כך הפך היזם מסוכות נחלים לסנדק של חוות השרתים בישראל

במעטה של חשאיות גמורה, איש העסקים יוסי שינפלד הפך בעשור האחרון לבונה חוות השרתים המוביל במדינה • הוא אף הקדים את התנופה שחולל מכרז הענן הממשלתי נימבוס בהשקעות בתחום, והחברה שלו מאחסנת בבלעדיות את פעילות מיקרוסופט בישראל • כעת הוא לוטש את עיניו ליעד הבא: בינה מלאכותית • בונים את ישראל, פרויקט מיוחד

יוסי שינפלד, מייסד ובעלי חברת בינוי וניהול חוות השרתים SDS / איור: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יוסי שינפלד, מייסד ובעלי חברת בינוי וניהול חוות השרתים SDS / איור: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנוסעים בקרבת העיר מודיעין מתקשים להתעלם ממבנה הענק השוכן על צלע גבעה סמוכה באזור התעשייה. על הבניין שנמצא בפארק "ליגד" ומשתרע על פני כ־30 דונם, אין שילוט שיסביר מה טיבו.

כ־50% מהעליות בזכותן: שתי מניות השבבים שמושכות את הבורסה בתל אביב כלפי מעלה 
שינוי בצמרת אמזון: אדם סליפסקי, מנכ"ל שירותי הענן פורש מתפקידו

מבחוץ הוא עשוי להיראות כמו מפעל ייצור גדול או מחסן ענק, אבל האמת היא שמדובר במתחם ובו אלפי שרתי מחשוב מסודרים זה ליד זה במאות קופסאות, צורכים חשמל בהיקף של שכונה במודיעין ופולטים חום בטמפרטורות גבוהות במיוחד.

מתקני קירור ענקיים, מהגדולים במזרח התיכון, שואבים את החום מעלה והחוצה בשקט מופתי. מתוך המבנה הזה מיקרוסופט וגוגל מנהלות כמה מהפרויקטים הגדולים שלהן במדינה. ואף על פי זאת, רק מתי מעט בתעשייה מכירים את סיפורו של המבנה ששינה מקצה לקצה את מעמדה של ישראל בקרב הענקיות מעמק הסיליקון - והפך יזם ישראלי - מייסד חברת חוות השרתים יוסי שינפלד - לאחת הדמויות המבוססות והמשפיעות ביותר בזירת ההייטק המקומית.

יוסי שינפלד

אישי: בן 66, נשוי פלוס 4, מתגורר במושב נחלים
מקצועי: מייסד ובעלי חברת בינוי וניהול חוות השרתים ,SDS. בעלי חברת הקמעונאות 'חגים נחלים'. נשר מלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר־אילן עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה
עוד משהו: תורם ומקים באמצעות החברות בבעלותו מבנים עבור עמותות כגון אלו"ט ושק"ל

חוות השרתים במודיעין, המכונה בתעשייה גם כ"קמפוס SDS", היא הראשונה בישראל שנבנתה בסטנדרט הגבוה ביותר של חוות השרתים ("טיר 4") אשר ייובא מארה"ב. לאחריה, ביקשו כל ענקיות הטכנולוגיה, בהן מיקרוסופט, גוגל, אמזון ואנבידיה בנייה בסטנדרטים דומים, ואילצו את חברות הבנייה הישראליות להגביר את השקעתן בתחום כדי לזכות בחוזה עמן.

ההימור שלקח יוסי שינפלד בבניית המרכז כבר לפני כעשור השתלם: הרבה לפני מכרז הענן הממשלתי נימבוס, והרבה לפני שאמזון וגוגל חשבו להקים בישראל את מרכזי הנתונים שלהם, הבין שינפלד את הפוטנציאל הטמון באדמה שעליה בנויה חוות השרתים. ההימור הזה, לפי מקורות בענף, היה יכול לעלות לו בהפסד עצום של מאות מיליוני שקלים, אולי אף להביאו לפשיטת רגל, אך הפכה אותו בסופו של דבר להפוך לבונה חוות השרתים הגדול בישראל, בזכות קצב בנייה מהיר והיקפים שאין להם אח ורע בישראל.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

כיום, חולש שינפלד על אימפריה שמשתרעת ממודיעין, דרך שוהם, אור יהודה, פתח תקווה ועד בית יהושע. על פי ההערכות, חברת SDS שבבעלותו (Shonfeld Data Systems) היא הגדולה בישראל בתחום בינוי והפעלת חוות שרתים עם נפח פעילות כולל של 70 מגה וואט, כשהיא משרתת את כל פעילויות הענן של מיקרוסופט בישראל ועוד נתח קטן מזה של גוגל, זכיינית ממשלתית במכרז הענן נימבוס.

