המכה החדשה שתנחת בקרוב על נוטלי המשכנתאות

ובכלל לא בטוח שהשפל מאחורינו. הגירעון הממשלתי מזנק, ועל פי לא מעט הערכות, כולל של חברות הדירוג, הוא יגיע לאזור 8%, גבוה משמעותית מהיעד שהציבו באוצר. מתחילת המלחמה גייס החשב הכללי סכום אסטרונומי של 230 מיליארד שקל, והיד עוד נטויה.

● ניתוח | הנתון החריג שהגיע לשיא של 13 שנה והסכנות

הנתון הזה משפיע ישירות כמעט על כל אזרח בישראל. ראשית, אג"ח מדינה נחשבת לנכס בטוח יחסית, וכשהתשואה עליה כה גבוהה, היא מהווה אלטרנטיבה לאג"ח חברות ולמניות. למה לקחת סיכון עם גופים פרטיים, כשהמדינה משלמת כזו תשואה? כך, חברות יתקשו יותר לגייס חוב וייאלצו לשלם ריביות מנופחות.

שנית, גם חוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל ייפגעו. אמנם מי שמשקיע היום יזכה לתשואה נאה יחסית של 5%, אך מי שקנה קודם לכן אג"ח מדינה יספוג הפסדי הון, כי המחיר ירד.
ולבסוף, גם נוטלי המשכנתאות ישלמו יותר. חלק גדול מהמשכנתאות נלקח בריבית משתנה, כזו שהבנק מגלה לנו מהי מדי 3 או 5 שנים. לפי מה משנים אותה? נכון, לפי התשואה שמגלמות האג"ח הממשלתיות בשוק. זה הגיוני, בהנחה שהבנק צריך להחזיק אג"ח כאלה מול ההלוואה הגדולה שלכם. וכשהאג"ח הממשלתיות בשפל, לא מעט משקי בית יגלו שגם ההחזר שלהם זינק נוכח הריבית המשתנה.
יש דרכים לצנן את השוק ולהרגיע את המשקיעים, אבל כדי שזה יקרה, שר האוצר סמוטריץ' יהיה חייב להוביל מדיניות פיסקלית אחראית, גם במחיר של קיצוצים כואבים והעלאות מסים. בינתיים, כך נראה, הוא לא ממש שם.

בר לביא

ראו את חבריה לממשלה: השר לביטחון פנים איתמר בן-גביר, עבריין מורשע, נסע ברמזור אדום וסיכן חיים כי "בעיר כמו רמלה מומלץ שאהיה כמה שפחות" כפי שהסביר. אותו בן-גביר משלח את המשטרה במשפחות החטופים, ועדויות מצטברות מהפגנות על אלימות משטרתית. בצלאל סמוטריץ', שר אוצר שבמשמרתו הכלכלה מתפוררת ודירוג האשראי יורד, אך בתקציבים הקואליציונים אין לגעת. ודודי אמסלם, השר האחראי על רשות החברות, שבעיניו, טוענת מנהלת הרשות שהתפטרה, "החברות הממשלתיות אינן משאב ציבורי אלא 'מאגר ג'ובים' שאמור לשמש אותו לצבירת כוח".

● בלעדי | בדיקות האזנה בלשכה וזימון ראשי רשויות "לבנות": כך רגב מתמודדת עם תחקיר "המקור"
● הסיכויים שתיפתח חקירה פלילית נגד מירי רגב, ואיך השרה נערכת?

ומעל כל אלה ראש ממשלה נאשם בשוחד, שבשלטונו התרחש האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה.

אז בין כל אלה שוחה לה בביצה שרת תחבורה שרק (לכאורה, לפי התחקיר) הסיטה משאבים בהתאם לאינטרסים שלה, האשימה את השב"כ בדריסת מאבטח, ולאחר שבבארי ניסו למנוע ממנה כניסה, הטיחה לכאורה: "אתם תהיו הקיבוץ האחרון שישוקם".

אז מה קרה? לא קרה. הנעשה בלשכת רגב נחשף, אבל היא לא שונה משרים אחרים, שמתעניינים בעיקר בקידומם הפוליטי. והבושה? היא מתה מזמן.

אסף זגריזק

בין היתר נטען כי ישראל עקבה אחרי התובעת הראשית הקודמת, פאטו בנסודה, וכי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן איים עליה והפעיל לחצים על-מנת לזנוח את החקירה שנפתחה נגד ישראל ב-2015 בחשד לביצוע פשעי מלחמה. 

בתחקיר נטען כי היתר כי כהן אמר לבנסודה: "את צריכה לעזור לנו ולאפשר לנו לדאוג לך, את לא רוצה להיכנס לדברים שיסכנו את ביטחונך או את ביטחון משפחתך", וכי הציג לה העתקי תמונות של בעלה שצולמו בחשאי.

● כותרות העיתונים בעולם | ההסתבכות של יוסי כהן, ההבטחה של טראמפ

טענת הגורמים הישראלים שמצוטטים בתחקיר היא שדובר במבצע לסיכול החקירה שנעשה באישור הדרג הבכיר.

 ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן / צילום: Reuters, Corinna Kern

כהן לא הגיב לפרסומים, וכך גם השב"כ ומשרד המשפטים. דובר מטעם משרד ראש הממשלה מסר: "השאלות שהוצגו לנו מלאות בהאשמות שקריות ולא מבוססות, שנועדו לפגוע במדינת ישראל".

ככל שיש בדברים שפורסמו אפילו גרעין של אמת, הם מטרידים ביותר. ברמה החוקית, ברמה המוסרית ויותר מכול - ברמת שיקול-הדעת והיעדרו. מעבר לשאלה במה יכולה להועיל לישראל נקיטת צעדים כאלה, מדיר שינה לחשוב לאן נותבו המשאבים האיכותיים של המודיעין הישראלי בשנים קריטיות - ולאן לא.

הרבה שאלות יצטרכו להיבחן בוועדת החקירה הממלכתית של 7 באוקטובר, אם תקום. ה"מבצע" הזה יהיה חייב להיבדק גם הוא. 

נטע סרוסי