הייפ ללא כיסוי? "יזמים מוסיפים את המילה ChatGPT גם כשאין סיבה"

תחום הבינה המלאכותית היוצרת, שבו מחשבים מפיקים תוצרים כמו־אנושיים כגון תמונות, טקסט או מוזיקה, היה רחוק מבשלות במשך שנים רבות ומשקיעים רבים נמנעו במשך שנים מלגעת בו בשל מקדם הסיכון הגבוה.

כל זה השתנה הקיץ: Open AI השיקה לציבור הרחב מחולל תמונות שיודע להפיק ציורים בסגנונות שונים לפי בקשה, ונמשך בחודש נובמבר עם השקת בוט שיחה ChatGPT, המסוגל לנהל תקשורת עצמאית מול לקוחות ולהציג עבור המשתמשים מידע מובנה על כל תחום. עבור רוב המשקיעים, היתה זו הוכחת היתכנות לאנושיות והיצירתיות שהפגינו התוכנות, ולכך שקיים להן עתיד מסחרי מבטיח במגוון תחומים - החל מפרסום, דרך עיצוב ועד כתיבת קוד.

יחד עם ההצלחה הטכנולוגית, הפכה הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) לטרנד שמושך אחריו אלפי יזמים ומשקיעים. וכמו כל טרנד חם שהתקיים לפני כן: קריפטו, מכוניות אוטונומיות או משפיעני רשת - גם הבינה המלאכותית מפתחת תכונות המזכירות בועה פיננסית.

 סם אלטמן, מייסן ומנכל / צילום: Reuters, Brendan McDermid

על פי חברת המחקר PitchBook ההשקעות בענף זינקו בחדות, מ־230 מיליון דולר ב-2020 ל־1.14 מיליארד ב־2021. בשנה שעברה, למרות העלייה בריביות והשמרנות בקרב המשקיעים שאפיינה את מחצית השנה השנייה, עלתה ההשקעה בתחום ל־1.37 מיליארד דולר - סכום שמשקף את סך ההון שהושקע בענף בחמש השנים הקודמות יחד. וכך, בעוד שאר ענפי הטכנולוגיה מראים ירידה בסכומי ההשקעות משנה לשנה, (תחום הבינה המלאכותית ירד ב־35% בין 2021 ל־2022 - א"ג), סך ההון שהושקע בחברות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת רק הלך ועלה.

חדי הקרן החדשים

תחילת השנה גילמה הבטחה גדולה לענף הצומח. Open AI, השחקנית הגדולה והבכירה בו, כבר זכתה החודש לתג מחיר של 20 מיליארד דולר - פי 100 מההכנסות הצפויות לה השנה - לאחר שקיבלה הבטחת השקעה ממיקרוסופט. גם המתחרה Adept AI, חברה בת שנתיים בלבד, מגייסת הון בימים אלה ולפי "דה אינפורמיישן" היא מנהלת מגעים לגיוס 250 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, מהקרנות ג'נרל קטליסט וספארק.

באוקטובר הפכה פלטפורמת העיצוב החכם של Jasper לחד קרן כשגייסה 140 מיליון לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, ובאותו הזמן גייסה גם פלטפורמת הבינה המלאכותית, סטביליטי, החברה שעומדת מאחורי מחולל התמונות Stable Diffusion, סכום של 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד. יש לציין שהתמונות הנהדרות שניתן לייצר במנוע כמעט ואינן נמצאות בשימוש מסחרי ויקח זמן רב עד שניתן יהיה להשתמש במוצר שכזה לתהליכים עסקיים אמיתיים כמו עיצוב מוצר, תוכן או גיימינג.

רק לא לסיים כמו ווטסון

בכלל, אין ערובה שהישג טכנולוגי יהפוך למוצר עסקי בר קיימא בטווח הארוך. ווטסון, מנוע הבינה המלאכותית המבטיח של IBM הפך לסנסציה לפני יותר מעשור לאחר שניצח שני מתמודדים בשעשועון הידע הכללי "ג'פרדי". לאחר מכן החליט התאגיד האמריקאי להשקיע בו מיליארדים במשך עשור מתוך כוונה לסייע לרופאים לאבחן מחלות - ניסיון שהסתיים במפח נפש: החברה מכרה את הבינה המלאכותית לקרן פרנסיסקו פרטנרס.

התפתחות מהירה של בינה מלאכותית איננה ערובה לכך שהיא תמשיך להתפתח בהצלחה באותו הקצב. מכוניות אוטונומיות הפכו לטרנד לוהט של אמצע העשור הקודם, אז הוקמו מאות חברות בתחום והתבצעו רכישות ענק במיליארדים. אלא שבשנים האחרונות הושגה התקדמות איטית ביותר בתחום.

"יש נהירה גדולה של יזמים לתחום שמבוססת אמנם על פריצת הדרך הטכנולוגית, אבל הרעש וכמות החברות שנבנות מסביב שלא מתעסקות בו באמת אלא משתמשות בו כ'באזוורד' הם עצומים", אומרת שרי ברונפלד, משקיעה בקרן NFX אותו ייסדו גיגי לוי וקבוצת שותפים אמריקאים.