חוות השרתים של שונפלד הנדסה וגוגל בבית יהושע / צילום: ט. ג. הפקות
 חוות השרתים של שונפלד הנדסה וגוגל בבית יהושע / צילום: ט. ג. הפקות

מעמד "מעצמת הסייבר" בסכנה קיומית

עד סוף השנה הבאה, צפויה החברה להפעיל חוות שרתים בהיקף צריכת חשמל כוללת של 100 מגה וואט, ועד סוף העשור היא תעמוד על 250 מגה וואט. פעילות ענפה זו, בישראל בלבד, מייצרת לפי ההערכה הכנסות נטו שנעות בין 120־150 מיליון דולר בשנה.

נתון זה שם אותה על המפה כאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל, ולמרות שאיננה מייצאת - הכנסותיה מציבות אותה בשורה אחת עם חדי קרן ישראלים כמו וויז וארמיס. היא גדולה פי כמה משחקניות ותיקות ממנה בתחום חוות השרתים בישראל כמו בינת ומד־1, וצומחת בקצב מהיר יותר מכל מתחרותיה יחד, בכלל זה פעילות חוות השרתים של חברות הנדל"ן גב־ים, מליסרון וקרדן.

בשונה מחברות אחרות בתחום, היא פועלת בחשאיות מרבית. מייסדה ובעל השליטה, יוסי שינפלד מתרחק מאור הזרקורים ומחשיפה תקשורתית. עובדים מספרים כי הוא ממעט להופיע במשרדי החברה - את רוב זמנו הפנוי הוא מפנה כיום לעשייה פילנתרופית. עובד שמכיר אותו מספר כי מאז השבעה באוקטובר הוא מבלה בסיוע ליתומי המלחמה, קצינים וחיילים שנפגעו ומרבה לבקר פצועים בבתי חולים.

שונפלד הנדסה, החברה בבעלותו איננה מחזיקה אתר אינטרנט, עובדיה אינם מזדהים ברשתות החברתיות כעובדי החברה, והיא לא נוהגת לפרסם את עצמה. חברת הענק מוחזקת על ידי שני בעלים בלבד: בעל השליטה שמחזיק ב־95% ממניות החברה, יוסי שינפלד, והמנכ"ל דני בליצקי המשמש כמומחה חוות השרתים ומחזיק בכ־5%.

לחברה הון עצמי של מאות מיליוני דולרים ההופך אותה לחברה נזילה במיוחד במשק הישראלי - היא מתוארת על ידי בכירים בענף כבעלת דירוג אשראי גבוה (A+) על ידי סוכנות S&P. בעבר ניהל שינפלד משא ומתן למכירת כ־30% ממניות SDS לפי שווי חברה של 3.6 מיליארד דולר, אך העסקה לא יצאה לפועל. המגעים ככל הנראה פסקו עם פרוץ המלחמה, ולא מן הנמנע שיתחדשו בעתיד.

בימים אלה בוחן שינפלד הקמת חוות שרתים ייחודית לבינה מלאכותית בהיקף של כ־150 מגה וואט, בדומה לפרויקטים שמבצעות חברות כמו אמזון וגוגל בארה"ב. אם יקום המבנה, הוא יהפוך לחוות השרתים הגדולה בישראל לתחום. לצורך כך, ייבנה עבורה תחנת משנה (תחמ"ש) - מתקן חשמלי המסייע בהמרות מתח מרשת החשמל הארצית לחוות שרתים - משימה שמוטלת בדרך כלל על חברת החשמל - אך במקרה זה הנזילות של SDS והמוטיבציה להיות הראשונה שתקים בישראל חוות על לבינה מלאכותית שיחקו תפקיד משמעותי.

