האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירי רגב
מפלגה: הליכוד
תוכנית: אופירה ולוינסון, קשת 12
תאריך: 22.3.24
ציטוט: "חלק ממחבלי הנוח'בה נכנסו מעזה לפה (כפועלים תחת הממשלה הקודמת)… אנחנו עצרנו אותם"
ציון: מטעה

שרת התחבורה מירי רגב התארחה בתוכניתם של אופירה אסייג וחיים לוינסון בקשת 12. היא ביקשה לטעון שהממשלה הקודמת יצרה את התנאים שהקלו על מחבלי הנוח'בה להיכנס לישראל ולבצע את טבח 7 באוקטובר: "אתה בטח שמעת שחלק ממחבלי הנוח'בה נכנסו מעזה לפה, באיזו ממשלה הם נכנסו? והגדיל את מכסות המחבלים". הכוונה הייתה, כפי שעלה מהמשך הדיון, שמכסת הפועלים מעזה עלתה תחת הממשלה הקודמת. לוינסון תהה מה האחריות של הממשלה הנוכחית בעניין: "ב-29 בדצמבר נבחרתם. אם זה הפועלים מעזה (שמהווים את) הבעיה, למה לא עצרתם?" על כך רגב השיבה: "קודם כל עצרנו אותם. אתה רואה שפועלים מעזה לא נכנסים וגם לא מאיו"ש ולכן אנחנו עושים הכל כדי להביא עובדים זרים".

לצורך בדיקה זו נעזרנו בבדיקה קודמת שעשינו בנושא, אז לאמירה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שטען שהממשלה הנוכחית הסכימה להעלות את מכסת העובדים מעזה שנכנסו לישראל ל-30 אלף, טענה שלא נמצאו לה תימוכין.

באותה הבדיקה, ביקשנו להבין את האופן שבו התפתחו היתרי העבודה מעזה לישראל (בשמם הרשמי: היתר לצרכים כלכליים). הסקירה ההיסטוריה שלהלן מבוססת על מאמר של ארגון גישה ועל מאמר של ד"ר חגי אטקס ו-ופאק עדנאן שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) - שניהם מאוגוסט 2022 - בתוספות הערות שלנו. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה ישראל היוותה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי עזה, כשבשיא (1986) 46% מכוח העבודה העזתי עבדו בישראל. ב-1991, בשלהי האינתיפאדה הראשונה, ישראל עברה ממתן "היתר יציאה כללי", שאפשר לפלסטינים לנוע יחסית בחופשיות, ובמקום זאת ישראל החלה לדרוש היתרי עבודה פרטניים. מספר ההיתרים החל להצטמצם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000. ב-2004 התקבלה החלטת ממשלה 1996, ש"בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל". הדבר נעשה כחלק מההתנתקות, כדי לבדל מדינית את עזה מישראל. ב-2006 הופסקה לחלוטין כניסתם של פועלים מעזה לישראל. הדבר השתנה לאחר צוק איתן ב-2014, אז הנהגת המדינה בהמלצת גורמי הביטחון הגיעה למסקנה שיש לישראל אינטרס בשיקום הרצועה, ובהתאם החלו לתת "היתרי סוחר" לתנועת סוחרים ואנשי עסקים מעזה לתוך ישראל ולגדה המערבית, שבפועל שימשו עובדי יום מעזה, שגדלה עם הזמן ל-5,000 היתרים.

