המלחמה בעזה דווקא קירבה בין ישראל למדינה המוסלמית הזו

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● בור של 30 מיליארד דולר: האיום של טראמפ על כלכלת איראן
● האינטרס של המתווכת: במצרים מקווים שהפסקת האש תציל את הכלכלה  

1עסקת החטופים בסיכון גבוה: האם טראמפ יצליח לשמור עליה?

"לפני שבוחנים את החולשות של הפסקת האש בעזה, בואו נקדם בברכה את המעט שהיא עשויה להשיג. ארה"ב עדיין מחזיקה בכוח משמעותי על האירועים במזרח התיכון. על טראמפ לשמור על המשך התהליך", נכתב במאמר מערכת של הניו יורק טיימס שכותרתו "אדוני הנשיא, אתה ביקשת את הפסקת האש הזו. עכשיו תשמור עליה".

הסכם הפסקת האש בין ישראל לעזה מורכב משלושה שלבים שכל אחד מהם שברירי יותר מהקודם לו. "ההסכם כולל שלושה שלבים, שמתוכם רק הראשון מתואר בפרטים. השלב הראשוני אמור להימשך שישה שבועות, שבמהלכם יוחלפו 33 חטופים - נשים, גברים מעל גיל 50, חולים ופצועים - עם מאות אסירים פלסטינים. ישראל אמורה לאפשר את הגברת הסיוע לרצועה, וצה"ל אמור להתחיל לסגת מאזורים מאוכלסים". השלב השני קשה ומורכב יותר והוא אמור להיות אחראי לשחרורם של יתר החטופים החיים במקביל לנסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה. אולם, הפרטים של השלב השלישי עדיין אינם ברורים, אך ככל הנראה יכללו את החזרת גופות החטופים. שאלה קריטית אחת נותרה -מי ינהל את עזה ביום שאחרי המלחמה? שאלה שכרגע לא נראה שמטרידה את טראמפ.

השלבים המורכבים בעסקה משאירים הרבה מקום לצדדים לסגת. במקביל לכך, הימין הקיצוני בישראל וחמאס לא באמת מעוניינים בעסקה. בישראל מתנגדים לעסקת חטופים וקוראים להשלמת המטרות הצבאיות ולסיפוח שטחים ביהודה ושומרון. בחמאס מעוניינים להשתמש באסירים המשוחררים בכדי לחזק את מעמדם ולסגת מכל עסקה שתחליש את שליטתם בעזה. כעת, טראמפ יצטרך לשחק את תפקיד המבוגר האחראי. "זה מטיל אחריות רבה על ממשל טראמפ לשמור על התהליך", נכתב.

האם הנשיא האימפולסיבי שדורש קרדיט על עסקת החטופים אכן יצליח לשמור על הפסקת האש? "הדרישה הברורה היחידה של טראמפ מישראל הייתה שהחטופים ישוחררו בזמן להשבעתו". בכהונתו הראשונה טראמפ הראה אפס נכונות לפתרון שתי המדינות, שהיה קונצנזוס באמריקה שנים רבות. במקביל, נראה שטראמפ בעצמו מפקפק בהצלחתה של העסקה כאשר נשאל האם היא לדעתו תחזיק מעמד. "זו לא המלחמה שלנו - זו המלחמה שלהם", אמר טראמפ.

טראמפ מעוניין יותר בהזדמנות לזכות בפרס נובל לשלום, ולא במאמצים לפתרון הסכסוך שלא יתגמלו אותו אישית. "סביר שטראמפ ימשיך להיות בלתי צפוי ואימפולסיבי בהתנהלותו בזירה הבינלאומית, כפי שהיה בפעם הראשונה. מר נתניהו ובני בריתו מהימין הקיצוני, כמו גם הנהגת חמאס שנותרה בחיים, יעקבו בזהירות אחרי האותות מוושינגטון, וללא לחץ אמריקאי, העסקה תהיה בסיכון גבוה".

התפקיד לשמור על הסכם הפסקת האש יהיה של צוות מדיניות החוץ החדש של טראמפ. "היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ, שר החוץ מרקו רוביו וסטיב ויטקוף - להזכיר לנשיא שממשלתו נושאת באחריות להסכם הפסקת האש, ולהצביע על כך שמלחמה מחודשת בעזה וסיפוח כלשהו של חלק מיהודה ושומרון עלולים לערער מאוד את שאיפותיו של טראמפ לדיפלומטיה אזורית".

מתוך הניו יורק טיימס, מאמר מערכת. לקריאת הכתבה המלאה.

