מהפכת הבינה המלאכותית
הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) מסתמנת כמהפכה הטכנולוגית החשובה ביותר של השנים האחרונות, כשהיא עשויה לשנות מהיסוד את הדרך שבה אנחנו עובדים, לומדים, יוצרים וצורכים תוכן. גלובס צולל לענף הבינה המלאכותית בסדרת כתבות על הטכנולוגיה שעד לא מזמן נשמעה עתידנית: היכן יוכלו האלגוריתמים ובני האדם לשתף פעולה, מה תהיה ההשפעה של ה-AI על הכלכלה וחיי היומיום ומהן הסכנות שכדאי להתגונן מפניהן
מאז ומעולם חברות ההייטק גדולות כמו גוגל, מיקרוסופט, וויקס ופייבר הסתכלו על הבינה המלאכותית כעל הזדמנות. הטכנולוגיה הזו נמצאת במרכז העשייה שלהן כבר שנים, אבל הפיתוחים האחרונים בתחום, ובראשם אלא של Open AI, הולכים ומתהווים כאיום על לא מעט חברות ענק.
● נתניהו התגאה בהמלצה של ג'יי.פי מורגן בנוגע לכלכלה הישראלית והסעיר את הרשת. צללנו לפרטים
● הדחייה ברכישת טאואר ואסטרטגיית ה"סטארט-אפ": 5 הערות על דוחות אינטל | פרשנות
החל מהקיץ האחרון, עם השקת מחולל התמונות Dall-E של Open AI, וביתר שאת בשבועות האחרונים לאחר ההייפ סביב צ'אט הבינה המלאכותית Chat GPT - נראה שהתעשייה בעיצומה של רעידת אדמה. ההבטחות שנשמעות בתחום כבר כמה עשורים מוכנים לשימוש בתפוצה רחבה ולאנשים פרטיים. בלחיצת כפתור כל אחד יכול לקבל מידע או עיצוב מובנה, ברמה גבוהה, ועל כל נושא. בתוך כמה שנים, מבטיחים בענף, נאזין ליצירות מוזיקליות, נשחק במשחקי וידאו, נבנה אתרים ואולי אף חברות שלמות באמצעות פקודה כתובה אחת ובתוך דקות.
מיקרוסופט הבינה את גודל ההזדמנות. לאחר שורת דיווחים מחו"ל, השבוע אישרה ענקית הטכנולוגיה כי הציעה ל־Open AI - שהוצאותיה גדולות פי ארבעה מהכנסותיה - השקעת ענק. לפי דיווחים מדובר בצ'ק על סך 10 מיליארד דולר כדי שתוכל לשלב את הטכנולוגיה החכמה שלה במוצרים שלה. הגיוס הזה יעניק ל־Open AI שווי של 29 מיליארד דולר, ולמיקרוסופט 75% מרווחי החברה עד להחזרת ההשקעה, ולאחר מכן 49% ממניות החברה. ב־2019, מיקרוסופט השקיעה ב־Open AI מיליארד דולר.
גוגל, מהצד השני, נוקטת באסטרטגיה שונה. היא מגייסת כבר יותר מעשור אלפי מומחי בינה מלאכותית מהאקדמיה, שלפי כל ההערכות צפויים להביא להשקת טכנולוגיה מתחרה, ויש שאומרים מפותחת יותר, מהדור הבא של Chat GPT. אבל האתגר שלה הוא בעיקר מול המשקיעים ובעלי המניות. הבינה היוצרת עשויה לשבש את ממשק הצגת הפרסומות שלה - במקום עמוד עם עשר תוצאות חיפוש ולינקים ממומנים, פיסקה או יותר של טקסט מובנה.
בנוסף, הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לבינה המלאכותית לרוץ על כל מחשב - מודל מבוזר נוסף שקורא תיגר על אופי החישוב הריכוזי של גוגל, בו הכל נערך בחוות שרתים סגורות ומרוחקות.