ב-2020, בשל מגיפת הקורונה, הופסקה באופן זמני האפשרות של תושבי עזה להיכנס לישראל. בסוף 2021 נוסף היתר יציאה מעזה ל"צרכים כלכליים". במרץ 2022 התפרסם בתקשורת שקטאר הודיעה שישראל הסכימה להגדיל בהדרגה את מספר העובדים מעזה ל-30 אלף. יומיים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה 1328, לפיה מספר ההיתרים לצרכים כלכליים לתושבי עזה יעלה ל-20,050. מתוכם, 12 אלף נועדו לענף הבנייה, 8,000 לחקלאות ועוד חמישים למתן שירותים במעברים מהרצועה לישראל. בהתאם לדבריה של רגב, בזמן זה הממשלה הייתה הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט (ובהמשך יאיר לפיד). בכל מקרה, לפי גישה, נכון לאוגוסט 2022 הגיעו רק ל-11,501 היתרים בתוקף. ההיתרים האלו ניתנו לנשואים בני 25 ומעלה, מובטלים או ללא הכנסה קבועה, שלא הועסקו בעבר כעובדי מדינה. כשההחלטה הייתה בתוקף, תושב עזה המעוניין לקבל היתר מגיש בקשה למשרד העבודה בעזה, שמעביר בתורו את הבקשות לוועדה האזרחית של הרצועה, שבתורה מעבירה את הבקשות לישראל. בשלב זה הבקשות מאושרות או נדחות בהתאם לשיקולים ביטחוניים ושיקולי מכסות.

באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ישנו מסמך תחת הכותרת "סטטוס הרשאות לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". בגישה הסבו את תשומת לבנו שלמרות שלפי כותרת המסמך הוא עודכן לאחרונה ב-29 במאי 2023, בפועל המסמך עודכן מאז ולפי האתר הוא עודכן בפעם האחרונה ב-28 בספטמבר. לפי המסמך, בתאריך זה המכסה להיתרי כניסה מטעמי "צרכים כלכליים" עמדה על 18,500, שיחד עם 3,500 היתרי סוחר מהווים 22 אלף היתרים. מארגון גישה נאמר לנו שאין שקיפות לגבי אופן עבודת המנגנון, ולכן לא ניתן לדעת אם הגידול הזה נעשה כחלק מיישום הדרגתי של החלטה 1328 או שהיה מדובר בשורה של החלטות קונקרטיות של המתפ"ש. עם זאת, כן ניתן להבין מכך שתחת הממשלה הנוכחית היתרי העבודה בישראל שקיבלו תושבי עזה היה גבוה יותר לעומת השנה שלפניה. בנוסף, גם נתונים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מדברים על כך שבאביב 2023, תחת הממשלה הנוכחית, מספר היתרי העבודה לעזתים בישראל גדל. על כך ניתן להוסיף שכפי שהסברנו בעבר, ממשלה מחויבת להחלטות של ממשלות קודמות עד שהיא מעבירה החלטה חדשה. בהיעדר סימוכין להחלטת ממשלה שמבטלת את החלטה 1328, הרי שהממשלה הנוכחית השאירה את עצמה מחויבת לה.

ב-4 בספטמבר 2023, כחודש לפני הטבח, פורסם באתר "וואלה" שבמערכת הביטחון שוקלים בחיוב את הגדלת המכסות, אך שישראל השעתה את קבלת ההחלטה עד לקבלת הסכמות בסוגיית השבויים והנעדרים. עם זאת, הדבר כן מלמד שהממשלה הנוכחית, גם אם לא הלכה מעבר למה שנקבע בהחלטה 1328, לא עצרה את היתרי הכניסה מטעמי צרכים כלכליים לפני הטבח. פרסום אחר באותו אתר, מה-9 באוקטובר 2023, ציין שמכסת ההיתרים לעזה הייתה אמורה לגדול ב-3,000 היתרים. ב-14 באוקטובר 2023, שבוע בדיוק לאחר הטבח, פורסם ב"הארץ" שישראל שללה את כל היתרי העבודה של תושבי עזה, מה שיצר קשיים לגבי פלסטינים מעזה ששהו במדינת ישראל כחוק בעת הטבח.

מטעם השרה רגב לא התקבלה תגובה.

לסיכום, אכן החלטת ממשלה 1328, שהגדילה את מכסת היתרי הכניסה מעזה לישראל מצרכים כלכליים, התקבלה תחת הממשלה הקודמת. עם זאת, תחת הממשלה הנוכחית מכסת ההיתרים המשיכה לגדול עד ל-7 באוקטובר. רק אז אכן נשללו כל היתרי הכניסה מעזה לישראל. לכן דבריה של רגב מטעים.