כעס ובלבול בתעשייה: אלה הנפגעים העיקריים מהגבלות יצוא השבבים

תקנות ההגבלה החדשות שהטיל ממשל ביידן על רכישת מעבדים גרפיים בקרב רוב מדינות העולם, בכלל זה ישראל, יצרו אמש (ב') בעיקר כעס ובלבול בקרב רבים.

● שאלות ותשובות | זה אחד המהלכים האחרונים של ביידן, והתעשייה בהלם. איך ממשיכים מכאן?
● השכר בהייטק עלה, אבל הטבת האופציות התכווצה דרמטית: מי העובדים שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר?

התקנות פורסמו באופן מעורפל רק בשעות הערב, לאחר שאנבידיה  - יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם והנפגעת העיקרית מהמהלך - הוציאה פוסט תוקפני בבלוג שלה כלפי ההגבלות. בנוסף, אורקל טענה כי התקנות יגישו את הלקוחות של החברות האמריקאיות לענקיות סיניות כמו באידו ועליבאבא   על מגש של כסף, ובאיחוד האירופי שיגרו תגובה ארסית.

רבים - כולל בחברות ישראליות ובמשרדי הממשלה - התקשו להבין את תוכנן של ההגבלות, על מי יחולו ומי יושפע מכך. מה שהיה ברור כשמש הוא העובדה שהממשל איננו מכליל את ישראל כבת ברית קרובה במה שמכונה כמירוץ חימוש השבבים או מלחמת הבינה המלאכותית עם סין.

מי יקבל "פטור" מהוצאת רישיון?

אמש פרסם הבית הלבן החלטה להגביל את יצוא מעבדים גרפיים מתוצרת חברות כגון אנבידיה ו־AMD למעל ל־170 מדינות, מהן כ־20 מדינות עליהן הוטלו מגבלות חמורות - כמו סין, רוסיה ואיראן, ועוד כ־150 מדינות שהחברות הפועלות בהן יידרשו להוציא אישור מיוחד ממשרד המסחר האמריקאי ליבוא מעבדים. בין המדינות בקטגורייה הזו בנות ברית של ארה"ב כגון ישראל, איחוד האמירויות, הודו, סינגפור, סעודיה, פולין ואפילו שווייץ. רק 18 מדינות זכו למעמד של פטור מוחלט ובהן בריטניה, צרפת, ספרד, יפן, דרום קוריאה, טייוואן ואוסטרליה.

רק בליל אמש פרסם הבית הלבן הבהרה בקווים כלליים מאוד, שאמנם לא פירטו כיצד יעבוד תהליך האישור, אך הבהירו כי ההגבלות לא יחולו על רוב החברות, אלא בעיקר על חברות שרוכשות מעל ל־ 1,700 מעבדים עד תום 2027 - כלומר חברות הענן שרוכשות עשרות ומאות אלפי מעבדים גרפיים, ובפועל מספרם קטן ביותר.

עמי גל, מנכ"ל סקרים (SQream), חברה ישראלית שפיתחה מנוע לעיבוד מידע המותקן על גבי מעבדים גרפיים, מביע ספק באשר למידת ההשפעה שלו על התעשייה הישראלית. סקרים רוכשת מעבדים גרפיים אך בכמויות קטנות יחסית, כ־100 מעבדים בסך כל, אך היא משרתת לקוחות שקונים אלפים.

"רוב הלקוחות האלה לא נמצאים בישראל, אלא בארה"ב", מסביר גל. "לפי מה שמסתמן, רוב התעשייה הישראלית נמצאת בתוך קטגוריית ה"פטור" מהוצאת הרישיון ליבוא מעבדים, כיוון שהרוב המוחלט שרוכש מעבדים גרפיים עושה זאת בכמות חד או דו־ספרתית".

עו"ד נעמה מרגלית, שותפה וראש פרקטיקת רגולציית סחר בינלאומי במשרד שבלת, אומרת שגם אם קיים לכאורה פטור לחברות רבות, הרגולצייה מייצרת עבורן ועבור המדינה בה הן פעילות בעיה חדשה שלא היתה קיימת קודם לכן. "זו אחת הרגולציות הסבוכות ביותר שקיימות בתחום הפיקוח על יצוא", היא אומרת. "גם אם קיים פטור מרישיון, אין בהכרח פטור מדיווח, ממתן הצהרות ומבדיקות, מה שיסרבל את התהליך. לדוגמה, חברה ישראלית תצטרך לדווח לשירות הענן שעליו היא יושבת מה היא הולכת לעשות עם כוח העיבוד שיוקצה לה. הדבר הופך את חברות האחסון והענן דה־פקטו לשומרי סף כיוון שהם יצטרכו לפקח על הפעילות של לקוחותיהן ולהבהיר את השימושים הנעשים במעבדים אמריקאים".

