חמישה בעלי דירות בבניין ברחוב ויתקין בתל אביב, בהם יו"ר מגדל פרופ' אמיר ברנע, ביקשו לבצע פרויקט תמ"א 38 להריסת והקמת בניין חדש. אלא שבעלת הדירה השישית, ששטחה 33 מ"ר, איילה ברייר־סער, התנגדה לפרויקט ומ־2019 נקטה שורה של הליכים משפטיים לעיכובו. כל אלה הביאו לכך שעד היום חויבה לשלם למעלה מ־100 אלף שקל הוצאות משפט.
● רוצים להשקיע בדירה שנמצאת בבניין לפני התחדשות עירונית? 7 הכללים שצריך להכיר
● האם דייר מבוגר בפרויקט פינוי־בינוי יכול לדרוש דירה בקומה גבוהה יותר מזו שנקבעה בהסכם עם היזם?
● עסקה בשבוע | פנטהאוז עם בריכת שחייה בתל אביב נמכר ב־20 מיליון שקל
בין היתר הגישה הנתבעת עתירה לביטול היתר הבנייה בפרויקט, בטענה כי התקבל באיחור של 12 יום. העתירה נדחתה, והיא חויבה לשלם 60 אלף שקל הוצאות והגישה ערעור לבית המשפט העליון - הקבוע לדיון באפריל.
בעלי הדירות הגישו בסוף 2022 תביעה למפקחת על המקרקעין בתל אביב, כדי לחייב את בעלת הדירה לחתום על ההסכם עם היזם. באפריל 2024 התביעה התקבלה. נקבע כי ברייר־סער ניהלה את ההליך במטרה להפעיל לחץ על בעלי הדירות ובעקיפין על היזם.
לא ביססה את טענותיה
בעלת הדירה חויבה לחתום על ההסכם ולשלם 31 אלף שקל הוצאות משפט. פסק הדין לא עוכב, אך בשל ערעור שהוגש, המפקחת סירבה לחתום על הפרויקט או לאשר לכונס נכסים לחתום, ולכן הפרויקט טרם יצא לדרך, אף שהיתר הבנייה ניתן לפני שנה וחצי.
בעלת הדירה המשיכה וערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה השבוע את הערעור. שם היא חזרה על חלק גדול מטענותיה.
נטען כי התמורה בפרויקט לא הולמת כלכלית, שכן מדובר בפרויקט חיזוק בלבד ולא בפרויקט הריסה ובנייה שישיא תשומות גבוהות יותר. השופטת לימור ביבי קבעה כי הטענה לא הוכחה, והמערערת לא הציגה חוות־דעת התומכת בחישובים שהיוו את הבסיס לטענותיה.
עוד נטען כי המפקחת על המקרקעין אינה מוסמכת לדון בנושא, שכן הפרויקט הוא עסקת קומבינציה ולא תמ"א.
גם טענה זו נדחתה: "הטענות עומדות בסתירה לממצאים עובדתיים אשר נקבעו על־ידי המפקחת, ונוסף על כך הואיל ובהתאם לדין ממילא העובדה שבמסגרת ההיתר מוקנות זכויות מכוח תוכניות מתאר נוספות, אין בה כדי לשלול א־פריורית קביעה ולפיה מדובר בפרויקט תמ"א 38".
אחת הטענות שעליה חזר בא־כוחה של בעלת הדירה היא שהמפקחת לא הייתה רשאית לשמוע עד בווידאו קונפרנס מגרמניה. בעלת הדירה טענה כי גרמניה לא מתירה להעיד עדים משטחה.
השופטת דחתה גם את הטענה הזו - לא הוגשה חוות־דעת להוכיח את הטענה, וממילא נקבע כי מדובר בעדות וולנטרית שאינה רלוונטית לטענה כי אמנת האג חלה עליה.
כך דחה בית המשפט את כל הטענות, וברייר־סער חויבה לשלם 15 אלף שקל הוצאות משפט.
"לומדים את פסק הדין"
את בעלי הדירות ייצג עו"ד אלעד לוי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר. את ברייר־סער מייצג עו"ד פז יצחקי-וינברגר, שמסר: "פסק הדין עוסק בסוגיות משפטיות בעלות השלכות רוחב, שחלקן טרם נדון בפסיקה. כך לעניין גבולות סמכות המפקחת בעסקאות שבהן מרכיב החיזוק הוא הטפל והשולי, ועסקת קומבינציה של מכר זכויות בנייה היא העיקר, כמו במקרה של הריסת בניין של 400 מ"ר ובנייה של מבנה חדש בן 2,000 מ"ר, פי חמישה בבינוי.
"כך גם לעניין ההבדל בין הדרישות מאת יזם לקבלן, ומי כשיר על־פי דין לבצע פרויקט הריסה ובנייה מעין זה. אנו לומדים את פסק הדין ומכלכלים צעדינו בהתאם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
