מה יעשו החות'ים ביום שאחרי הפסקת אש, ומי המפסידה הגדולה?

הסכם הפסקת האש המתקרב בין ישראל לבין חמאס הוא בעל השפעות נרחבות לא רק על רצועת עזה, אלא על כל המרחב. החל מסוגיית המדינות שיהיו מעורבות בשיקום הרצועה, דרך סוגיית הנורמליזציה הסעודית-ישראלית ועד לאיראן - הגורם המוביל מאחורי כלל זירות הלחימה.

● מזוודות כסף במטוסים: כך חיזבאללה מנסה לשקם את עצמו פיננסית 
● בקצב מסחרר: כך מגייס אחיו של סינוואר אלפי מחבלים חדשים 

בראש ובראשונה עומדת סוגיית שיקום רצועת עזה, שבוודאות תהיה חסרת תקדים בהיקפה. הכלכלן דניאל אגל ממכון ראנד העריך בפני סוכנות הידיעות בלומברג כבר בחודש אוגוסט האחרון, כי שיקום רצועת עזה עלול להגיע לעלול כוללת של 80 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, ב-2021 העריכו בבנק העולמי כי שיקום רצועת עזה מנזקי מבצע שומר החומות יסתכם בכ-485 מיליון דולר. קודם לכן, ב-2014 העריכו במשרד הכלכלה הפלסטיני כי נזקי מבצע צוק איתן עמדו על כ-3 מיליארד דולר. כלומר, ניתן לומר, כי היקף הנזקים ב-360 הקמ"ר של רצועת עזה צפוי להיות גדול פי 25 ואף יותר מאשר בצוק איתן.

מי שמעורבת בסיוע לרצועת עזה לאורך כל המלחמה היא איחוד האמירויות. מנתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים עולה, כי מבין הצנחות הסיוע ברצועה במלחמה - איחוד האמירויות הייתה אחראית לכ-58.3%. בשבוע שעבר, דווח בסוכנות הידיעות רויטרס, כי האמירותים שוחחו עם ישראל וארה"ב על הקמת ממשל שינהל את רצועת עזה לאחר המלחמה.

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי אתגר מרכזי בשיקום עזה טמון בכך שלכל אחד מהשחקנים יש תנאים אחרים. "האמירותים מעונייינים ברפורמה ברשות הפלסטינית, או במילים פשוטות להזיז את אבו מאזן, הסעודים יהיו מוכנים לקבל את הרש"פ, והבעיה היא שהממשלה הישראלית לא מוכנה לשמוע על שום דבר".

"חמאס מואשם בנכבה שנייה"

ההתקדמות במגעים של ישראל וחמאס מתחוללת כשישה שבועות לאחר שכוחות הרשות הפלסטינית פתחו במבצע נרחב באזור ג'נין נגד פעילי טרור, לאחר שבשנים האחרונות הפך המקום למוקד הטרור של יהודה ושומרון. "מאחורי הקלעים של הפסקת האש מתחוללים מאבקי כוחות בתוך הזירה הפלסטינית", מספר ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. "הפסקת האש המסתמן מתלווה לעסקה של חילופי האסירים, ישוחררו אסירים כבדים מכל הפלגים. למהלך כזה יש בטווח הזמן הקצר השפעה מהותית על הרחוב הפלסטיני".

סוגיה משמעותית נוספת היא המגעים שהתקיימו במהלך המלחמה בין בכירי פת"ח לחמאס. מאותן שיחות, למשל בתיווך סיני, יצאו הצהרות פייסניות - אבל בשורה התחתונה לא הבשיל דבר. "לתוצאות המלחמה יש השפעות גדולות בזירה הפנימית, תוך שהנהגת הרשות הפלסטינית מאשימה את חמאס במצב שאליו נקלעה הרצועה, ובהתנהלות הפוליטית חסרת אחריות ומי שהביאה אסון גדול על רצועת עזה. חמאס מואשם בנכבה שנייה, ושיח ההאשמות כלפיו ברחוב הפלסטיני עודד אותו לבצע את עסקת החטופים. לפני כעשרה ימים, ראינו במחנות הפליטים ברצועה, אלפי פלסטינים חוגגים את יום השנה של אש"ף - וזה היה מסר משמעותי".