בכיר בענף חוות השרתים שעובד עמו מספר כי "הוא חש שישראל פספסה את טרנד הבינה המלאכותית והוא מאוכזב מכך שאין מחשב על אמיתי בישראל ומכך שמדענים ישראלים צריכים להגר לארה"ב כדי לעבוד עם מחשבי העל הגדולים ביותר לצרכי המחקר שלהם. הוא אומר: 'לא ייתכן שלמכון ויצמן ולטכניון לא יהיה מחשב על משלהם' וסבור כי להשקעתו בתחום הבינה המלאכותית חשיבות אסטרטגית למדינה. הוא בטוח שאם ישראל לא תוביל בתחום מחשוב העל, היא לא תמשיך להוביל כמעצמת סייבר".

מרלו"גים, צעצועים ומוצרי כתיבה

בציבוריות הישראלית מוכר שינפלד דווקא מעולמות אחרים לחלוטין: הוא ייסד לפני 31 שנה את חברת סוכות נחלים, שמשווקת עד היום סוכות להרכבה ופירוק. היא הוקמה מתוך כוונה לספק ערכה במחירים עממיים לכל בית, ומהר מאוד הפכה למותג מוכר. היא קרויה על שם נחלים, מושב דתי־לאומי הסמוך לפתח תקווה, בו מתגורר שינפלד מאז שנות השמונים עם אשתו, פרופ' מירי שינפלד, מומחית בעלת שם עולמי לטכנולוגיה חינוכית, ועם שניים מארבעת ילדיו.

עם ההצלחה, יצאו בסוף שנות התשעים שינפלד ומנכ"ל סוכות נחלים, שי אליצור, למסע רכישות של חברות בתחום הצעצועים, מכשירי כתיבה ופנאי תחת חברת הגג "חגים נחלים". בבעלותם: רשת המתנות ומוצרי הפופ לנוער הפנינג; תיקי מודן, שמשווקת תיקים לבתי ספר; חברת יהודה ברמן, המייבאת לישראל עטי פיילוט וסטאדלר; מודן קמפינג, חברת מוצרי מחנאות ויבואנית גרילי הגז צ'אר־ברויל; אלפיט טויס, רשת למכירת צעצועים, תחפושות לפורים, בריכות מתנפחות ומוצרי ים; ומכלול־ברמן, רשת למוצרי כתיבה ואלקטרוניקה לסטודנטים.

בשנת 2007 נכנס שינפלד לראשונה לעסקי הבנייה, כאשר חיפש לנהל מחסנים לוגיסטיים עבור עסקי הקמעונאות שלו. "הוא ניגש למכרז להקמת מרכז לוגיסטי במודיעין כיוון שרצה מרכז כזה לעצמו, אחרי שנים שבהן הסתמך על ספקים חיצוניים לכל מוצרי המתנות ומכשירי הכתיבה שלו", אומר בכיר בענף הציוד הלוגיסטי שהכיר אותו באותן השנים וביקש להישאר בעילום שם.

"אבל הוא בנה בסטנדרט שונה ממה שהיה מקובל: המבנה שהוקם, שהשתרע על פני 24 אלף מ"ר, כלל מחסנים לעסקיו, אבל גם חלל מספיק גדול על מנת לשמש גם להשכרה לקמעונאים אחרים".

דמי השכירות שקיבל משוכרים דוגמת שופרסל, החברה המרכזית למשקאות, חברת yes ותאגיד השידור הציבורי כאן השיבו כבר בתוך שנים ספורות את ההשקעה במבנה, שעמדה על כ־80 מיליון שקל. עשור מאוחר יותר, ב־2017, שינפלד מכר את המרכז לידי חברת הנדל"ן אמות בתמורה ל־275 מיליון שקל.

אמות, שכבר החזיקה במספר מרכזים לוגיסטיים בסביבה, נדרשה להתרחב במהירות, והמרכז שבנה שינפלד עשור קודם לכן נפל לידיהם כפרי בשל. "הוא הבין שהוא יקבל תשואה גדולה יותר על ההשקעה כשהמרכז הלוגיסטי כבר בנוי ומוכן, מה שיוכל לשמש לקוחות שמבקשים לרכוש אותו מעכשיו לעכשיו".

העשור הראשון של שנות האלפיים כלל התרחבות מאסיבית של קמעונאים להקמה של מרכזים לוגיסטיים באזור מודיעין, שוהם וקריית שדה התעופה, ושינפלד שיחק בו תפקיד מפתח ונהנה משגשוג כלכלי, כשהוא בונה מרכזים לוגיסטיים עבור לקוחות לפי דרישה.

