הכול התחיל בחדר מלון בסיליקון ואלי: כך נולד הצ'אט שמשגע את העולם

בדצמבר 2015 התאספו חמש מהדמויות החזקות ביותר בעולם הטכנולוגיה וההייטק העולמי בחדר מלון בסיליקון וואלי ליד סן פרנסיסקו. אילון מאסק, שכבר אז היה אחד האנשים העשירים בעולם, יחד עם סם אלטמן, שהיה נשיאה של מאיצת הסטארטאפים Y Combinator, פיטר ת'יל, ממקימי פייפאל, ריד הופמן, שהיה מייסד שותף ברשת החברתית לינקדאין, וג'סיקה ליווינגסטון, שהייתה שותפה בהקמת Y Combinator וכתבה ספר מצליח על הקמת סטארט־אפים. החמישה הסכימו לתרום מיליארד דולר במשותף ויחד עם קרנות נוספות וגם השקעה של אמזון, הקימו את חברת הבינה המלאכותית OpenAI.

 הציוץ של סם אלטמן

OpenAI הביאה לחיינו כמה מהמוצרים המדוברים ביותר בעולם הטכנולוגיה בעשורים האחרונים. ראשון לפרוץ לתודעה הציבורית היה הבוט DALL E-2, שמסוגל לייצר תמונות וציורים מורכבים בהסתמך על פקודות טקסט בלבד. כשהתפרסם, לפני כשנה, הרשתות החברתיות התמלאו בציורים של כבשים בחלל בסגנון פיקאסו, או חדי קרן על חופים מוזהבים בסגנון הבארוק. לפני כחודשיים, פרסמה החברה את ה־Chat GPT, צ'אט מתוחכם שמחכה שפה אנושית טבעית ברמה גבוהה מאוד. הצ'אט יכול לענות על שאלות, לכתוב פרסומות ומאסות של טקסט, וגם לכתוב שורות קוד ואפילו תוכנות ואפליקציות.

כך הפכה OpenAI לאחת החברות המפורסמות והמדוברות ביותר בעולם, ולכזו שהביאה את מהפכת הבינה המלאכותית, ובמיוחד את הבינה המלאכותית היוצרת להמונים. אם בעבר העניין בתחום היה שמור בעיקר לכותבי אלגוריתמים, מתמטיקאים, ואנשי דיפ טק, כעת, גם אנשי השיווק והפרסום, משאבי האנוש וגם אנשי התוכן נמצאים כבר עמוק בקלחת.

כיום, במיוחד לאחר השקעת הענק של מיקרוסופט בחברה, הרווח הפוטנציאלי ברור. עם זאת, הכוונה המקורית של המייסדים, הייתה ש־OpenAI תוקם כגוף מחקר ללא מטרות רווח. מטרת העל של החברה, כפי שהגדירו אותה במסמך רשמי של OpenAI, הייתה: "לקדם בינה מלאכותית באופן שבו יש סבירות גבוהה שתועיל לאנושות כולה, ללא צורך לייצר החזר כספי. מכיוון שאנחנו מנותקים ממגבלות כלכליות, נוכל להתמקד בהשפעה חיובית על האנושות".

"אנחנו מאמינים שבינה מלאכותית צריכה להיות המשך טבעי של בן האדם והרצון שלו, ברוח החירות, בחלוקה שווה ורחבה ככל האפשר", המשיכו בחברה. "התוצר הסופי אינו ידוע כרגע, והעבודה היא קשה, אבל אנחנו מאמינים שהמטרה נכונה".

ההכרזה של OpenAI לא הגיעה בחלל ריק. כמה חודשים לפני ההקמה, אילון מאסק הזהיר בפומבי מהסכנות שצפויות לעולם כתוצאה משילוב הכלים של הבינה המלאכותית. גם עם הקמתה של החברה החדשה, מאסק לא היסס להזהיר פעם נוספת: "קשה להבין לעומק עד כמה בינה מלאכותית ברמה של בני אנוש תועיל לחברה", אמר. "באותה מידה, קשה להבין את הנזק שהיא עלולה לגרום לחברה אם מישהו יבנה אותה, או ישתמש בה, בצורה לא נכונה". באותה השנה גם המדען והפיזיקאי סטיבן הוקינג הזהיר מסכנות הבינה המלאכותית, וגם מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, שטען: "אני מהמחנה של המודאגים, בהתחלה המכונות יעשו עבורנו הרבה משימות ולא יהיו סופר אינטליגנטיות, זה יכול להיות חיובי אם נתפעל את זה נכון. אבל כמה עשורים אחר כך, הבינה המלאכותית תהיה כל כך חזקה שזה כבר יהיה מקור לדאגה". ביל גייטס עוד ישוב להיות דמות מפתח בהמשך הדרך של OpenAI.

