הישראלים מיהרו לקנות לפני הגזירות והגירעון ירד מתחת ל–7%

הגירעון התקציבי לשנת 2024 עמד על 6.9%, נמוך מהתקרה המעודכנת של 7.7% • דצמבר 2024 היה החודש עם ההכנסות הכי חזקות בשנים האחרונות, אבל גם עם ההוצאות הכי גדולות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

החשב הכללי במשרד האוצר פרסם ביום שני את נתוני הגירעון התקציבי לשנת 2024, שהסתכם ב-6.9% תוצר. במונחים כספיים, מדובר במינוס של 136.2 מיליארדי שקלים במאזן ההכנסות וההוצאות של הממשלה. שנה של מלחמה במספר חזיתות ופינוי תושבים המוני הביאה את הגירעון לרמתו הגבוהה ביותר מאז שנת הקורונה, 2020.

חוק ההסדרים מתרוקן: אלה הרפורמות שפוצלו ממנו

הנתון הסופי נמוך מתקרת הגירעון המעודכנת של 7.7%, שאושרה בכנסת רק לפני שבועות אחדים בעקבות תחזיות פסימיות יותר של האוצר. השורה התחתונה משקפת שיפור בשווי 0.7% תוצר גם ביחס לגירעון שנמדד לפני חודש, בסוף נובמבר. הירידה בדצמבר הושפעה משמעותית מהקדמת רכישות ותשלומי מס של הציבור, שביקש להימנע מהעלאות המיסים שנכנסו לתוקף בתחילת 2025.

סיבה נוספת לצניחת הגירעון בחודש האחרון נוגעת לאופן שבה מחושב הגירעון המצטבר - 12 חודשים לאחור. דצמבר 2023 היה החודש הגירעוני ביותר בישראל, בפער ניכר, זה עשור לפחות - כמעט 34 מיליארד שקל. עד כה הוא משך את הגירעון המצטבר למטה. הסרתו מהחישוב בסוף השנה מקילה מאוד בפני עצמה על התוצאה הסופית.

עד פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 נע הגירעון במגמת עלייה מתונה, ועדיין היה ברמה נמוכה של כ-1.5% תוצר. ההוצאות המיידיות של המערכה, כמו גיוס המילואים הנרחב והסיוע הראשוני למפונים, הקפיצו את הגירעון ל-4.2% כבר עם פתיחת 2024. לאורך השנה טיפס הגירעון בעקביות מדי חודש, עד שהגיע לשיא של 8.6% בספטמבר. מאותה נקודה, בחלוף שנה למלחמה, התמתן קצב הגירעון ועבר לירידה הדרגתית.

גידול חד בהכנסות

בצד ההכנסות וגביית המסים נרשמה הפתעה חיובית, במיוחד בחודש דצמבר. סך הכנסות המדינה ב-2024 עמד על 485 מיליארדי שקלים, גידול של 10.5% בהשוואה לשנת 2023. בחודש דצמבר נרשמה קפיצה משמעותית בהכנסות, שהגיעו ל-47.8 מיליארדי שקלים. זה היה החודש החזק ביותר בצד ההכנסה בשנתיים האחרונות.

הקדמת הרכישות והתשלומים לחודשים האחרונים של 2024 באה לידי ביטוי באפיקים שונים. באוצר מציינים בעיקר את שוק הרכב, שם נרשם זינוק ברכישות על רקע שילוב העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי, צמצום הטבת המיסוי הירוק על כלל המכוניות וכן העלאת המע"מ ל-18%.

מס קנייה על יבוא, שמושפע בעיקר מרכישות כלי רכב, הניב 26.3 מיליארד שקל ב-2024. בחודש האחרון של השנה נרשמה הקדמת רכישות משמעותית בשל שינויי המיסוי הצפויים, שהקפיצה ב-74% את ההכנסות לעומת דצמבר 2023.

כמו כן, בעלי הון בחרו להקדים חלוקת דיבידנדים לפני העלאת מס היסף, שהוסיף 2% מס על הכנסות מהון מעל כ-721 אלף שקל בשנה. בדצמבר לבדו נרשמה גבייה של כמיליארד שקל בהכנסות משוק ההון, פי 2.5 מדצמבר 2023. לאורך השנה כולה נרשמה עלייה ניכרת של 65% בהכנסות מאפיק זה.

החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, ציין כי "הגידול בהכנסות נבע מהפעילות הכלכלית במשק, מהאינפלציה, ומהגידול בהוצאות הממשלה, שתרם להכנסות, בדומה למה שנצפה אחרי תקופת הקורונה".

דצמבר לא רק היה החודש עם ההכנסה הכי גדולה למדינה. הוא גם היה החודש עם ההוצאה הגדולה ביותר בשנים האחרונות - בהיקף של 71 מיליארד שקל. סך הוצאות הממשלה בשנת 2024 הסתכמו ב-621.2 מיליארדי שקלים, גידול של 20.4% בהשוואה לשנה הקודמת - כפליים מקצב הגידול בהכנסות.

הזינוק בהוצאות נבע בעיקר מהוצאות מערכת הביטחון ופינוי התושבים. על פי אומדני החשב הכללי, הוצאות המלחמה ב-2024 הסתכמו בכ-100 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד סוף 2024 הגיעו ל-124.7 מיליארדי שקלים.

הוצאות הביטחון הגבוהות צפויות להמשיך לתוך 2025 למרות הרגיעה בצפון. אם יתקבלו המלצות ועדת נגל להגדלת תקציב הביטחון, הוא יעמוד השנה על 123 מיליארד שקל - כפליים מרמתו טרום המלחמה. גם בנטרול הוצאות המלחמה, נרשם גידול של 6.1% בהוצאות הממשלה, אך הנתון ירד בעקביות לאורך השנה.

זינוק בגביית מסים

ההכנסות ממסים ישירים, הכוללים מס הכנסה וניכויים, הסתכמו ב-2024 ב-255.3 מיליארד שקל, עלייה של 4% במונחים ריאליים בהשוואה לשנה קודמת. הזינוק בגביית המסים היה בולט במיוחד בחודש דצמבר, אז נגבו 22.4 מיליארד שקל בהשוואה ל-18.4 מיליארד שקל בדצמבר 2023.

במסים העקיפים נרשמה עלייה של 7% במהלך השנה, עם הכנסות של 191.2 מיליארד שקל. ההכנסות ממע"מ, שמהוות את חלק הארי במסים העקיפים, הסתכמו ב-137.5 מיליארד שקלים - עלייה ריאלית של 11%. בדצמבר לבדו נגבו 11.7 מיליארד שקל ממע"מ, עלייה של 28% לעומת החודש המקביל.

לקראת העלאת המע"מ ב-1 בינואר נמדד גל צריכה פרטית, וגם ממשלתית, במיוחד של מוצרים יקרים. לפי הלמ"ס, כבר בנובמבר נרשמה עלייה של 2% בהוצאות באשראי לעומת אוקטובר, עם זינוק של 5% במוצרים כמו רהיטים ומוצרי חשמל. המגמה התחזקה בדצמבר.

עם זאת, תשלומי המע"מ על רכישות "הרגע האחרון" שנעשו בדצמבר יזרמו לקופת המדינה רק בינואר, ולא נספרו לצמצום גירעון שנת 2024.