יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן חוסם את ההצעה לסגירת התאגיד: "צריך שידור ציבורי"

הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב להפרטת התאגיד (ולמעשה סגירתו) לא תקודם בוועדת הכלכלה - כך קבע היום (ד') יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן. במקביל הודיע כי יעסוק בהצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, העוסקת בהכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה.

ועדת הכלכלה התכנסה לדון בהצעות החוק הנוגעות לתאגיד בפעם השלישית בתוך פחות מחודש. לדיון, שנועד להיות כללי ולא לעסוק בהצעת חוק ספציפית זו או אחרת, הגיע גם מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז - אולם למעט התייחסות קטנה לשידורי "כאן" רשת ב', לא נשא דברים.

● התאגיד במוקד: שש הצעות חוק ידונו בסגירתו ובשיטת הרייטינג. ח"כ אחד יכריע
● בלעדי | הבור של רשת 13: בשנה החולפת הפסיד הערוץ בכל חודש 12-14 מיליון שקל

"אני לא יכול לקדם את החוק הזה (של גוטליב)", הסביר ביטן בדיון. "צריך שידור ציבורי, זו החלטה מ-2014 שהכנסת החליטה. הוויכוח הוא מה צריך לתקן בתאגיד, ואת זה נעשה דרך החוק של ח"כ בוארון, (אם כי) לא בדיוק לפי הצעת החוק שלו. היו הרבה הצעות חקיקה פרטיות ששינינו אותן לגמרי. לגבי ההפרטה, אני לא מבין את אנשי הימין. ערוצים 12 ו-13 הם פרטיים, ולא בעד הימין. הפרטה היא לא בהכרח לטובתו".

ח"כ גוטליב הגיבה לדברים ואמרה כי אומנם זכותו של היו"ר לקבוע כך, אך אם "סוגרים דלת אחת, נפתחת דלת אחרת", ושר התקשורת שלמה קרעי חיזק: "אם לא בוועדה הזו, הצעה אחרת תגיע לוועדת שרים לחקיקה". 

 הדיון בוועדת הכלכלה על הצעות החוק הנוגעות לתאגיד, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

גוטליב לביטן: "אולי מופעלים עליך לחצים" 

בניגוד לח"כ בוארון, ח"כ גוטליב נכחה בוועדה, ועל כן עיקר הדיון כן עסק בסופו של דבר בהצעת החוק שהגישה. במהלך הדיון ציינה גוטליב כי לפי תפיסת עולמה, "אין מקום לתאגיד, לא צריך שידור ציבורי. אבל לא מדובר בסגירה, אלא בהפרטה".

בפתח דבריה פנתה גוטליב לשופט העליון בדימוס חנן מלצר, שדיבר בדיון הקודם שעסק בנושא. "מלצר שולח מסר שאם נחוקק חוק, זו פגיעה בדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת שמישהו - ותהא העשייה שלו עתירת זכויות אשר תהא - יאמר לנו שאם נחוקק חוק, אנחנו נמצא את עצמנו בעילת פסילה".

לאחר מכן הזכירה גוטליב נקודות נוספות שעלו בדיון הקודם, כמו העובדה שהטלוויזיה החינוכית של השידור הציבורי אינה צפויה להיסגר, וכן העובדה שבחטיבת החדשות של התאגיד מועסק סולימאן מסוודה (אותו לא הזכירה בשמו). "זה שיש לתאגיד אדם ממזרח ירושלים שעובד שם, זו לא סיבה להשאיר אותו", אמרה. "הפרטה לא סותמת פיות, אלא מרחיבה את מעגל השמע". לאחר מכן פנתה גוטליב לח"כ ביטן וציינה: "אולי מופעלים עליך לחצים".

לדיון הגיעו לא פחות משבעה חברי סיעת יש עתיד, על אף שרק שניים הם חברי הוועדה (רון כץ ושלי טל מירון). אחת הדוברות הבולטות הייתה ח"כ קארין אלהרר, בעבר יו"ר הוועדה לחוק השידור הציבורי, שתקפה את גוטליב ואמרה: "כל אדם שמבין בשוק התקשורת יודע שלא תהיה הפרטה, כי אין מספיק אנשים שיקנו ערוצים, למעט תרומות מכל מיני אוליגרכים". ח"כ גוטליב מיהרה להגיב: "מה יש לי ב-11 שאין ב-12 ו-13?", וח"כ גלעד קריב השיב: "הון-שלטון!".