לא רק גוגל בבעיה, גם הרשתות החברתיות
הפיתוחים החדשים מציבים גם את הרשתות החברתיות, כמו טוויטר, אינסטגרם או טיקטוק, בפני איום קיומי. חברות וגופי מודיעין עשויים לנצל את צ'אט הבינה המלאכותית ודומיו על מנת להפיץ מידע שקרי או להדהד תכנים לפי רצונם באמצעות רשת של ציוצים, שיתופים, תגובות ולייקים. זאת, באמצעות הקמת בוטים חכמים שכותבים כבני אדם בקצבים שאינם אנושיים למגוון פרופילים.
מעבר להצפת תוכן, הדבר מהווה גם איום כלכלי על טוויטר פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות. הצפת הרשת בעוד ועוד תוכן אוטומטי עלולה להשבית את השרתים, או לכל הפחות לגרום לתקלות.
שוק עיצוב התמונות ניצב מול איום ממשי
מחוללי תמונות מבוססי AI, כמו זה של מידג'רני (Midjourney) או סטייבל דיפיוז'ן (Stable Diffusion), עלולים לפגוע משמעותית בחברות קיימות העוסקות בעיצוב ושיפוץ תמונות. אדובי למשל, עשויה למצוא את עצמה בקרב בלימה מול לקוחות ומשתמשים שעוזבים למנועים החינמיים כדי לייצר קולאז' בסיסי או לשנות תאורה עבור תמונה באופן מלאכותי.
משתמשים עסקיים שמחפשים תוצאה איכותית יכולים כבר היום לייצר פרסומת איכותית באמצעות מחולל מודעות הפרסום של Bria הישראלית, או לאמן כלים שונים בהתאם למוצרים ולשפת המותג שלהם ליצירה של מודעות פרסום באמצעות Astria, גם היא ישראלית. האחרונה מאפשרת למשל לייצר סדרת תמונות בדיונית באיכות גבוהה מאוד בהתבסס על הזנה של תמונות מוצר או פרזנטורים קיימים, לאחר תהליך אפיון קצר.
לייטריקס הישראלית, שהתפרסמה בעיקר בזכות אפליקציית שיפוץ הסלפי שלה, Facetune, נאלצת לחשב את דרכה בעקבות רעידת האדמה הטכנולוגית. "אנחנו בעיצומה של מהפכה", אומר לגלובס המנכ"ל זאב פרבמן. "אין ישיבת דירקטוריון או פגישת הנהלה שלא מדברים בה על בינה מלאכותית - יש כאן שינוי פרדיגמה אפילו ברמה שבה משתמשים במשאבי הענן שלנו".
אולי בגלל העובדה שמנהליה הגיעו מתחום עיבוד התמונה באקדמיה, נחשפו היזמים בלייטריקס לבינה היוצרת עוד לפני ההייפ. על בסיס הקוד הפתוח של חברת סטייבל דיפיוז'ן, מאמנת לייטריקס את המודל שלה לבצוע כמה אפקטים, כמו האפשרות להחליף תספורות באופן וירטואלי לאחר שצולמה תמונה, או לשנות את צבעו ומרקמו של הלבוש. לאחרונה, החברה אף החלה לפרסם את תוכנת העיצוב שלה, Photoleap, כמעין מנוע בינה מלאכותית יוצר משל עצמו המיועד למחשבים שולחניים ומציע יכולות דומות לאלה של מידג'רני וסטייבל דיפיוז'ן.
"זו קריאת השכמה לתעשייה", אומר פרבמן. "כולם מבינים שהם צריכים לשלב את הקופסה הסגורה כביכול שהם ייצרו או פיתחו ולשלב אותה ללא הפרעה עם כלי בינה מתקדמים. אם לא יעשו זאת, ולא ישתנו לעומק, יהיה קל מאוד לשבש את מה שהם עושים".
לוויקס יש סיבות לדאגה, אבל גם לביטחון
גם בוויקס הישראלית, המאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים להקים אתרים בעצמם ולמכור דרכם מוצרים, חושבים זמן רב כיצד לעכל את הבשורות הטכנולוגיות החדשות. לכאורה, החברה נמצאת תחת איום: סטארט־אפים מגייסים בימים אלה מיליוני דולרים לשירותים המאפשרים להקים אתרים משוכללים בלחיצת כפתור. Durable, למשל, מסן פרנסיסקו גייס לאחרונה 6.5 מיליון דולר ל"שירות להקמת אתרים בתוך 30 שניות". מנוע הבינה המלאכותית מאתר מילות מפתח רלוונטיות, מנסח פסקאות, מאתר תמונות חופשיות לשימוש ומשלב טפסים לרישום לקוחות פוטנציאליים. גם SPIRITT הישראלית, שמאפשר לחברות להקים אפליקציה בתוך שבוע, נוגסת לכאורה בשוק של וויקס, אם כי היא מאתגרת בעיקר בתי תוכנה.
אבל טל ברנח, שותף מנהל בקרן דיסרפטיב שביצעה לאחרונה מספר השקעות בתחום הבינה המלאכותית, מדגיש את הכוח הייחודי של וויקס. לדבריו, החברה הישראלית הצליחה למצב את עצמה, בניגוד למתחרות רבות כמותג. "מספר המותגים בתחום מוגבל מאוד - וויקס היא אחד מהם. למותג יש חשיבות רבה בהחלטה של עסקים היכן להקים את האתר שלהם. הם מחפשים מותג בטוח שיהיה ערב לקיומו ויציבותו של האתר".
ובכל זאת, וויקס עלולה להיפגע מרשימה ארוכה של שירותים משלימים הניתנים במידה מסוימת להחלפה על ידי מכונה, כמו תחום העיצוב או התוכן השיווקי.
וויקס ניסתה להקדים תרופה למכה והשיקה את מחולל התמונות DreamUP, תחת החברה הבת שלה, מאגר DeviantArt, המשמש קהילה גדולה של אמנים. אך ההשקה נתקלה במכשול לא צפוי: כמה אמנים שילבו את וויקס בתביעה ייצוגית בארה"ב, שכוונה גם נגד מחוללי תמונות נוספים, בטענה שהיא אפשרה ליצירותיהם לאמן את המחולל במטרה לדחוק אותם החוצה מהשוק. התביעה טרם התקבלה בבית המשפט, אך וויקס תוכל לטעון להגנתה, שעם השקת הכלי היא פתחה לאמנים את האפשרות לחסום את השימוש ביצירות המוגנות שלהן במחוללי תמונות.
למי שייכות הזכויות על התוצרים? הקרב בין חברות ה־AI ליוצרים
עד הקיץ האחרון הייתה הבינה המלאכותית היוצרת תחביב למומחים בלבד. עם הופעתם בחודשים האחרונים של מחוללי התמונות הראשונים DALL-E ,Midjourney ו־Stable Diffusion, לצד מחוללים נוספים של קוד תוכנה וטקסט - יוצרים, מתכנתים ועורכי דין הבינו שהתוצר שהם מפיקים מאותגר על ידי חברות מסחריות גדולות.
נכון להיום עומדות בבתי המשפט בארה"ב ובבריטניה שלוש תביעות ייצוגיות בולטות נגד כמה ממחוללי התמונות. אחת מהן, שהוגשה בארה"ב, אפילו כללה את מחולל התמונה של וויקס הישראלית, בשם DreamUp. לצבר התובעים, שכולל מעצבים משפטנים ומתכנתים, הצטרף בימים האחרונים מאגר התמונות גטי אימג' שהגיש תביעה בלונדון נגד סטביליטי.
לכולם טענה אחת מרכזית: ענקיות הבינה המלאכותית מפרות את זכויותיהם של יוצרי התמונות בתהליך אימון המודלים שלהן, שבאמצעותו התוכנה לומדת את המציאות. מחוללי התמונות המבוססים על AI המתאמנים על חיקוי תמונות שנוצרו בידי יוצרים אנושיים באמצעות סריקה של מיליונים מהן. במקרה של חברת וויקס, הטענה נגעה לסריקת מאגר היוצרים דביאנט ארט שבבעלותה.
חוות דעת שפורסמו במשרדי המשפטים בארה"ב ובישראל דווקא מספקות רוח גבית לחברות הבינה המלאכותית, ופוטרות אותן מהפרת זכויות יוצרים בתהליך שכזה, בין השאר בגלל שתשלום עמלה למיליוני יוצרים נחשב לדבר בלתי אפשרי.
ובכל זאת, גם התמונות הנוצרות על ידן לא תמיד עומדות במבחן הפרת זכויות היוצרים. "אם נייצר דמות של דיסני במחולל תמונות כמו DALL-E2 ייתכן והחוק יגן על החברה כיוון שמדובר בעותק של יצירה מוגנת, אבל במקרים פחות חד־משמעיים, גם ההגנה על היוצרים תהיה פחות חד משמעית", אומר פרופ' אלדר הבר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
"זאת כיוון שהשאלה 'האם מדובר בהפרת זכויות יוצרים' לא נובעת רק מהתוצר, אלא גם במה משתמשים כדי להפיק אותו. ברוב המקרים מחוללי התמונות לא יוצרים עותק, אלא ייצוג מתמטי של דפוס למידה - מה שלא מוגן בזכויות יוצרים".
אחד המקרים מעוררי המחלוקת בנושא זה הוא ספר הקומיקס אותו יצרה האמנית כריס קשטנובה באמצעות מחולל התמונות מידג'רני. קשטנובה השלימה תהליך של רישום היצירה תחת ההגנה של זכויות יוצרים, למרות שהיצירה כולה אוירה בידי מכונה, אך לאחר תקופה הודיע רשם זכויות היוצרים בארה"ב כי הוא בוחן את משיכת האישור שניתן. כרגע הנושא נדון בארה"ב וטרם הוכרע.
"השאלה האם יצירה או קוד תוכנה הוא בר הגנה מתוקף זכויות יוצרים היא עדיין פתוחה," אומרת עו"ד ורד חורש, המתמחה בבינה מלאכותית יוצרת. "לפי עמדת משרד המשפטים בארה"ב נדרשת מעורבות משמעותית של בני אנוש ביצירה כדי לזכות בהגנה, אך לא קיימים קווים מנחים לאומדן המעורבות הזו. נושא הבינה המלאכותית היוצרת מעורר שאלות משפטיות מורכבות שטרם נענו, ויועצים משפטיים בכל העולם דנים בו".
אסף גלעד
המרוויחים המיידיים ועלייתם של הפרילנסרים
שוק הבינה המלאכותית היוצרת עוד בחיתוליו, אבל לדברי יוראי פיינמסר, שותף מנהל בקרן דיסרפטיב, לא מעט סטארט־אפים, ועשרות מהם ישראלים, כבר מצליחים לבסס מעמד בענף וחלקם אף רווחיים. רובם מתבססים על בינה מלאכותית יוצרת ברמה גבוהה כדי לשפר תהליכים עסקיים וארגונים. אחרי תקופה ארוכה בה החברות הללו הלכו ב"מדבר" בעקבות הספקנות בשוק לטכנולוגיות כאלה, ההייפ של החודשים האחרונים הביא לקוחות רבים לחפש אחר עוד ועוד פתרונות של בינה יוצרת, מה שמוביל לצמיחה מהירה של אותן חברות.
שוק נוסף שעשוי להשתנות מהיסוד בעקבות הפיתוחים החדשים, ובפרט אלה בתחום הפקת הטקסטים והתמונות הוא זה של היועצים, הקבלנים והפרילנסרים. הטכנולוגיות החדשות עשויות לנגוס בשוק של חברות כמו פייבר, שמתווכת בין פרילנסרים ברחבי העולם. ראשית, החיסכון בזמן ובעלויות שמביאות הטכנולוגיות החדשות עשוי להוזיל את השירותים המוצעים בשוק המקוון של פייבר. ושנית, לקוחות פוטנציאליים עשויים לוותר על השימוש בנותן שירות דרך פייבר ולהפיק בעצמם תכנים ותמונות באמצעות מחוללי הבינה המלאכותית.
בפייבר נערכו למהפכה מוקדם יותר השנה, והשיקו כמה כלים שיסייעו לשדררג את נותני השירות בעבודתם כמו מחולל לוגו ועיצוב גרפי, וכן מערכת לקריינים שמקריאה בקולם טקסטים שלמים. ביום שלישי השבוע הפכה פייבר לפלטפורמת הפרילנסרים הראשונה שפותחת קטגוריה של נותני שירות בתחום הבינה המלאכותית. ניתן למצוא שם עורכי תוכן, מאיירים ומעצבים, וכן מפתחים המשתמשים בכלי AI.
"פייבר לא צריכה לחלק למשתמשים או לעצמאים כלים כמו מידג'רני או דאלי", אומר לגלובס מיכה קאופמן, מנכ"ל החברה. "אבל נוצרה כאן שכבה של אמנים ומומחים לכלים האלה, טאלנטים שיודעים להשתמש בהם הרבה יותר טוב ממני וממך. אנחנו נסייע להם להגיע לשוק שכרגע צמא לנותני שירותים כאלה".
הפיתוחים שכבר נוגסים בענף הגיימינג
מגמות חדשות בעולמות הגיימינג והתלת מימד מאיימות גם על קיומן של ענקיות המשחקים, בהן פלייטיקה, מון אקטיב וקינג. הצלחה של חברות כאלה תלויה יותר בוויראליות של משחק מסוים, מאשר בהישגים הנדסיים. גם מאחורי חלק מהחידושים בתחום זה עומדת ענקית הבינה המלאכותית Open AI, שפיתחה את מנוע Point-E שמסוגל לחולל עצמים תלת־מימדיים בפקודה כתובה אחת.
הסטארט־אפ האמריקאי לאטיטיוד (Latitude) גייס 3 מיליון דולר למנוע המאפשר למשתמשים ליצור משחקי הרפתקאות פשוטים יחסית על בסיס בוט השיחה ChatGPT ומחוללי תמונות. השחקן בוחר בכל שלב את אחת האפשרויות המוצגות לו באופן טקסטואלי, ולאחר מכן מתעוררת המציאות לחיים על ידי מחולל הגרפיקה. חברת סנריו (Scenario) גייסה 6 מיליון דולר במטרה להקל על מפתחי משחקים ולקצר תהליכי עיצוב ואנימציה שעד כה נעשו באופן ידני על ידי שיפור תהליכי אימון המכונה.
חברות המשחקים הישראליות הגדולות אינן ממהרות להצטרף לגל. הן עדיין לא מייצרות משחקים באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, אך בוחנות שימוש פנימי בה - כמו למשל באמצעות מוצר פיתוח התוכנה "קופיילוט" של גיטהאב ומיקרוסופט, או בתחום השיווק בהנגשה מותאמת אישית של קריאייטיב עבור סוגים שונים של משתמשים. בתעשיית המשחקים מגלים ספקנות רבה, נכון לעכשיו, באשר ליכולת של בינה מלאכותית יוצרת להחליף את התעשייה הקיימת: היא לא רגישה לנושאים מורכבים כמו תוכן המותאם לגילאים שונים או לנושאי גזע ולאום. יחד עם זאת, טוענים בחברות המשחקים: מחוללי האנימציה והתמונות בהחלט ישרתו את התעשייה הקיימת ויסייעו לשפר את התוצרים שלה.
אסף אסבג, מנהל מחקר ופיתוח אלגוריתמיקה ו-AI בפלייטיקה, מכיר את הטכנולוגיה ואת יכולותיה זמן רב לפני שהתפרסמה בזכות המנועים שנפתחו לציבור בקיץ האחרון. ״בינה מלאכותית יוצרת איננה תופעה חדשה. אמנם, נתנו לזה שם לאחרונה, אבל זה תהליך מדהים שמתרחש כאן כבר מספר שנים טובות״. בהתאם לכך, הוא לא חושש מהגל החדש של המנועים היוצרים: ״זו תקופה מרגשת, ואני סקרן להיות חלק ממנה. אין ספק שה-AI תחולל שינוי מהפכני בעולם הבידור והמשחקים כמו בתחומים רבים אחרים כמו רכבים אוטונומיים, גילוי תרופות, רובוטיקה וחקר החלל״.
כתבות
ני"ע
