ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק בנושא תקציב לשכת עורכי הדין

ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) להחלשת עצמאותה של לשכת עורכי הדין בנושא ניהול תקציב הלשכה.

בנוסח שאושר היום לא נכללה בסופו של דבר הדרישה כי חשב משרד המשפטים יצטרך לאשר את תקציב הלשכה. כמו כן, במקום הדרישה המקורית להסכמה מקרב כל ראשי המחוזות להעברות תקציביות בין המחוזות, נקבע כי תידרש הסכמה של שני שליש מהם. 

● "מאפיה", "עסקן סוג ז'": דיון סוער בהצעת החוק לשליטה בתקציב לשכת עורכי הדין
● לשכת עורכי הדין נערכת למאבק על הישרדותה 

דיון סוער 

מוקדם יותר היום, ועדת החוקה התכנסה להמשיך את הדיון בהצעת החוק של ח"כ מילביצקי בנושא, אך במקום נוצרה מהומה. בתום דברים שנשאו בני משפחות חטופים וכן ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ואיתו חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה ובהן ח"כ נעמה לזימי (העבודה) וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הודיעו כי לא יאפשרו את קיום הדיון. 

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הוציא את חברי הכנסת סגלוביץ', לזימי ואלהרר מהדיון וטען כי האופוזיציה משתמשת במשפחות החטופים לצורך פיליבסטר נגד הצעת החוק, תוך שהוא מכנה זאת "ניסיון נלוז" ו"בריונות". משפחות החטופים יצאו נגד מה שכינו האיום של רוטמן להוציא גם אותן מהדיון אם יפריעו לקיומו. בהמשך הופסק הדיון מספר פעמים עד שהתחדש. 

 ח''כ שמחה רוטמן, יו''ר ועדת החוקה, בדיון היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ח"כ מילביצקי - אשר לטענתה של לשכת עורכי הדין פועל בשליחותו הישירה של שר המשפטים יריב לוין - ויתר על דרישתו המקורית כי השר ישלוט ישירות בתקציב הלשכה, אך דורש במקומה להגביל משמעותית את עצמאות הלשכה בניהול התקציב בדרכים אחרות.

כך, ח"כ מילביצקי מבקש לקבוע כי הלשכה לא תורשה להשתמש בדמי החבר למימון הפעילות הציבורית שלה - לרבות הבעת עמדתה בנושאי חקיקה והשתלמויות מקצועיות - אלא רק לצורך תפקידי החובה שלה, ובהם הסמכת עורכי דין ומתמחים. יו"ר הוועדה רוטמן תומך בדרישה זו.

עוד מציע מילביצקי כי חשב משרד המשפטים יקבל זכות וטו בפועל על אישור תקציב הלשכה. מילביצקי אמר בדיון כי אם חשב המשרד לא יהיה מוכן לחתום על התקציב, המשמעות היא שהלשכה מנסה לפעול בצורה לא מקובלת. בנוסף, ולפי הצעת החוק העדכנית, העברות תקציביות שתבקש הלשכה לבצע לטובת חלק ממחוזותיה יותנו באישור של שני שלישים מהמועצה הארצית ושל כל ראשי המחוזות בלשכה. 

הלשכה: "ניסיון סחיטה לאור יום" 

לשכת עורכי הדין מתנגדת נחרצות לשינויים הללו. בנייר עמדה שהגיש לוועדת החוקה מסביר יו"ר הלשכה, עו"ד עמית בכר, כי התפקידים הציבוריים שממלאת הלשכה הם חלק בלתי נפרד מהסמכויות שנקבעו לה בחוק. איסור על שימוש בדמי החבר לביצוע המטרות ישתק אפוא את יכולת הלשכה להגן על שלטון החוק.

בלשכת עורכי הדין מתנגדים גם למתן זכות וטו לחשב משרד המשפטים על אישור התקציב שלה, וטוענים כי מדובר בהפקעת סמכותה, תוך פגיעה אנושה בעצמאות הלשכה. לדברי עו"ד בכר, "מדובר בשינוי 'קוסמטי', אך זהה במהותו להצעה הקודמת שבה שר המשפטים הוא שיקבע את שיעור דמי החבר והאגרות".

בלשכה עומדים על כך שמניעי ההצעה פסולים מראש ומגדירים אותה "ניסיון סחיטה לאור יום על רקע המהפכה המשפטית".

עוד מתנגדים בלשכת עורכי הדין לדרישה שכל ראשי המחוזות יצטרכו להסכים להעברות תקציביות בתוך הלשכה, ומסבירים כי הדבר פוגע באוטונומיה של הלשכה ויוביל לשיתוק של מחוזות מסוימים עקב מחלוקות פנימיות. 

הייעוץ המשפטי לוועדה: דרושים נתונים נוספים  

הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה ביקש להבין האם יש בכלל בעיה במצב הנוכחי, והאם הצעת החוק נותנת לכך פתרון. סגן היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, מנה מספר שאלות, ובהן האם דמי החבר הנוכחיים גבוהים בהשוואה למקצועות אחרים, האם דמי החבר מופנים לשימושים לא נדרשים, והאם ישנה חלוקה לא מוצדקת בין המחוזות השונים של הלשכה - כל אלה מצריכות, לדבריו, תשתית עובדתית שעד כה לא התקבלה.