לטענת מרגלית, הפיקוח האמריקאי על יצוא מעבדים מתקדמים קיים מאז 2022, אך המגבלות התחילו רק ביחס ליצוא לסין התרחבו בהדרגה, וכעת חלים בעוצמות שונות על כל העולם וכוללות לראשונה גם מכסות של כוח עיבוד - דבר שלא היה מעולם.

"מי ייכנס לישראל כשקיימות כאן מכסות?"

לפי הכללים שפורסמו, נראה שהתקנות לא מיועדות להגביל את חברות הסטארט־אפ או אפילו את מעבדות האקדמיה, כיוון שאלה צורכים מספרים מוגבלים של מעבדים גרפיים, ונראה שהיא מיועדת יותר לחברות ענן גדולות שאינן אמריקאיות שמספקות שירותי ענן ובינה מלאכותית.

לפיכך, נקבע בכללים מסלול פטור לחברות אמריקאיות דוגמת אמזון, מיקרוסופט או גוגל על מנת לספק יתרון לחברות אמריקאיות במכירת מעבדים גרפיים אמריקאים, אך עם הגבלה במסגרתה אסור להם להוציא יותר ממחצית המעבדים הגרפיים ברשותם מחוץ לארה"ב או להתקין יותר מ־7% במדינה אחת.

הנפגעים המיידיים הם חברות הענן הרוכשות מעבדים גרפיים, ובישראל ככל הידוע אין כרגע כאלה, למעט שינפלד הנדסה שבעבר דווח עליה כי היא בונה חוות שרתים לבינה מלאכותית בישראל.

מאחר ותוקפן של ההגבלות יחול עד 2027 הדבר עשוי לעצור תוכניות התרחבות של חברות נוספות. עם זאת, מדובר במכה תדמיתית לישראל וביכולת שלה למשוך חברות בינלאומיות להקים בה חוות שרתים.

"אין תמריץ אמיתי לחברה זרה להקים מחשב על בישראל כשהיא יודעת שהיא לא נמצאת ברשימה של בעלות הברית הקרובות ביותר", אומר אורי אלייבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית. "אנבידיה בנתה את מחשב העל "ישראל־1" ביקנעם - האם היא היתה בונה אותו במסגרת הכללים החדשים? לא בטוח. מטא מחזיקה ב־ 350 אלף מעבדים, אורקל כבר מדברים על מיליון מעבדים גרפיים - מי ייכנס לכאן כשקיימות כאן מכסות?".

התקנות יחזיקו מעמד מול ההתנגדויות?

ענף נוסף שצפוי להפגע הוא שוק ספקיות הכרטיסים הגרפיים לגיימרים בישראל או לחברות בתעשייה. חברות אלה רוכשות אלפי מעבדים גרפיים והן ייאלצו להתחיל ולדווח על כך.

לגלובס נודע גם כי כמה חברות ישראליות דוגמת טאבולה וחברת הפינטק פיינאל רוכשות מספרים גבוהים של מעבדים גרפיים. טאבולה, למשל, מחזיקה חוות שרתים בפתח תקווה. יחד עם זאת, חברות ישראליות רבות עדיין נוהגות לרכוש שירותי בינה מלאכותית בענן ומעדיפות שלא לרכוש ישירות שבבים.

גל, מנכ"ל סקרים, מביע ספק באשר לאפשרות של התקנות לצאת לפועל כפי שהן: אלה פתוחות לתקופה של 120 יום להגשת התנגדויות. "התקנות האלה הן שטות גמורה שלא תחזיק מעמד בהתנגדויות של ענקיות הטכנולוגיה ומומחים לחוקה, ודאי לא עם הנשיא החדש, שככל הנראה יוציא את ישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות מרשימת המדינות המוגבלות", אומר גל. "כל מי שחושב שאפשר למנוע מהסינים להתעצם באמצעות הגבלות יצוא טועה - הדבר רק יגרום לסינים לפתח טכנולוגיה מקבילה משל עצמם".