המהפך שלא היה בארה"ב: הדמוקרטים הצליחו לשמור על שליטתם בסנאט

הציפיות בפוליטיקה האמריקאית התהפכו לפנות בוקר על ראשן. סמוך ל-4 לפנות בוקר (שעון ישראל), הדמוקרטים זכו במושב ה-50 שלהם בסנאט, והבטיחו בזה את המשך שליטתם בבית העליון של הקונגרס האמריקאי לשנתיים נוספות.

תוצאות הבחירות לבית הנבחרים עדיין לא הוכרזו, הקולות עדיין נספרים ב-21 מחוזות בחירה, מתוך 435. לרפובליקאים יש יתרון של שבעה מושבים, אבל חסרים להם עוד שבעה כדי לזכות ברוב. סביר להניח שהם אומנם יזכו בו, אבל איש לא ציפה בשבוע שעבר שהם ינהלו מאבק כה צמוד לכדי לעבור את המשוכה. הציפייה הכללית, במערכת הפוליטית ובתקשורת, הייתה לניצחון רפובליקאי גדול ממדים, "גל אדום", שיטביע את הדמוקרטים. 

● בארה"ב מגדירים את ממשלת נתניהו המסתמנת "משקולת כבדה על רגל ימין"
● במאה ה-20 ראינו את הנס הכלכלי הגדול בהיסטוריה. הוא נגמר | ראיון 

הדמוקרטים לא טבעו. הם אומנם איבדו מושבים בבית הנבחרים, אבל נחלו הישגים מפתיעים במקומות אחרים. הם הוסיפו לעצמם מושב בסנאט (במדינת פנסילבניה). הם השתלטו על בתי המחוקקים של שתי מדינות מפתח במערב התיכון (מישיגן ומינסוטה). הם ניצחו בשורה של בחירות לכהונות מושלים.

הם הצליחו במקום שבו מפלגות שלטון אמריקאיות בדרך כלל נכשלות: הם הקטינו עד מינימום את הפסדיהם במה שקוראים "בחירות אמצע הקדנציה", אלה הנערכות בנקודת האמצע של כהונת הנשיא. מסורת ארוכה היא שמפלגתו של הנשיא, תהיה אשר תהיה, מאבדת לפחות תריסר מושבים בבית הנבחרים.

ב-2010, למשל, הדמוקרטים איבדו 63 מושבים, תחת הנשיא אובמה. ב-2018, הרפובליקאים איבדו 42 מושבים תחת הנשיא טראמפ. בשני המקרים ההם, התוצאות היו מהלומה כבדה לנשיאים. אובמה לא התאושש עוד, לפחות בזירה הפנימית. בית הנבחרים נשאר בידי הרפובליקאים שמונה שנים.

הסנאט כקו ההגנה

אבדן בית הנבחרים, גם ברוב קטנטן, יכביד מאוד על ממשל ביידן. הרפובליקאים ישלטו בכל הוועדות, מפני שבשיטה האמריקאית אין פרסי-ניחומים למפסידים. פטישי היושב ראש הם רבי כוח, והוועדות מוסמכות לגרור כל פקיד ממשלה, מחברי הקבינט ומטה, אל מליאותיהן, ולחקור אותם שתי וערב בפני המצלמות, שעות או ימים. הרפובליקאים יוכלו לסכל כל פעולת חקיקה, ולמנוע תקציבים והקצאות. אבל הרוב שלהם יהיה תלוי על בלימה. הגרעין הקשה, האולטרה-ימני והפרו-טראמפי, ינהל מלחמת גרילה נגד הממסד המפלגתי, ויפרוק משמעת.

בנסיבות האלה, הצלחת הדמוקרטים לשמור את הסנאט בידיהם מעניקה להם קו הגנה חשוב. קודם כול, רוב דמוקרטי בסנאט יחסוך מן הנשיא את הצורך המביך והלא-קונסטרוקטיבי להטיל וטו על חוקים שקונגרס עוין היה מגיש לחתימתו, אילו שני בתיו היו בידי מפלגת האופוזיציה. רוב דמוקרטי בסנאט כמובן לא יפתח חקירות מביכות נגד הנשיא ושריו, ויהיה חופשי להביך את הרפובליקאים ולהוסיף ולחקור את דונלד טראמפ ואת שותפיו הפוליטיים.

אבל היתרון החשוב ביותר של שמירת הסנאט הוא השליטה בתהליך המינויים. הסנאט הוא לשכת העבודה של הממשלה הפדרלית. הסכמתו נחוצה לכל מינוי ממשלתי בעל משמעות, מדרג של סגני שרים ומעלה, מנכ"לים, מנהלי רשויות ומנהלי מחלקות (או שווי-הערך שלהם; התארים בשיטה האמריקאית שונים מאלה הנוהגים בישראל). יתר על כן, הסכמתו נחוצה לכל מינוי של שופט פדרלי (בניגוד לשופטים של מדינות) בכל הדרגים, מבתי משפט מחוזיים, עבור דרך בתי משפט לערעורים וגמור בבית המשפט העליון.

המלחמה על בתי המשפט

ראינו מה קורה כאשר האופוזיציה שולטת בסנאט. בין 2015 ל-2017, שתי שנותיו האחרונות של ברק אובמה, הרוב הרפובליקאי בסנאט סירב אפילו לשקול מינוי של הנשיא לבית המשפט העליון, והכשיל את מינוייו לעשרות כהונות של שופטים פדרליים (הוא אישר רק 20 מתוך 70 שופטים שהנשיא מינה).

הסיבות היו פוליטיות מובהקות. הרפובליקאים ניסו להשאיר כהונות פנויות של שופטים בתקווה שב-2016 ייבחר נשיא רפובליקאי, שימנה שופטים ימניים. הציפייה הזו עלתה יפה להפליא. דונלד טראמפ אומנם גדש את בתי המשפט בשופטים שמרניים. בית המשפט העליון לאחר טראמפ הוא הימני ביותר בארה"ב לפחות מאז שנות ה-30 של המאה שעברה.

ביידן עשה כמיטב יכולתו לאזן. הוא מינה יותר שופטים פדרליים בשנתיים האחרונות (142) ממה שמינה כל אחד מקודמיו. הוא עשה כן מפני שסבירותו של ניצחון רפובליקאי בבחירות לסנאט ב-2022 נחשבה לגבוהה. חזקה על הרפובליקאים שהיו חוזרים ומסכלים מינויים של הנשיא, בייחוד אילו היה מתפנה מושב בבית המשפט העליון.

ההשתלטות על בית המשפט העליון, ברוב מוצק של ששה שופטים נגד שלושה, הניבה את הניצחון הגדול של מתנגדי ההפלות המלאכותיות. הששה הצביעו לבטל פסיקה קודמת של בית המשפט מ-1973, שהאצילה מעמד חוקתי על הפלות מלאכותיות. הפסיקה החדשה, ביוני שעבר, החזירה את ההפלות אל תחום השיפוט של כל אחת מ-50 המדינות. אבל היה ברור לשופטים העליונים שבזה הם דנים את ההפלות לאיסור מיידי לפחות בשליש המדינות. ואומנם תהליך חקיקה מיידי נגד הפלות נפתח בכל רחבי ארה"ב.

לפסיקה ההיא הייתה תוצאה פוליטית דרמטית ולא צפויה: היא גיבשה התנגדות מסיבית של מצביעים, בייחוד נשים צעירות, שאולי לא היו מגיעות לקלפי בשבוע שעבר בהיעדר שאלת ההפלות. הן הצביעו נגד מועמדים רפובליקאיים, שתמכו בהוצאת הפלות מחוץ לחוק. נראה שהדמוקרטים חייבים להן את הארכת שליטתם בסנאט.

מלחמת חפירות, ללא מנצחים

אף כי ברור בהחלט מפני מה הדמוקרטים שרויים הבוקר באופוריה, הבחירות האלה עומדות להפוך את וושינגטון לשדה-קרב בנוסח מלחמת העולם הראשונה: המפלגות היריבות יתבצרו בחפירותיהן, יהיו חילופי אש כבדים, יהיו אבדות פוליטיות כבדות, אבל לא תיפול הכרעה אלא אולי לאחר הבחירות הבאות.

ממשלת ארה"ב עומדת להיקלע לשיתוק כללי, כפי שקרה בזמנים קודמים של מה שמכנים "הממשלה החצויה". אנחנו נראה את בית הנבחרים מתכנס להצבעה בשעות הקטנות של הלילה, ברגע האחרון ממש, להחליט אם להגביה את תקרת החוב של הממשלה הפדרלית, כדי להרשות לה להוסיף ולממן את פעולותיה. אנחנו נראה את בית הנבחרים מונע אימוץ של תקציבים פדרליים, ומחייב את הממשלה להתנהל מתוקף "חוקי המשך".

אנחנו נראה את שרי ממשלתו של ביידן ואת בני משפחתו מובלים אל ועדות חקירה. אפשר שנראה נסיון ל"אימפיצ'מנט" של הנשיא, זאת אומרת החלטה להעמיד אותו למשפט הסנאט. אם נשיא מורשע במשפט כזה, הוא מודח אוטומטית. שום נשיא מעולם לא הודח, אבל תהליך משפטי ארוך בשני בתי הקונגרס יזיק למשילותה של ארה"ב, למצבה הכלכלי ולמעמדה הבין לאומי.

בפוליטיקה האמריקאית יש רק לעתים רחוקות מנצחים ברורים. בוודאי לא הפעם.

__________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny