הדוח שחולל סערה: גם שתייה מתונה של אלכוהול יכולה לגרום לסרטן

המנתח הכללי בארה"ב, שהוא ראש שירותי בריאות הציבור במדינה, פרסם לאחרונה דוח ובו אזהרה דחופה לציבור האמריקאי לגבי הקשר בין אלכוהול לסרטן. הדוח מסכם את עבודתה של ועדה שמינה משרד הבריאות האמריקאי והתעמקה במשך כמה שנים במחקרים שנעשו על הנושא והתייעצה עם מומחים בתחום. 

● טראמפ הכריז: ארה"ב פורשת מארגון הבריאות העולמי. מה ההשלכות?
● רובוטיקה ועריכה גנטית: הנושאים החמים בכנס השנתי של JP Morgam Healthcare 
● הג'וב החדש של תמיר פרדו: ייעוץ לחברה מכשור רפואי מתקדם 

הדוח עורר מיד תגובות נגד, לא רק מצד תעשיית האלכוהול. מה בדיוק מצאה הוועדה, ומה צפוי משרד הבריאות לעשות עם ההמלצות? ננסה לעשות קצת סדר.

מה מצאה הוועדה של המשרד לבריאות הציבור?

על פי הדוח, אלכוהול הוא אחד הגורמים הניתנים למניעה שמובילים לסרטן. לצריכתו יש "תרומה" משמעותית לכ־100 אלף מקרי סרטן ו־20 אלף מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לשם השוואה, בתאונות דרכים שנגרמו כתוצאה מצריכת אלכוהול מתו 13 אלף אנשים בשנה.

72% מהמבוגרים בארה"ב (וכנראה גם חלק לא קטן מבני הנוער) צורכים לפחות משקה אחד או שניים בשבוע, אך יותר ממחצית מהציבור הבוגר (בני 18 ומעלה) לא מודעים לקשר בין אלכוהול לסרטן. זאת אף שהקשר הזה ידוע משנות ה־80 של המאה הקודמת. ראיות נוספות הצטברו עם הזמן, ואף הראו שהקשר הוא סיבתי.

אילו סוגי סרטן עלולים להיגרם מאלכוהול?

סרטן הכבד הוא החשוד המיידי, שכן ידוע כי אלכוהול עלול לגרום לשחמת הכבד, שלפעמים מתפתחת לסרטן הכבד. אך הדוח מצביע על קשר סיבתי בין צריכת אלכוהול לעלייה בסיכון לשישה סוגי סרטן נוספים: שד, מעי ואזור הפה - חלל הפה, מיתרי הקול, ושט וגרון.

סרטן השד סומן בדוח כנושא שיש למקד בו תשומת לב מיוחדת. זהו סרטן נפוץ מאוד מלכתחילה, ונמצא שכ־60% ממקרי התמותה מסרטן שנקשרו לצריכת אלכוהול היו מסרטן השד. (בהשוואה ל־33% מסרטן הכבד ו־21% מסרטן המעי).

הדוח לא מצא הבדל בין סוגי המשקאות מבחינת הסיכון וטען שהאלכוהול עצמו הוא הגורם הבעייתי. נעשו ניסיונות לבחון את ההבדל בין שתייה ב"בינג'ים" לבין צריכה קבועה אך מתונה יותר, אך בינתיים אין ממצאים ברורים בנושא.

כמה אלכוהול מומלץ לצרוך?

לפי הדוח, ככל שכמות האלכוהול הנצרכת גדולה יותר, כך הסיכון גבוה יותר. בכמה סוגי סרטן - כמו שד, חלל הפה וגרון - נראה שאפילו משקה אחד ביום מתחיל להגדיל את הסיכון. משקה אחד מוגדר כוס יין קטנה של כ-150 מ"ל, בקבוק בירה של כ־350 מ"ל או כוס ליקר של 50 מ"ל.

עד היום, ההמלצה בארה"ב לגברים הייתה לצרוך לא יותר משני משקאות ביום. לנשים ההמלצה הייתה משקה אחד. מאחר שידוע שחומרים מסוימים ביין בריאים ללב ולכלי הדם, רבים אימצו את המנהג לשתות יין בכמויות קטנות ויומיומיות. אך על פי ההערכות בדוח, כ־17% ממקרי המוות מסרטן שנגרם מאלכוהול היו קשורים בצריכה של פחות מ־2 משקאות.

לפי הדוח, משקה אחד ביום מעלה את הסיכון לסרטן השד ב־10%, ולסרטן חלל הפה ב־40%, בהשוואה להימנעות מוחלטת.

איך האלכוהול גורם לסרטן?

אלכוהול מתפרק בגוף לכמה חומרים שאחד מהם הוא אצטאלדהיד, חומר שיודע להיקשר ל־DNA של תאים ולפגוע בו. כאשר DNA נפגע, חלק מהמוטציות עלולות להיות כאלה שגורמות לסרטן.

בנוסף, אלכוהול יכול לאתחל בגוף תהליכים היוצרים נגזרות חמצן פעילות (Reactive Oxygen Species), תת קבוצה של החומרים המוכרים כ"רדיקלים חופשיים". אלה יכולים גם הם להזיק ל־DNA, לפגוע בפעילות של חלבונים וחומצות שומן בגוף וליצור דלקות שעלולות לעורר את הסרטן.

אלה שני המסלולים המגובים ביותר במחקר. שני מסלולים נוספים הוצעו ונמצאה להם תמיכה מסוימת. האחד הוא קרצינוגנים (גורמים מסרטנים כמו טבק) שנספגים בתוך האלכוהול באופן שמקל עליהם להיות באינטראקציה עם הגוף ובעיקר חלל הפה והגרון. יש גם השערה שאלכוהול משפיע על משק ההורמונים בגוף וכך גורם לסרטן השד, אך המנגנון הזה עדיין לא ברור לגמרי.

לגבי סרטן הכבד, הוא נוצר דרך שחמת הכבד. במקרים מסוימים תת תזונה שנלווית לצריכה מוגברת של אלכוהול יכולה לתרום להיווצרות של סרטן.

האם יש מתנגדים למסקנות?

הדוח עורר ויכוח עז בין גורמים שונים. במקביל לפרסומו, כנראה בתזמון מקרי, הוציאה האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב דוח משלה, שלפיו אלכוהול הוא אמנם גורם בכמה סוגי סרטן שציין משרד הבריאות, אך צריכה מתונה שלו מובילה דווקא לפחות מקרי תמותה כוללים מאשר הימנעות מאלכוהול בכלל.

באקדמיה מציינים כי ייתכן שהקשר עובר דרך ירידה בסיכון לתמותה ממחלות לב ושבץ בצריכת אלכוהול מתונה, אך הביטחון בכך שזו אכן הסיבה הוא נמוך.

החוקרים מציינים כי ביצעו ניסיונות לשלוט באפשרות שאנשים שאינם צורכים אלכוהול עושים זאת מלכתחילה משום שיש להם מחלות רקע, ואלה יכולות גם להוביל לתמותה.

אז מה יקרה עכשיו?

משרד שירותי בריאות הציבור האמריקאי ממליץ כעת לסמן את המשקאות האלכוהוליים, בדומה לסיגריות, בתווית אזהרה שהאלכוהול מסרטן. כיום האזהרה כוללת רק המלצה להימנע מצריכה בהיריון, ולא לנהוג או להפעיל מכונות כבדות תחת השפעת אלכוהול. המשרד ממליץ גם לבחון מחדש את ההמלצות התזונתיות הרשמיות, ואם הן אכן ישונו עשויים להיגזר מכך קמפיינים לחינוך הציבור והנחיות לרופאים כיצד להתנהל בשיחה עם מטופליהם.

פרסום הדוח הוא אחת הפעולות האחרונות של המשרד לבריאות הציבור תחת ממשלו של ג'ו ביידן. כדי לשנות את סימון האלכוהול נדרשת חקיקה בקונגרס או החלטה של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ או של ראש משרד הבריאות שלו, רוברט פ. קנדי ג'וניור.

באתר Politico העריכו שיהיה קשה מאוד לבצע שינויים בתוויות. תעשיית האלכוהול חזקה בארה"ב, אך היא סובלת מירידה בהכנסות, שהגיעו לשיא בתקופת הקורונה, ומירידה בעניין באלכוהול מצד בני נוער, בהשוואה לדורות קודמים. לכן היא צפויה להילחם בתקנות בעוצמה. באוקטובר נשלח מכתב על ידי 100 נציגים בקונגרס בהובלת מייק תומפסון, דמוקרט מקליפורניה מאזור של כורמים, והרפובליקן דן ניוהאוס שיש לו כרם משלו, בו הוטל דופי במחקר אחר שערכה הממשלה בנושא סיכוני האלכוהול. טראמפ כבר פסל ב־2020 המלצות של ועדה חיצונית לשנות את הקווים המנחים בעניין האלכוהול, בטענה שאין מספיק מידע בנושא.

עם זאת, בפוליטיקו מציינים כי אחיו של טראמפ מת מאלכוהוליזם והוא עצמו נמנע משתיית אלכוהול, ואילו שר הבריאות שלו נגמל מאלכוהוליזם ומשתתף עד היום במפגשים של אלכוהוליסטים אנונימיים. כך שייתכן שהגישה הפעם תהיה שונה.

משיחה שערכנו עם שירות המזון במשרד הבריאות, עולה שמשרד הבריאות הישראלי בדרך כלל מאמץ את המלצות התזונה וסימון המזון לפי הנעשה באירופה, אך שינוי בארה"ב יכול להוביל גם לשינוי באירופה. כמו כן, משרד הבריאות עשוי לשקול את ההמלצות ולהחליט לבצע שינוי על דעת עצמו. "ההמלצה היום היא לצרוך לכל היותר לפי ההמלצה האמריקאית אך להפחית בצריכה ככל האפשר. ההערכה היא שאת הסגולות המיוחסות לנוגדי חמצון שנמצאים בעיקר ביין ניתן להשיג בדרכים אחרות".