התביעות הייצוגיות נגד מייסד בונוס ביוגרופ סביב החקירה הפלילית בעניינו נדחו

שי מרצקי, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הביומד בונוס ביוגרופ, רכש לפני שנתיים 166 אלף מניות של החברה, ערב עדכון מדדי הבורסה • הבקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו בשנת 2022, ושנתיים לאחר מכן רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה בעניין

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין
ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר ביום חמישי הסתלקות בהסכמה משתי בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו נגד חברת הביומד בונוס ביוגרופ  ונגד המייסד, בעל השליטה והמנכ"ל ד"ר שי מרצקי, אשר הוגשו לפני שנתיים. התובעים הגישו בקשה להסתלקות ללא תמורה בהמלצת בית המשפט. השופט אריאל צימרמן ציין כי התובנה שלו ברורה, והיא שהבקשות "נעדרות תשתית ראייתית מבוססת לצורך הצלחה בהליך חסר תקדים מעין זה".

"פיברקה לקוחות": כתב אישום נגד היזמת הישראלית על הונאה
ניתוח גלובס | עורכת הדין שהסתבכה בפרשת מס מדוברת והלקחים

בבקשות נטען כי מרצקי ביצע פעולות שמטרתן להבטיח את הישארותה של חברת בונוס ביוגרופ במדדי ת"א 90 ות"א 125. רכישת המניות, שדווחה לבורסה, הובילה את רשות ניירות ערך לפתיחת חקירה פלילית, שעברה לשלב הגלוי בפברואר 2024. החקירה טרם הסתיימה.

הבקשה המרכזית הוגשה על־ידי בעל מניות בקרן התשתיות ג'נריישן קפיטל, שהתחרתה "ראש בראש" על מקום במדד מול בונוס ביוגרופ ונפלטה מהמדד באותו עדכון מדדים. בעל המניות טען, באמצעות עורכי הדין ליאור להב ונדר סטמפו, כי מרצקי רכש את המניות ערב עדכון מדדי הבורסה כדי שהמניה לא תיפלט מהמדד, וכי בונוס נשארה במדד על חשבון ג'נרשיין קפיטל שנפלטה, מה שהוביל לירידת ערך המניה. הבקשה השנייה הוגשה על־ידי בעל מניות בבונוס, שטען כי שווי המניות נפגע בעקבות פרסום הבקשה הראשונה.

התובעים החליטו להסתלק מהתביעה בהסכמה ללא כל תמורה, לאחר שהשופט צימרמן, שדן בתיק במשך שנתיים, המליץ להם לפעול כך כבר מראשית הדרך.

במהלך ההליכים שהגיעו לבית המשפט העליון, חויבו התובעים בהוצאות בסכומים מצטברים של 52 אלף שקל, ולכן קבע השופט כי הם לא יחויבו בסכומים נוספים. התובעים הצהירו כי לאור החלטות בית המשפט המחוזי והעליון, הם חוזרים בהם מהטענות.

נחשד כי החברה עודדה את עובדיה לממש אופציות כדי להשפיע על הכללתה במדדים

במסגרת ההליך נדחתה בקשה לגילוי מסמכים. השופט צימרמן קבע כי הקושי המרכזי בתביעה הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין רכישת המניות לבין הישארות בונוס ביוגרופ במדדים: "ספק אם פעולת הרכישה, כשלעצמה, מבססת את עילות תביעתם".

קביעה זו התבססה על התשתית הראייתית שהניחו הצדדים, אשר כללו חוות־דעת לפיה בונוס ביוגרופ הייתה נותרת במדדים גם ללא ביצוע פעולת הרכישה על־ידי מרצקי. בנוסף, נקבע כי הבקשה לא עומדת ברף הנדרש להוכחת קיומה של עבירת התרמית. בית המשפט העליון אישר קביעות אלה. 

התביעה תיארה חלק מן הפעולות שרשות ניירות ערך חוקרת. במסגרתה נחקרו באזהרה, בחשד לביצוע עבירות בניירות ערך, מרצקי והיו"ר יוסף רויך, המחזיק ב-11% ממניות החברה. מעבר לחשד הנוגע לרכישת המניות, נחקר חשד כי החברה עודדה את העובדים לממש אופציות כדי להשפיע על הכללת החברה במדדים, וכי לא דיווחה במועד או באופן הנדרש.

את בונוס ביוגרופ ואת מרצקי יצגה עו"ד חגית בלייברג ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן.

בונוס ביוגרופ הוקמה בשנת 2008, והיא מפתחת טכנולוגיה לשיקום רקמות ויצירת עצם המופק מתאי גזע. היא נסחרת בתל אביב לפי שווי נוכחי של 186 מיליון שקל, לאחר שפרסום הפתיחה בחקירה הוביל לצניחה בערך המניה. לחברה יש שני מוצרים בפיתוח קליני: בונופיל - שתל חי של עצם אנושית להשלמה ובנייה של רקמם עצם. השתל מגודל במעבדה, בניגוד לטיפול המקובל כיום להשתלת עצם מגופו של המטופל. המוצר השני בפיתוח קליני הוא מזנקיור - תרופה תאית לטיפול בנזק לרקמות, כולל דלקת ריאות ומצוקה נשימתית. לחברה יש גם טכנולוגיות ומוצרים בפיתוח פרה־קליני.

בונוס ביוגרופ דיווחה בתחילת החודש על הצלחה מלאה בשיקום עצם באמצעות בונופיל ב-90% מההשתלות, בניסוי קליני פאזה II להשלמת חסר עצם בפנים, תוך הפחתה של כמחצית עד שני שליש מתקופת הריפוי.