ב־2017 הקים מרכז לוגיסטי נוסף על שטח של 33 אלף מ"ר במודיעין, אותו השכיר לחברת השילוח UPS. בהמשך, התמחה גם במתקני קירור לתאגידי מזון: בשנת 2022 חשף גלובס כי תנובה שכרה משינפלד מרכז לוגיסטי אוטומטי במודיעין שהשתרע על פני 30 אלף מ"ר, מתוכם 15 מ"ר בנוי, בהשקעה של 400 מיליון שקל. תנובה מאחסנת במקום את תוצרת המזון הקפואה והמצוננת של החברה, למעט חלב.

"אותו העיקרון שהוליך אותו לבנות בעצמו מחסנים לוגיסטיים גם ללא חוזה מראש עם לקוח, ואז למכור או להשכיר לתאגידים גדולים שמחפשים בדחיפות שטח פנוי, הנחה אותו אחר כך למתקני קירור ובהמשך לחוות שרתים: גם שם, הוא הימר על בניית המתקן הגדול בארץ עוד לפני שהשיג הסכמה עקרונית מלקוח מפתח. הוא חשב שיגיע הלקוח הנכון בזמן הנכון, אבל זה לא קרה בקצב שהוא רצה. למעשה, זה היה יכול להיגמר אחרת".

קודם בונים, אחר כך מוצאים לקוח

שינפלד (66) נולד להורים ניצולי שואה במרכז תל אביב. הוא גדל בתנועת בני עקיבא ולמד בישיבה התיכונית מדרשיית נעם, מוסד הדגל של הציונות הדתית בפרדס חנה, שבין בוגריו גם השר לשעבר יעקב נאמן וחברי הכנסת לשעבר איתן כבל ויהודה גליק. לאחר מכן למד במשך כשנה וחצי בישיבת מרכז הרב בירושלים, והתגייס לשירות קרבי ביחידה מובחרת. לאחר השחרור, נרשם ללימודי ארץ־ישראל באוניברסיטת בר־אילן, למד שם כשנה, אך הפסיק את לימודיו כשגוייס למלחמת לבנון הראשונה.

בשנת 2013, כאשר שינפלד חשב להיכנס לתחום חוות השרתים הוא לא ידע כמעט דבר עליו. עד אז, כאמור, היה דמות בולטת בענף המרלו"גים והתמחה בקירור מזון, עד שהגיעה הצעה מאחת מחברות המחשוב בישראל.

שינפלד רכש שטח של 12 אלף מ"ר להקמת מרכז לוגיסטי נוסף כאשר קיבל הצעה מפתה למכור את השטח תמורת מאות מיליוני שקלים. שינפלד, שכבר היה יזם מבוסס ואמיד הבין את הכדאיות של התחום וסירב להצעה בנימוס. "באותם שנים כבר פעלו בישראל מספר חברות בתחום חוות השרתים כמו גלובל דאטה סנטר, מד־1 ובינת", אומר אחד מספקי חומרי הבניין של שינפלד שמכיר אותו היטב.

"שינפלד פשוט לקח הימור מושכל: במקום למכור את השטח, הוא הקים עליו את חוות השרתים הגדולה ביותר בישראל עד היום, בסטנדרט גבוה ובאופן ממוגן, כפי שלא עשתה אף חברה לפניו". על פי ההערכה, הושקעו לא פחות מ־1.3 מיליארד שקל ברכישת הקרקע ובהשקעה בבנייה, ואת כל זה עשה שינפלד בניגוד גמור לתהליך המקובל בתעשייה, לפיו את הבנייה מתחילים רק לאחר התחייבות של לפחות לקוח משמעותי אחד. במקום זאת, שינפלד לקח סיכון, כשאיתו עובדת חברת האשראי ויזה, שתופסת נפח יחסית קטן.

"בשפה המקצועית בעולם חוות השרתים מה שיוסי עשה נקרא 'עסקה ספקולטיבית' - תופעה שאיננה קיימת בישראל. אבל הוא הבין שהלקוחות שהוא מחזר אחריהם - ענקיות הטכנולוגיה - רוצים ודאות, וכשהם רואים מנכ"ל ישראלי שעומד עם תוכנית מנייר או עם בור חפור זה לא מספיק להן. יוסי הראה להם מתקן עומד, גם אם בשלבי בנייה. כששאלו אותו היכן הציוד, הוא לא גמגם - אלא אמר להם שהוא בדרך לישראל".