מאסק עזב, המודל העסקי השתנה

כשנה וחצי לאחר הקמתה, OpenAI פרסמה שני מוצרים חדשים שנועדו בעיקר לעזור ללמד ולאמן את המודלים ללימוד מכונות שפיתחה. עיקר הידע הטכנולוגי של החברה הגיע מהמדען הראשי שלה, ד"ר איליה סוצקבר ומהצוות שגייס לצידו. סוצקבר נולד באמצע שנות ה־80 בברית המועצות, ואת התואר הראשון שלו במדעי המחשב סיים באוניברסיטה הפתוחה בחיפה. לאחר מכן, עבר עם משפחתו לקנדה שם השלים את לימודי הדוקטורט שלו. סוצקבר נחשב לאחד המומחים העולמיים בתחום לימוד המכונה והבינה המלאכותית.

בשנת 2018 ארעו שתי טלטלות. הראשונה הייתה הקמת זרוע נוספת של החברה, כזו שתפעל למטרות רווח. השינוי הגיע בעקבות הבנה של המנכ"ל, סם אלטמן, שהמודל הקיים יקשה על גיוס הון ומענה על צורכי החומרה העצומים שנדרשים כדי לאמן מודלים של בינה מלאכותית. החברה שינתה רשמית את ייעודה, אך הבהירה שתשמר מנגנונים שיבטיחו שתמשיך לפעול לטובת האנושות כולה.

המודל של רווח מוגבל עליו הכריזה החברה הוא ייחודי בנוף ההייטק העולמי. החברה שפועלת ללא מטרות רווח הקימה חברה בת, שתוכל לפעול על מנת לייצר רווחים למשקיעים. בנוסף נוצר מנגנון לפיו כל משקיע יוכל להרוויח "רק" עד פי 100 מהסכום שהשקיע. לדוגמה, מי שהשקיע 10 מיליון דולר בחברה, יוכל להרוויח רק עד מיליארד דולר.

זמן קצר לאחר מכן, הגיעה הודעתו של אחד המייסדים המרכזיים, אילון מאסק על כך שהוא מתכוון לעזוב את החברה. בפוסט בבלוג של החברה נכתב, באופן אגבי, שמאסק יעזוב את כל תפקידיו בהנהלה. עם זאת, בהודעה צוין שמאסק ימשיך לתרום ולייעץ לחברה בהמשך הדרך. ההסבר הרשמי, כפי שהוסבר בבלוג, היה שבשל פיתוחים חדשים בתחום הבינה המלאכותית בטסלה, חברת הרכב החשמלי שמאסק הוא המנכ"ל שלה, והחשש מניגוד עניינים - הוא נאלץ לפרוש.

מספר חודשים לאחר הפרישה, במספר ציוצים בטוויטר (שהיום נמצאת גם היא בבעלותו), פירט מאסק את הסיבות האמתיות, לטענתו, להחלטה לעזוב את הנהלת OpenAI: "רק כדי להבהיר, מעולם לא הייתי מעורב מאוד במה שעושים ב־OpenAI במהלך השנה האחרונה, ולא פיקחתי על העבודה שם. הייתי צריך לפתור מספר אתגרים טכנולוגיים בטסלה ובספייס איקס. בנוסף, טסלה ו־OpenAI התחרו בהרבה מקרים על אותם עובדים פוטנציאליים. אני גם לא מסכים עם חלק מהדברים שהצוות של OpenAI רוצים לעשות".

עוד ב־2018 החברה פרסמה שהיא פיתחה את הגרסה המוקדמת של הצ'אט שכולנו מכירים היום, גרסה שנקראה GPT 2. עם זאת, החברה הודיעה שמכיוון שהיא חוששת שיעשה בו שימוש המוני להפצת "פייק ניוז", היא לא פרסמה את הכלי החדש לציבור. בשלב מאוחר יותר, OpenAI השיקו גרסה "מוחלשת" של הצ'אט, עם כ־8% מהיכולות של הבוט המקורי.