 שרי ברונפלד, משקיעה בכירה בקרן NFX / צילום: אלעד מלכה

הקרן, שהשקיעה בשלוש חברות ישראליות וזרות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת בשנים הקודמות, פתחה החודש מסלול מהיר להשקעה של עד 2 מיליון דולר בתוך 9 ימים. כמות החברות שניגשו לה הייתה גבוהה פי שלושה ממה שהכירו קודם לכן. "זה די מזכיר את תחום הקריפטו, שבו היתה פריצת דרך טכנולוגית אמיתית ושהביאה איתה הרבה יזמים שרכבו על הגל, אבל משקיעים טובים צריכים לדעת לנקות את הרעש".

ברונפלד מסרבת לראות כאן בועה - "המצב מטריד, כיוון שאם זה היה קורה בתקופת הקורונה, אפשר היה לומר זאת, אבל אנחנו בתקופה לא טובה לשוק הטכנולוגיה, והיא ממתנת את הסיכון שנוצר בתחום. עדיין, מדובר בטכנולוגיה בעלת עקומת צמיחה מהירה מאוד, שכבר היום מקצרת תהליכים עסקיים. לא מן הנמנע שעוד שנתיים לא נוכל להבדיל בין מוזיקה ותוכן שנוצר על ידי אדם לבין זה שנוצר על ידי בינה מלאכותית".

יחד עם זאת, גם היא מודה שהשווי בתחום גבוה הרבה יותר ביחס לחברות טכנולוגיה, עד פי שלושה בשלבי הסיד. "אנחנו נתקלים ביזמים שמבקשים השקעה לפי שווי גבוה מאוד בגלל אופי התחום, או בגלל שמשקיעים קודמים נתנו שווי גבוה מדי, ועכשיו היזמים נאלצים לבקש שווי כפול ממה שגייסו קודם לכן".

"חומרים לא מדויקים"

"זו מהפכה אמיתית שתשנה הרבה תעשיות, אבל היא מייצרת גם הייפ - חברות קיימות הופכות להיות'חברות בינה מלאכותית יוצרת', והרבה יזמים מכניסים את ה'באזוורדס' לאתר שלהם כדי למשוך משקיעים", אומר לגלובס אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו.

 אייל ניב, שותף מנהל בפיטנגו פירסט / צילום: יורם רשף

ניב היה המשקיע הראשון ב־AI21, מחלוצות הבינה המלאכותית היוצרת בישראל, שאחראית על מנוע הכתיבה Wordtune, אפליקציה ותוסף המאפשרים לשפר את הניסוח באנגלית. ״המשקיעים הוותיקים בתחום - וגם החדשים - ייטו להשקיע בפלטפורמות ומודלים של בינה יוצרת שיהפכו לתשתית שעליה יפעלו אינספור אפליקציות. שם תראו בדרך כלל חברות שהמייסדים שלה יצאו מהאקדמיה, חלקם בעלי תארים שלישיים בתחומי המתמטיקה והמדע״.

לדברי ניב, לאחר ששוק הפלטפורמות התייצב, מחפשים היזמים והמשקיעים את האפליקציות שיופעלו עליהם, אלא שיגיעו בסופו של דבר למשתמש הסופי. ״השקעה שכזו היא בגדר הימור, שכן אין לנו יכולת להבין היום אילו יישומים יצליחו, מי יביא ערך אמיתי מבחינת קיצור הזמן, מי יצליח לפתח תוצר איכותי ומי יוכל לייצר הכנסות הולכות וגדלות עם הזמן. בינה מלאכותית יכולה ליצור היום תכנים בקלות רבה, אבל בהרבה מקרים החומרים לא מדויקים ולא ניתן לפרסם אותם. לדעתי האישית, יהיה קשה יותר להחליף את בני האדם בתוצרים שדורשים יצירתיות, כמו קריאייטיב, תוכן או בתחום היצירה - ובקלות רבה יותר דווקא בתחום פיתוח תוכנה, קידוד ומוצרים דיגיטליים״.

עטיפה יפה ונוצצת

אורי גושן, מנכ"ל AI21, מדווח על זרם הולך וגובר של חברות שמעוניינות לפעול על הפלטפורמה שלו החל מחודש אוגוסט האחרון. "כדאי להיזהר מחברות שהן עטיפה דקה מעל למודל - ויש לא מעט סטארט־אפים כאלה שמרימים מיזמים די בסיסיים ועוטפים אותם בעטיפה יפה ועושים להם שיווק אפקטיבי", הוא אומר לגלובס. "אבל ללא ספק בשנתיים הקרובות יהיו כאן אפליקציות שמבוססות על מודלים עמוקים".

גושן מנבא כי "את החדשנות אנו רואים בעולמות הכתיבה, אבל להערכתי ראה אותם חודרים לעולמות עסקיים - כמו לבוטים של תקשורת עסקית בין לקוחות ונותני שירות, סיכומי שיחות מכירה או של תמונת מצב עסקי, מצגות עסקיות, תיאורי מוצרים באתרי מסחר אלקטרוני, ואפילו בניית אתרים מאפס".