"כשהוא רק נכנס לשוק ב־2016 הוא ודני (המנכ"ל - א"ג) פרסו לפני את החזון שלהם", אומר ספק של ציוד לחוות שרתים. "לדעתם, חוות השרתים שהיו קיימות אז היו לא ראויות, המתקנים לא היו יעודיים לצרכי הלקוחות, לא יעילים בצריכת האנרגיה, הם היו קטנים ולא ממוגנים, והם אמרו: אנחנו נעשה זאת אחרת - נבנה מתקן גדול יותר, יעיל יותר ועמיד יותר. והם החליטו שהם הולכים על זה, בזמן שבשוק שאלו 'איך זה יכול להיות', ו־'מה ניתן לעשות עם מתקן כה גדול'.

"במשך זמן רב הוא חיפש לקוח מתאים, אבל הוא לא הגיע. אבל אחרי תקופה ארוכה של חיפושים, כשזה נראה כמו מקרה כמעט אבוד, קרה הנס", אומר בכיר נוסף בענף חוות השרתים שסירב להזדהות בשמו. "מכרז נימבוס של החשב הכללי באוצר עמד להתפרסם וכל ענקיות הטכנולוגיה, בהן מיקרוסופט, גוגל, אמזון ואורקל ביקשו לגשת אליו על מנת להיבחר כספקיות מחשוב הענן הציבורי הממשלתי, מכרז שהיקפו 4 מיליארד דולר. באותו זמן בדיוק חיפשה מיקרוסופט - שהייתה פייבוריטית לזכייה - שטח פנוי באופן מיידי על מנת להתכונן למכרז נימבוס, והחווה במודיעין הייתה היחידה באותה תקופה שנבנתה בסטנדרטים הרצויים".

אלון חיימוביץ', מנכ״ל מיקרוסופט ישראל / צילום: איל יצהר
 אלון חיימוביץ', מנכ״ל מיקרוסופט ישראל / צילום: איל יצהר

לדברי הגורם המעורה, "מיקרוסופט הסכימה לחתום בתמורה ללא־מעט התאמות בבנייה ולהגדלה דרמטית של אספקת החשמל למבנה. שינפלד נאלץ להוציא מכיסו עוד מיליוני שקלים כדי לבצע את ההתאמות ולשכנע את חברת החשמל לפרוס קווי מתח אל המתקן".

בכיר אחר בתעשייה אומר כי "בסוף המאמצים השתלמו פעמיים. ראשית, שינפלד למד מה חשוב לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות וכעת הוא יודע לתכנן ולבנות בהתאמה לדרישותיהן, ושנית - הוא זכה כמעט בכל פעילות הענן של מיקרוסופט בישראל ובאמונן של חברות נוספות כמו גוגל".

המפגש בין נדל"ן לטכנולוגיה, והיתרון

נוסף על חוות השרתים במודיעין שנפתחה כבר ב־2022 ומאכלסת פעילות ניכרת של מיקרוסופט, נוסף על גוגל וויזה, וכן חווה מחודשת בפתח תקווה המוקדשת כולה למיקרוסופט, בונה כעת חברת SDS חוות שרתים נוספות בשוהם ובאור יהודה בהספק חשמל התחלתי של 12 מגה וואט שעשוי לגדול בהמשך ל־24 מגה וואט, שישרתו ברובן את מיקרוסופט. לפי מחקר של חברת הייעוץ סטרים11 שהגיע לידי גלובס, החווה בשוהם צפויה להיפתח כבר בחודשים הקרובים.

מיקרוסופט אמנם הפסידה במכרז נימבוס - במשרד האוצר העדיפו את אמזון וגוגל כזכייניות הגדולות, אך בפועל היא עדיין שחקנית דומיננטית בשוק הענן הישראלי, בין השאר בזכות כוחות של הרגל: ארגונים רבים התרגלו להשתמש בתוכנות שלה, בעוד שבממשלה לא השכילו להציע למשרדים תוכנות חלופיות; וכן בזכות חבילות ענן, אחסון וסייבר זולות יותר שהיא מציעה למגוון חברות, והעובדה שהיא חברה ל־OpenAI על מנת להציע לעסקים יכולות בינה מלאכותית ביישומי הענן שלהן.