אלהרר המשיכה בנימוקים בעד השידור הציבורי, אשר "אינו תלוי באינטרסים כלכלים ופוליטיים, ומביא למרקע נושאים שהם לאו דווקא ברייטינג סופר-גבוה. זה צריך להיות אינטרס שלך שיהיה גוף חדשותי שלא תלוי בטייקונים ולא תלוי בפרסומות. החוק מקדם את השתקת התאגיד. אם הוא יעבור לא תהיה הפרטה, תהיה סגירה". על כך הגיבה גוטליב כי אם ההפרטה לא תצא לפועל, החוק ישונה כך שהתאגיד לא ייסגר.

הוועדה לא עסקה בשאלת התקציב של התאגיד - שבניגוד לקיצוץ הרוחבי בתקציבי הממשלה לא קוצץ - אולם לפי דברי ביטן, יתקיים על כך דיון נפרד. על כך השיבה אלהרר כי "כשמדברים על תקציב שיהיה נתון לשינויים של ממשלה, זה פוגע בעצמאות התאגיד. 'התוכן הזה לא מצא חן בעיניי, אז אני אקצץ', זה דבר לא טוב. יש תקציבים שמלכתחילה המחוקק חשב להחריג אותם מתקציב המדינה, כדי לא לפגוע בעצמאות הגופים", אמרה.

"אין שום תום-לב בתהליך הזה" 

אחת הטענות נגד הצעות החוק הפרטיות בעניין התאגיד, שאת כולן הגישו חברי כנסת מהליכוד, היא שלא מדובר במהלך מקרי. ח"כ טל מירון (יש עתיד) התייחסה לכך והזכירה גם את היעדרותו של ח"כ בוארון מהדיון. "השימוש בחברי כנסת להצעות חוק כבובות על חוט הוא גם ככה מבייש, לפחות תבוא לדיון. קרעי מתגאה שהוא יביא הכול בחקיקה ממשלתית, וכך הדיון פה לא רלוונטי. אז בוא תגלה לנו מה יהיה בהצעת החקיקה הזו. הרי זה בתום-לב, נכון? אין שום תום-לב בתהליך הזה".

גוטליב העירה הערה על הפרדת הרשויות, בין המחוקקת למבצעת, ובאולם נשמעה הקריאה: "איזו הפרדת רשויות, שלמה כתב את כל ההצעות פה".

ח"כ יסמין פרידמן פנתה לח"כ גוטליב ואמרה: "טלי, אותי מעניין ההון-שלטון. אני רוצה גוף אחד בלתי תלוי, שאראה בו כתבות על הר המלח, על משחטה של תנובה, למרות שהיא יכולה להיות בעלים של משהו. אני רוצה מקום אחד שבו יחשפו הכול, מי קשור, מי לא מפרסם בערוץ, מי השר שאחראי. בתאגיד מתקיימות הכתבות האלה".

ח"כ מירב כהן ציינה כי "הצעות החקיקה מטילות מורא, ויש להן אפקט מצנן", ופנתה לשר קרעי בעניין החלטת בג"ץ מלפני שבוע וחצי, שקבעה כי יש להאריך את כהונתם של שניים מחברי מועצת התאגיד עד לבחירת חדשים, על-מנת לא לעכב את עבודת המועצה.

"אני מבינה שאתה רוצה למנות אנשים מהרשות השנייה שקרובים אליך, אבל זה לא מתאפשר חוקית. האם בכוונתך לכבד את פסיקת בג"ץ?", שאלה ח"כ כהן, אך לא קיבלה מענה (קרעי כבר הוציא באותו יום הודעה לעיתונות כי "הצו ניתן בחוסר סמכות"). "אם שר בממשלת ישראל לא מכבד את פסיקת בג"ץ, מה יגיד אזרח מן השורה? אתם מתנהלים כאנרכיסטים".

ח"כ נעמה לזימי מהעבודה חיזקה את דבריה: "בשביל מה צריך כנסת, הוא עושה מה שהוא רוצה. אתה אומר לנו בריש-גלי שאתה שולח חברי כנסת להעביר חוקים שלא עוברים ייעוץ משפטי לממשלה. אתה שם פס על ועדת הכלכלה".

קרעי השיב: "אתם לא מייצגים את הרוב", וקרא לביטן "אתה לא משתיק אותם! אני לא דיברתי בהתחלה!" - אולם לא זכה למענה, והדיון הפך לקקופוניה עד לסיומו.