היחסים עם מיקרוסופט והספק של גייטס

במשך שנים מיקרוסופט עבדה על פיתוח יכולות הבינה המלאכותית שלה. מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה, סאטיה נאדלה, אף דחק בעובדי החברה למצוא דרכים חדשות להשתמש בבינה המלאכותית על מנת לייעל את מוצרי מיקרוסופט. לאורך אותן שנים, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן נהג לטוס באופן תדיר למטה מיקרוסופט בסיאטל, על מנת לשכנע את הבכירים שם, להשקיע בחברה הצעירה מקליפורניה.

רבים מבכירי החברה התלהבו מהיכולות שהציגה OpenAI ודחפו לקידום שיתוף פעולה, אלא שהחברות נאלצו להתמודד עם מי שנשלח מטעם מיקרוסופט לבדוק את הטכנולוגיה - המייסד והמנכ"ל ביל גייטס. גייטס לא אהב את הטכנולוגיה והביע ספק ביכולת של מכונה להבין שפה אנושית בצורה טובה מספיק.

למרות ההתנגדות של גייטס, העסקה יצאה לדרך ומיקרוסופט השקיעה כמיליארד דולר בחברה של אלטמן. לאורך שנות העבודה המשותפות הקשר בין החברות התפתח, כש־OpenAI החלה להשתמש בשירותי הענן של מיקרוסופט על מנת לאמן וללמד את המודל שלה, ובמקביל מיקרוסופט החלה להטמיע חלק מטכנולוגיות הבינה המלאכותית במוצרים שלה.

מוקדם יותר השבוע אישרה מיקרוסופט את השמועות והדיווחים שפורסמו בשבועות האחרונים והודיעה שתשקיע מיליארדי דולרים ב־OpenAI במהלך השנים הקרובות. בהודעה של מיקרוסופט לא פירטו את שווי העסקה, אך בפרסומים שונים דווח כי החברה מסיאטל תשקיע 10 מיליארד דולר, סכום שישקף שווי שוק של 29 מיליארד דולר לחברת הבינה המלאכותית.

מיקרוסופט כן אישרה שבכוונתה לשלב את הטכנולוגיה של OpenAI בכמה ממוצרי הדגל שלה כמו וורד, אאוטלוק ופאוור פוינט, וכן לאפשר גישה ליכולות הבינה המלאכותית גם בשירותי הענן שלה - Azure.

הפיתוחים הצפויים בחודשים הקרובים

בינתיים, החברה מתכוננת להשקה של המודל החדש והמתוחכם אפילו יותר של ChatGPT. בחברה סירבו להתייחס למועד המדויק שבו המודל החדש יונגש לציבור הרחב, אך טענו שניתן לצפות שזה יקרה בחודשים הקרובים.

במקביל, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, חשף בראיונות עיתונאיים שבחברה כבר עומלים על המוצר החדש שלהם, שיוכל לייצר סרטוני וידאו מושקעים ומקוריים באמצעות פקודות טקסט בלבד. התחזיות הן שנוכל לראות את הכלי החדש כבר במהלך השנה הנוכחית.

לבסוף, החברה עומלת על מנת לפתח כלים שיוכלו לזהות טקסטים שנכתבו באמצעות בינה מלאכותית. בעבר פרסמה החברה את GPT-0, שיכול לזהות טקסטים שכאלו, אך הוא היה ברמה נמוכה יחסית וניתן היה לתמרן אותו באמצעות מניפולציות פשוטות. הפרסומים על הכלים החדשים החלו לצוץ בעיקר בעקבות ביקורת על כך שתלמידים בבתי ספר וסטודנטים באוניברסיטאות משתמשים בצ'אט המתקדם על מנת לרמות במשימותיהם. וכן לאחר שצ'ק פוינט פרסמה מחקר שמצא כי האקרים משתמשים בצ'אט הבינה המלאכותית למטרות זדוניות. כך, קצת יותר משבע שנים אחרי הישיבה ההיא בחדר מלון בסיליקון ואלי, השאלה שמהדהדת אולי חזק מכולן היא האם חמשת ההייטקיסטים הצליחו במשימתם: "לקדם בינה מלאכותית באופן שבו יש סבירות גבוהה שתועיל לאנושות כולה".