הלקוחות זולגים לחו"ל, ואמזון מצננת את ההתרחבות שלה בישראל

בחודשים האחרונים בדקה אמזון אפשרות להגדיל את מספר האתרים העומדים לרשותה לצורך הרחבת שירות הענן המקומי שלה בישראל. אמזון היא הזכיינית הגדולה מבין זכייניות מכרז הענן הממשלתי "נימבוס", ובשל כך התחייבה להקים בישראל אזור שירות מקומי. במסגרת זו, חברות וארגונים ממשלתיים יכולים להתחבר לשירות הענן שלה במתקן הממוקם בישראל. עד אז, האפשרות היחידה של חברות ומשרדי ממשלה ישראלים הייתה להחזיק את המידע ולבצע עיבודים בענן רק באתרים בחו"ל, כמו באירלנד, בגרמניה או בארה"ב. 

● אפליקציית טיקטוק נחסמה בארה"ב. כך זה נראה בשטח
● בדיקה טכנולוגית | הגאדג'טים שמגנים עלינו, פיזית ודיגיטלית

לצורך כך בנתה אמזון שלוש חוות שרתים גדולות בשוהם, תנובות שבשרון ובאזור התעשייה הר־טוב הסמוך לבית שמש, והשיקה באוגוסט 2023 את אזור השירות הישראלי. באחרונה החלו באמזון בתהליך בדיקת נאותות לאיתור אתרים נוספים לבנייה של מתקנים חדשים, אלא שלגלובס נודע כי התהליך פסק.

ההחלטה איננה אומרת בהכרח שאמזון לא תתרחב בישראל: על־פי ההערכה, בניגוד לנוהג שלה מהעבר - היא שכרה שטחי שרתים במתקנים קיימים שנבנו על־ידי שונפלד הנדסה באתרים שונים בארץ - אך הפסקת תהליכי בדיקה להרחבה גדולה ומשמעותית יותר פירושה צינון מסוים בתחזיות או בתוכניות הצמיחה של ענקית הענן בישראל. 

השוק הישראלי מתקשה לצמוח

מדוע מצננת אמזון את ההתרחבות שלה בישראל? בשוק מסבירים כי השוק הישראלי כולו נמצא בנקודת צמיחה נמוכה יותר ממה שתיארו לעצמן חברות הענן כשהשקיעו כאן מיליארדי שקלים בבניית חוות שרתים להפעלת שירותי מחשוב ענן מקומיים. גם גוגל, שזכתה במכרז החשב הכללי למחשוב ענן ממשלתי, שכרה שטחי חוות שרתים מחברות כגון SDS, סרברפארם ואדג' קונקס; וענקיות כמו מיקרוסופט ואורקל הקימו גם הן אזור שירות ישראלי, למרות שהפסידו במכרז הממשלתי.

זאת במקביל למגמה שונה: בשנתיים האחרונות מעדיפות יותר ויותר חברות הייטק להקים את מטה החברה בארה"ב - רשות החדשנות דיווחה על 80% מהחברות הישראליות שמקימות את המטה שלהן בחו"ל.

הדבר לא מסתכם רק בהקמת משרדים ובשכירת עובדים מקומיים - לגלובס נודע כי יותר ויותר חברות בישראל מהמגזר הפרטי מעדיפות לבזר את משאבי המחשוב שלהן ולהוציא מרכיבים רבים מישראל ולאחסן אותם בשרתים הממוקמים בחו"ל, בעיקר באירלנד, בהולנד, בגרמניה ובארה"ב. גם כאשר חברות אלה ממוקדות בשוק הישראלי.

מנכ"ל של חברה ישראלית גדולה הודה באחרונה בשיחה סגורה כי החברה שומרת את הנתונים שלה באירלנד. "אנחנו מבינים שההמשכיות העסקית באירלנד גבוהה יותר מאשר בישראל, מה גם שהעלויות שם נמוכות יותר", מספר הבכיר בחברה בעילום־שם.

הסיבות להגדלת פעילות המחשוב בחו"ל מגוונות, אך אותה חברה איננה יוצאת דופן: למרות הפעילות של אירלנד נגד ישראל - למשל, קידום תביעה נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג - החברות הישראליות לא חוששות מסנקציות נגדן, כיוון שעל־מנת לפגוע בפעילות ישראלית בשטחה זו תצטרך לפעול נגד ספקיות הענן, דוגמת אמזון או גוגל.

"משקיעים מבקשים להוציא נתונים מישראל"

גם היום, שנה וחצי לאחר שאמזון השיקה את שירות הענן שלה בישראל עבור השוק המקומי - המחירים יקרים יותר מאשר רוב אזורי הענן באירופה, אם כי ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע בטווח המחירים העולמי שמציעה החברה.

אמזון גובה על שירות ענן (AWS) הנצרך משרתים בישראל 4.79 סנט לשעה עבור פעימת ענן אחת, יחידת צריכה אחת המשמשת אמת־מידה לתמחור השימוש, בעוד שהמחירים באירלנד עומדים על 4.56 סנט בלבד לשעה. אזור ישראל של אמזון יקר יותר מרוב אזורי הפעילות של אמזון בארה"ב ובאירופה, למעט ציריך ופרנקפורט, ומתומחר באופן דומה למילאנו.