אותם אזרחים "שילמו" על פעילות הטרור של חמאס, בעידוד ובמימון איראני. אותו סיוע מטהרן הביא למערכה הרב-זירתית, שבסופו של דבר רק החריפה את מצבו של ארגון הטרור הפלסטיני. "הפסקת האש מהווה הפסד נוסף לאיראן", מציין בני סבטי, חוקר איראן ב-INSS. "ככל שישראל תיפטר מפלונטר נוסף, זה יהיה רע לאיראן. בטהרן מנסים לייצר אי יציבות, ובעקבות כך הפסקת אש היא מצויינת. בהקשר האיראני זה בהחלט הישג ישראלי. גם אם לא מכוונים בהכרח למעגל ההוא, האיראנים יחושו את טעם ההפסד".

זרוע משמעותית שהאיראנים הפעילו במלחמה, לא הושמדה ואף קרנה עלה - אלו המורדים החות'ים. שלוחת משטר האייתוללות בתימן שיבשו את תנועת השיט בים האדום, שבו עוברים כ-12% מכלל הסחר העולמי. חברות הספנות השתמשו בכף התקווה הטובה לעקיפת אפריקה, אף שהמהלך הזה האריך את שרשראות האספקה בשבועיים ויותר, וגם פגע קשות במצרים. לפי נתוני קהיר, בין החודשים ינואר-מאי 2024 2023 ההכנסות מתעלת סואץ, שמהווה מקור ל-2% מהתמ"ג המקומי, צנחו ל-337.8 מיליון דולר - 64.3% פחות מהתקופה המקבילה בשנה קודמת.

"החות'ים כבר הכינו את הקרקע ליום שאחרי"

על אף ההתקדמות מול חמאס, ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה, לא בטוחה כלל כי החות'ים יסיימו את מתקפותיהם. "הם כבר הכינו את הקרקע ליום שאחרי. החות'ים הכריזו כי ימשיכו להתנגד לכל מדינה שתנרמל יחסים עם ישראל, במסגרת מסר לסעודים. כמו כן, באחד הנאומים האחרונים של מנהיגם עבד אל-מלכ אל-חות'י, הוא העביר ביקורת על הרשות הפלסטינית בגלל הפעילות שלה בתיאום עם ישראל. הם גם ידרשו להסיר את הנוכחות הצבאית האמריקאית בים האדום, ואיני חושבת כי זה יסתיים באופן דומה לזה שבו חיזבאללה נקטה".

לבסוף, המפץ הגדול עשוי להגיע מערב הסעודית, שמהנורמליזציה הישראלית איתה חוששים האיראנים והחות'ים כאחד. בטרם מלחמת חרבות ברזל, הציג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את תוכנית IMEC למסדרון יבשתי בין יוון לבין הודו, שבמסגרתו יחוברו ישראל וערב הסעודית, והיה נראה כי הנורמליזציה מעבר לפינה. מעבר לכך, יש המעריכים כי הנורמליזציה המתקרבת הייתה מהשיקולים המרכזיים למתקפת 7 באוקטובר.

"הפסקת האש עם חמאס היא התחלה של תהליך ארוך עם הסעודים", מסכם ד"ר גוז'נסקי. "אם מצליחים לייצר הפסקת אש יציבה, מתחילים הליך שיקום של רצועת עזה ומכניסים גורמים מתונים לשליטה ברצועה, אפשר לדבר על מומנטום להליך הנורמליזציה. כניסת טראמפ היא חיובית מאוד, בגלל שהוא בעל השפעה על נתניהו והסעודים כאחד. הקשרים של סביבת טראמפ עם הסעודים אפילו חזקים יותר, אבל שם ההשפעה היא גם הדדית. יש להם מנוף משמעותי בעזרת משאבי הטבע: הם יכולים להשפיע על מחירי הנפט ויש גם יחסים אישיים חמים. הדבר הראשון שהסעודים רוצים הוא שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ יזמין את מוחמד בן סלמאן לוושינגטון".