על פי הדוח של סטרים 11, נכון להיום מיקרוסופט היא ספקית הענן השנייה בגודלה בישראל בהיקפי מגה־וואט מקומי אחרי אמזון, עם 35 מגה וואט פעילים, רובם ככולם בחוות SDS.

גורמים בשוק חוות השרתים מסמנים שתי תכונות של שינפלד שאפשרו לו לצמוח בקצב מהיר ובפועל לחלוש על שוק חוות השרתים הישראלית, הראשונה היא מבנה האישיות שלו: שינפלד הוא אוטודידקט - הוא מעולם לא למד הנדסה, והוא ידוע בשוק כמנהל ריכוזי מאוד ששולט בפרטי הפרטים של כל פרויקט שנבנה תחת ידיו.

הוא לומד לפרטי פרטים את כל אחד מהתחומים אליו הוא נכנס: קמעונאות, לוגיסטיקה, בנייה וניהול של חוות שרתים, נוסע לחברות בחו"ל ומתייעץ עם בכירים בשוק ומגייס מומחים בתחומים לחברות שלו. ל־SDS הוא גייס את דני ביליציקי, יוצא בינת, שמנהל היום את החברה. בעוד ששינפלד מתמקד בנושאי נדל"ן, קרקעות, עבודה מול רשויות והתווית אסטרטגיה, ביליציקי הוא המוח הטכנולוגי מאחורי החברה, המכיר על בוריו כל פרט טכני רלוונטי ואת ההיבטים העסקיים שבניהול חוות שרתים.

"הוא אוטודידקט ברמות שלא פוגשים בשוק", אומר אחד משותפיו העסקיים. "באופן מופרע לחלוטין, אפשר לומר. הוא לא מקבל שום דבר כמובן מאליו ולומד הכל עד רמת הבורג. זה מפליא לראות איך אדם שלא הבין כלום מהעולם הזה הגיע לאן שהגיע עם כזו רמה של מומחיות. כתוצאה מכך, הוא קיבל החלטות לא שגרתיות ולא סטנדרטיות - רק הוא יכול היה לקבל אותן כיזם בנייה שעובד ישירות עם הספקים שלו ואיננו מסתמך על קבלנים וחברות מן החוץ".

הניהול הריכוזי והנזילות הגבוהה שהייתה לו כאשר הגיע לשוק לאחר שנים של הצלחות בשוק המרכזים הלוגיסטיים, איפשרה לו מחד ליזום את הפרויקטים השאפתניים ביותר ביחס לתעשייה - דבר שבא לידי ביטוי ברמת המיגון, הבידוד, באיכות מתקני הקירור וההשקעה בפריסת קווי החשמל - ומאידך לתכנן ולבנות את הכל באמצעות החברה שבשליטתו, במקום להיעזר בחברות קבלניות כמו המתחרות. "כשהוא בנה את חוות השרתים במודיעין הוא היה מעורב בכל - היכן יונחו הכבלים וכיצד יתקינו את זרנוקי כיבוי האש", אומר אחד הספקים הבכירים בענף.

בחברה שמעסיקה כבר כמה מאות בודדות של עובדים, מועסקים מהנדסים מומחים בצוותי חשמל, קירור, תקשורת סיבים, ריתוך, קונסטרוקציה, בינוי, גמרים, אלקטרוניקה, מיגון ואפילו גינון. הריכוז הגבוה של פונקציות בחברה מאפשר לה, לפי אדם המקורב לה, "לבנות בשנה ושמונה חודשים מה שלמתחרים לוקח ארבע שנים".

מאפיין נוסף של שינפלד אפשר לו לצבור אמון בקרב ספקיות הציוד הגדולות ביותר בשוק - בהן ספקיות ברזלים, תשתיות חשמל ומתקני קירור - לפחות שלושה מהם העידו בפני גלובס כי "שינפלד הוא איש של מילה, לכן בשיחה בארבע עיניים ניתן לסגור עמו עסקה, גם ללא חתימה על מסמכים ולהיות בטוחים שהכסף יגיע ובשונה מהנהוג בשוק הישראלי - יגיע בדיוק בזמן". הדבר נעשה בשל הנזילות הרבה והעובדה שהוא מייחס משקל רב למילתו.