בסך־הכול ממוקם האזור הישראלי בשירות הענן של אמזון במקום ה־18 בתמחור הכללי, יחד עם מילאנו, בתוך 33 אזורי השירות של אמזון ברחבי העולם. למחיר הממוצע יש סיבה: בהשוואה עולמית לשאר האזורים של אמזון, אזור ישראל נחשב לדליל יותר במשאבי מחשוב. עם זאת, חוק האצבע בעולם המחשוב קובע כי ככל שאזור השירות מציע יותר שירותים - כך תנועת הלקוחות גדולה יותר, הספק רוכש שרתים רבים יותר, וניתן להוריד את המחיר.

אמזון אינה ספקית הענן היחידה, אך הגדולה שבהן. גוגל הייתה לראשונה לפתוח אזור שירות מקומי בישראל כבר בנובמבר 2022, בעוד שמיקרוסופט פתחה אותו רק בשנה שעברה. בשתי החברות מתומחר האזור הישראלי נמוך בהשוואה עולמית.

בסקר שפרסמה חברת הייבוב (HiBob) הישראלית, שמספקת לחברות מערכות לניהול משאבי אנוש, הודו 27% מהנשאלים בישראל כי החברה שהם מועסקים בה העבירה מחלקות או תחומים מסוימים לחו"ל בעקבות המלחמה.

אולגה גנקין, מנכ"לית אשנב מערכות מידע מקבוצת אמן (Aman), מודה כי היא מקבלת פניות מלקוחות להעביר את מחשוב הענן שלהם לאזורים בחו"ל: "אף אחד לא בא ומסביר את הסיבה, אבל רובם מציינים חוסר יציבות בשנה וחצי האחרונות, וזה מעיק על ההמשכיות העסקית שלהם. לרוב הם לא מוציאים את הכול החוצה, אבל מערכות ענן הקשורות בפיתוח ולעתים גם אלה הקשורים במוצר".

גנקין מסבירה כי קיים הבדל בין חברות שפועלות על גבי הענן הישראלי, שהן למשל חברות ממשלתיות, לבין חברות הייטק וסטארט־אפים, ששם המגמה היא לצאת החוצה ולהעביר פעילויות לחו"ל - גם אם לא תמיד את כולן. הדבר נובע מכך שרוב העבודה מיועדת לשווקים מחוץ לישראל ומכך שקיים ריבוי סניפים, אבל גם מבריחת מוחות שמאוד מטרידה את החברות. "לכן, כאשר החברות מקימות פעילויות בחו"ל ופורסות חוות שרתים, שגאוגרפית קרובים יותר לשווקי היעד או לסניפי הפיתוח והמוצר, הם מורידים את הסיכון שיברחו להם עובדים ומרגישים בטוחים יותר מבחינת ההמשכיות העסקית".

היא מוסיפה כי "הסיכון למתקפות סייבר עלה בישראל, כמו גם הסיכון של מתקפות טילים, חוסר היציבות הכלכלי והמשפטי. גם משקיעים שמזדהים עם ישראל ומשקיעים כדי לתמוך בתעשייה המקומית מבקשים להוציא את הנתונים החוצה"

אחר היעדים המבוקשים - אירלנד

"לוקח זמן לחברה כמו אמזון, שפתחה את אזור השירות שלה בישראל, לפרוש את כל השירותים שלה כאן, זה קורה יותר באופן הדרגתי", אומר רועי רבהון, מנכ"ל וממייסדי פינאאוט (Finout) סטארט־אפ ישראלי שמסייע לחברות לתכנן את עלויות הענן שלהן. "עבור רוב החברות שאינן מוכרות לקהל הישראלי אין תמריץ גבוה לרוץ בשרתים המקומיים. חברות שמשרתות גם לקוחות אירופאיים חייבות לעמוד בתקנות פרטיות אירופיות - מעדיפות את אירלנד או פרנקפורט, אבל רוב החברות הישראליות הולכות לאזורי שרתים בארה"ב - כמו וירג'יניה ולאחרונה גם לאוהיו. רק לאחר מכן מגיעות בסדר העדיפויות בריטניה וקנדה". 

גנקין מסבירה כי עיקר הדרישה שהיא מקבלת מכוונת לאירופה: "אירלנד היא אחד היעדים המבוקשים בשל העובדה שיש שם כמה מחוות השרתים הגדולים ביותר באירופה, שעובדים על כל סוג של רגולציה עם מגוון פתרונות רחב מאוד וגם אטרקטיבי מבחינה כלכלית. לקוחות נוספים מכוונים להולנד ולאחרונה גם לאזור מרכז אירופה כמו צ'כיה או סלובקיה".

היא מוסיפה כי "ניתן לעצור זליגה של מידע לחו"ל, כפי שעשו בחקיקה בגרמניה - שם הגבילו איזה סוג של מידע ניתן לשמור בחו"ל ומה חייב בחוק לשמירה בגרמניה, אבל חברות ישראליות רוצות לצמוח בקצב מהיר, וממילא רוב הלקוחות לא בישראל - לכן אני לא בטוחה שיש דרך לעצור את המגמה, במיוחד אם המצב הביטחוני לא יציב".