בייעוץ המשפטי לוועדה אף מסבירים כי ניתן עקרונית לשקול שינוי בהקצאה של תקציב הלשכה בין תפקידי החובה שלה לבין פעילותה הציבורית, אך על הכנסת לבחון לצורך כך מה ראוי שיהיו תפקידי החובה ותפקידי הרשות.

ח"כ מילביצקי טען כי דרישת הייעוץ המשפטי לקבל הסברים נוספים לגבי תכלית החקיקה היא "חסרת בסיס", וכי קיימת בעיה בפועל בהתנהלות לשכת עורכי הדין, אשר חברי הכנסת רשאים לחוקק לגביה.

בייעוץ המשפטי לא חולקים על סמכות חברי הכנסת, אך מסבירים כי חלק מתפקידי הלשכה בחוק הוא לפעול במידת הצורך נגד השלטון ולחוות דעה על הליכי חקיקה, כמו גם לממן השתלמויות מקצועיות. בייעוץ המשפטי רומזים כי חלק מהפעילות הציבורית של הלשכה עשוי להיות מוגדר כתפקיד חובה, ומבהירים כי תפקיד הייעוץ המשפטי הוא להציף את המחסור הקיים בתשתית עובדתית לחקיקה.

בייעוץ המשפטי גם קוראים לשקול מחדש את המועד שבו ייכנס לתוקף החוק, ואשר מתוכנן כעת לתחילת 2025 - כלומר, כבר בעוד כחודש ימים. בייעוץ המשפטי מדגישים כי המועד הקרוב עלול להיחשב לחקיקה רטרואקטיבית, וגם לפגוע בחוזים קיימים שעליהם חתומה לשכת עורכי הדין עם צדדים שלישיים. 

דמי החבר אחראים ל-66 מיליון שקל מתקציב הלשכה

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין (רע"ם) אמרה בדיון כי אם לשכת עורכי הדין לא סובלת מגירעון תקציבי ולא ביקשה סיוע בנושא - אין מקום לחקיקה המתערבת בניהול התקציב שלה.

ח"כ משה סעדה (הליכוד) תקף את מה שכינה הפעילות הפוליטית של הלשכה, ואשר חורג, לטענתו, מתפקידה לתת שירות לעורכי הדין. סעדה קרא לשנות את הגדרות התפקיד של הלשכה בחוק.

עו"ד איתמר פנץ, יו"ר ועדת הכספים והמכרזים בלשכת עורכי הדין, יצא נגד ההצעה להפריד בין תפקידי החובה לפעילות הציבורית של הלשכה, והסביר כי ליווי ותמיכה למתמחים שהוסמכו הם חלק מפעילות הרשות אך חיוניים לא פחות מתפקידי החובה.

לפי נתונים שהציגה הלשכה בדיון, דמי החבר אחראים ל-66 מיליון שקל מתוך תקציבה הכולל, המתקרב לכ-90 מיליון שקל. מתוך אלה, 56 מיליון שקל מופנים לפעילות החובה של הלשכה כגון הסמכת עורכי דין וניהול הדין המשמעתי, ו-6 מיליון שקל בלבד מופנים לפעילות הציבורית, כולל ההשתלמויות המקצועיות. הכנסת השנתי של הלשכה באילת, שעלותו כ-3 מיליון שקל, ממומן במחציתו על-ידי המשתתפים בכנס, ובמחציתו השנייה על-ידי חסויות. עוד מסרה הלשכה כי דמי החבר עומדים מאז 2017 על 966 שקל לשנה.

עו"ד נדב ויסמן הוצא מהדיון

עו"ד נדב ויסמן, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הדגיש כי גם בגרסה המתוקנת חותרת הצעת החוק לפגוע בעצמאות של הלשכה, וכי עורכי הדין ממלאים תפקיד שונה ממקצועות אחרים, הכרוך לעתים בעימות עם השלטון. לדבריו, מקורות התקציב של הלשכה גדלו בשנתיים האחרונות לנוכח העלייה במספר עורכי הדין שחזרו לפעילות בה. ח"כ רוטמן ביקש לעצור את הדברים בטענה להגבלת זמן, והוציא את עו"ד ויסמן מהדיון.

עו"ד לאה רקובר ממשרד המשפטים אמרה בדיון כי בנוסף לתפקידי החובה, שאותן מממנת הלשכה מדמי החבר ומהאגרות עבור התמחות והסמכה, יש להוסיף פעילויות רשות, אשר גם לגביהן מותר יהיה ללשכה להקצות דמי חבר.

ח"כ מילביצקי התנגד לכך שדמי החבר יממנו השתלמויות מקצועיות, והפטיר לעברו של יו"ר הלשכה כי מטרתו היא שבכר לא ישלוט בהשתלמויות האלה. רוטמן הצטרף לכך ואמר כי ככל שלא מדובר בהשתלמויות שהן חובה, אין לממן אותן באמצעות דמי החבר אלא באמצעות תשלומי רשות.

יו"ר הוועדה רוטמן הודיע כי קביעת המועד המדויק שבו תיכנס הצעת החוק לתוקף ייקבע בהמשך, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, וכי עוד היום תתקיים הצבעה על הצעת החוק. כאמור, בהמשך היום ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק.