראש מעל המים, למשך שישה חודשים כמעט. לא הייתה כמעט הכנסה, לא ביזבזנו כלום, אבל היה מספיק כדי שהעסק ימשיך להתקיים. חוץ מזה, טיולים לתאגידים היו הלחם והחמאה שלנו למשך 18 חודשים".
בן סאות'הול (47)
אישי: נשוי ואב לילד, חי בבריזבן, אוסטרליה, במקור מקובנטרי, בריטניה
מקצועי: בעלי חברת תיירות אקסטרים; ב־2009 זכה בתחרות Best job in the world , לקידום התיירות באיי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. בעל תואר ראשון בהנדסת רכב, מאוניברסיטת קינגסטון
עוד משהו: חצה עם חבר את אפריקה כשהוא נוהג ומתגורר בג'יפ לנדרובר, 65 אלף ק"מ ב-32 מדינות. נהג בג'יפ עם אשתו מסינגפור ללונדון, 60 אלף ק"מ, דרך 33 מדינות