קרעי: "אותנו זה לא ירתיע" 

לאחר סיום הוועדה מיהר השר קרעי לשגר את תגובתו לדיון: "מאז ומתמיד, הצעות חוק הקשורות לעולם התקשורת ולרפורמות רחבות בו התקיימו בוועדות מיוחדות שהוקמו לשם כך. כך יהיה גם הפעם, בוודאי בחוק השידורים הרחב שיגיע בקרוב וגם בחוקים שיו"ר ועדת הכלכלה החליט באופן שרירותי ובלי הצבעה לא לקדם.

"המיעוט הקולני באופוזיציה, שזכה לשיתוף-פעולה מלא מיו"ר הוועדה, לא יבטל את ההכרעה הדמוקרטית. מסתבר שהאיום של השופט בדימוס מלצר השפיע על כמה (מתכוון לדברי מלצר שהחוק עשוי להיפסל בבג"ץ, ג"ח). אותנו זה לא ירתיע".

מארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר כי "החלטת יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לדון בהצעת החוק שתכפיף את תאגיד השידור לממשלה - משמעותה השמדת השידור הציבורי והפיכתו לשידור פוליטי. אנו ניאבק בכך בכל האמצעים והכלים שעומדים לרשותנו, בשיתוף כל כלי התקשורת והעיתונאים בישראל".

שינוי מדידת הרייטינג 

ועדת הכלכלה עסקה היום גם בהצעת החוק לשינוי מדידת הרייטינג של ח"כ שלום דנינו. "ראינו שיש פוטנציאל להטיה למספרים, ואמרנו שנגבש מצע והסכמות עם ועדת הרייטינג, ערוצי הטלוויזיה, מפרסמים. החוק הזה בא כחוק פרטי שלי מטעם הכנסת, לא מטעם הממשלה. אני לא רואה את הממשלה מתערבת בחוק הזה, בשום מקום".

השר קרעי מיהר לציין: "האמת היא שלחקיקה הזו אני לא לגמרי לא קשור. בוועדת שרים לחקיקה התנגדתי לכל התערבות של הממשלה בתכנים".

עם זאת, קרעי ציין כי "המהות של שיקוף נתוני צפייה לציבור מתכתבת עם חוק השידורים שלי. מי שיש לו משהו להסתיר, מתנגד לשקיפות. אנחנו רוצים לעודד שקיפות".

ח"כ דנינו הסביר כי "בשיטה הקיימת יצרו מטבע מסחרי, ויש לי תחושה של אי-אמון בדבר הזה, שיש בו פוטנציאל של הטעיה. לא חייבים למדוד בשידור חי, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה שקוף ככל הניתן".

עו"ד נוגה רובינשטיין, המייצגת את הערוצים רשת 13 וקשת 12, ציינה כי "מדידת רייטינג היא כלי כלכלי, וחובה שיהיה מטבע אחד עבור מי שרוכש וקונה זמן פרסום. לא יכול להיות שיהיו כמה מערכות מדידה במקביל. היום עורכת את זה ועדה בינלאומית שנבחרה אחרי מכרז. כל שינוי חייב להיעשות אחרי שנהיה בטוחים שכל העבודה נעשתה בהיבט המקצועי, ושיש צורך של התערבות בשוק פרטי שפועל במטבע מסוים".

השר קרעי ציין כי כיום מדידת הרייטינג מבוססת על מדגם של כמה מאות משפחות (באמצעות הפיפל מיטר). "בגלל שכולם עברו לממירים הדיגיטליים, יש נתונים על יותר ממיליון משקי בית. ל-yes ולהוט יש את הנתונים האלה".

נציין כי בשיטת מדידה כזו ישנם כשלים טכניים, שבהם לא עסקה הוועדה. עם זאת, לדברי ביטן, "יש בעיה לקבל את הנתונים מהוט ו-yes, והם מתנגדים לזה".

בשלב זה העלה ביטן שורה של שאלות לגבי מדידת הרייטינג כיום. בין השאלות: מי הגופים משדרים, מהם הקשיים בשיטת המדידה הקיימת, מה מקובל במדינות מפותחות בעולם, מה ההשלכות של פרסום נתוני הצפייה, האם תוואי שעות השיא מוגדר בהצעת החוק, מה נדרש להציג לצופה בזמן צפיית אמת ועוד. לאחר מכן הוסכם עם ח"כ דנינו שהצעת החוק תעוכב, עד שיתקבלו תשובות לשאלות הללו.