"אחריות אישית לחבק את כל חלקי החברה"

בכירים בענף ועובדים בחברה עימם דיברנו מעידים על כך ששינפלד רואה בעסקיו כיום עיסוק שולי, ואת עיקר זמנו וכספו הוא מקדיש להתנדבות. לא מדובר רק בפילנתרופיה: שינפלד לעולם איננו מסתפק בהעברת כסף לעמותות - מדובר לרוב בהתנדבות ישירה מול נזקקים עימם הוא יוצר קשר ישיר - בהם בעלי מוגבלויות, יתומי מלחמה ופצועים בתהליך שיקום. באחת הפעמים התנדב שינפלד לממן את הטסתו לקבורה באירופה של כומר מיפו שגילה כי הוא יהודי מומר - בסמוך למצבה לזכר משפחתו שנרצחה בשואה.

כאשר מדובר בעמותות, הוא מחלק את זמנו בין אלו"ט, ארגון המסייע לילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי בעלי צורך בתמיכה גבוהה; ארגון שק"ל התומך בשילוב בעלי מוגבלויות; ארגון עזר מציון המסייע לחולי סרטן ולבני משפחותיהם; ועמותת JBH לשילוב חרדים בשוק העבודה - בהפעלת מסלול "קודקוד" המעודד חרדים להתגייס לשירות עורפי משמעותי תוך שמירה על אורח חייהם.

עבור רוב הארגונים האלה, שינפלד נחשב לתורם הגדול ביותר או לאחד הגדולים ביותר, והוא לרוב מתנדב לקחת על עצמו גם משימות בינוי. עבור לאלו"ט הוא מתכנן ובונה רשת של 20 בתים לאנשים בוגרים על הרצף האוטיסטי, המכונים "בית לחיים" - עד כה חנך אחד במודיעין וברעננה ובקרוב יושקו מבנים גם בראשון לציון ובשוהם.

יוסי שיינפלד באירוע טקס הנחת אבן פינה ל''בית לחיים'' בראשון לציון / צילום: יח''צ אלו''ט
 יוסי שיינפלד באירוע טקס הנחת אבן פינה ל''בית לחיים'' בראשון לציון / צילום: יח''צ אלו''ט

שבוע לפני טבח ה־7 באוקטובר הוא הניח את אבן הפינה ל"בית לחיים" חדש בכפר עזה כשלצידו ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל ואיילת אפשטיין שאיבדה לאחר מכן 5 בני משפחה. את כל המבנים הוא בונה בעצמו במחירי עלות, כאשר מחצית מהמימון מגיעה מכספו האישי. לאחד ממקורביו אמר שינפלד: "אני נכנס איפה שהמדינה לא נמצאת, עד היום יש לי שקע גדול בכתף - וזה מרצון להכנס מתחת לאלונקה". בעוד שהבנייה ממומנת מכספי תרומות, הפעלתם נעשית בדרך כלל על ידי עמותת אלו"ט במימון של המדינה.

למרות הרקע הדתי שלו, ככל שנודע הוא איננו נוהג לתרום למוסדות דת "עד ה־7 באוקטובר", מספר בכיר שמכיר אותו. לאחרונה תרם לבית כנסת בישוב עלי להנצחת אחד מתושבי המקום שנהרגו במלחמה. "כשקיבל את הטלפון הוא אישר את התרומה באופן מיידי", מספר הבכיר. "שינפלד אמר: אני לא נוהג לתרום לבתי כנסת, אבל הוסיף שאחרי מתקפת הטרור הוא הבין שלתרום זה לא רק לאנשים או למקומות שאתה אוהב - הוא מרגיש שיש עליו אחריות אישית לחבק את כל חלקי החברה הישראלית - בין אם אלה חרדים, מתנחלים או קיבוצים של השומר הצעיר. שינפלד לקח על עצמו לסייע ליתומי מלחמה ולקצינים שנפצעו בה ונמצאים בתהליך שיקום ממושך". לחבריו הוא מספר כי הדבר נעשה מתוך חרדה אמיתית לגורל המדינה אחרי המתקפה. "הוא מודה שה־7 באוקטובר היה עבורו תמרור אזהרה, כמו בשביל המדינה כולה", מספר בעילום שם אחד מחבריו. "אבל בניגוד לרבים אחרים, הוא מרגיש שיש לו את האמצעים, כמו גם את המוטיבציה לשנות כאן סדרי עולם".

יוסי שינפלד סירב להתראיין או להגיב לכתבה. מחברת SDS לא נתקבלה תגובה.