2המלחמה בעזה קירבה בין מרוקו לישראל

אנליסטים רבים צפו שהלחימה בעזה תיצור קרע ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, שהחלו ב-2020 בתיווך ארה"ב - במיוחד לאור הקולות הפרו-פלסטינים במדינה. ההיפכא מסתברא, המלחמה דווקא קרבה בין שתי המדינות. "שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו משגשג וחזק מתמיד, ומונע מאיום איראני משותף, ומחזון לשיתוף פעולה אזורי", נכתב ב-Atlantic Council על ידי שרה זעימי, עמיתת מחקר בכירה במרכז רפיק חרירי.

הקרבה בין מרוקו לישראל נובעת בעיקר מאויב משותף - איראן. מאז 2018 מרוקו מזהירה מפני שאיפות איראניות להתרחב לסהרה המערבית באמצעות תמיכה בחזית הפוליסריו, ארגון בדלני שנאבק על עצמאות ממרוקו. איראן, לפי מרוקו, סיפקה נשק, אימונים וכלי טיס בלתי מאוישים למורדי הפוליסריו.

לאור הלחימה בעזה, מרוקו כמו מדינות ערביות אחרות שיש להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, נדרשה להרגיע את הרוחות ואת הקולות הפרו-פלסטינים במדינה. כשהמלחמה הסלימה, מרוקו המשיכה לקרוא להפסקת אש ולפתרון שתי המדינות. אולם, מתחת לפני השטח, שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו משגשג. "בעוד ממשלת מרוקו מנסה להרגיע את רגשות הציבור ולשמור על איזון בין חובותיה הערביות-אסלאמיות לבין האינטרסים הביטחוניים שלה, מאחורי הקלעים שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל פורח הודות ליחסים הקרובים בין הקהילות הצבאיות והמודיעיניות של שתי המדינות".

שיתוף הפעולה הסודי בין הקהילות הצבאיות המודיעניות של שתי המדינות התחיל בשנות ה-60 והפך רשמי עם פגישתם של המלך חסן השני עם ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, ב-1986. ב-2020 מרוקו רכשה מהתעשייה האווירית שלושה כטב"מים מדגם 'הרון' בסכום של כ-48 מיליון דולר. מאז, נפתח למרוקו התיאבון לנשק ישראלי. "ב-2022 מרוקו רכשה מערכות נגד כטב"מים מסוג 'סקיילוק דום' בסכום של 500 מיליון דולר. ב-2023 רכשה מערכות טילים מסוג 'ברק MX' באותו סכום, והכריזה ב-2024 על פתיחת מפעל ייצור כטב"מים במרוקו, של חברת BlueBird Aero Systems הישראלית".

ב-Atlantic Council מזכירים גם את הקשרים ההיסטוריים העמוקים בין ישראל למרוקו, כאשר "רבים ממנהיגי הביטחון הישראליים הם ממוצא מרוקאי".

למרות ההתנגדות הציבורית במרוקו, יחסי מרוקו-ישראל הופכים חזקים יותר מאי פעם בעקבות האירועים האחרונים ששינו את המזרח התיכון. "שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל צפוי להימשך ולשגשג, כשהוא מתבסס על אינטרסים גיאופוליטיים משותפים ושורשים היסטוריים עמוקים".

Atlantic Council מצטטים פקיד מרוקאי בכיר שאמר: "אנחנו חולקים עם הישראלים גורל משותף וחזון לעתיד שליו ומשגשג".

מתוך ה-Atlantic Council מאת שרה זעימי. לקריאת הכתבה המלאה.

3חמאס מפיץ מצגי שווא לגבי כוחו, אך הוא עדיין מסוכן

למרות שחמאס ספג מכות קשות במהלך הלחימה של ישראל בעזה, במהלך עסקת החטופות בתחילת השבוע, היה לו חשוב להציג מפגן כוח לעולם ולומר "אנחנו עדיין כאן". בכתבה בטלגרף שכותרתה "חמאס חוזר. אבל באיזו צורה?" מסכימים שהתמונות בהן המון חמוש במדים מוביל את החטופות הישראליות לתוך רכבי הצלב האדום הן ניצחון תדמיתי עבור ארגון הטרור, אך תוהים האם זו הייתה תמונת שווא. "לוחמים חמושים מופיעים מחדש בעזה, חמושים בקלאצ'ניקובים ובמצלמות, אך תצוגת הכוח עשויה להיות חלולה", נכתב.

המסר שחמאס ניסה להעביר לעולם הוא ש"ההתנגדות הפלסטינית אינה ניתנת למחיקה". אולם, בפועל מתגלה כי באמצעות זוויות הצילום והאור הקהל נראה גדול יותר ממה שהיה בפועל. ד"ר בורקו אוזצ'ליק, עמיתת מחקר במכון המלכותי לשירותים מאוחדים (Royal United Services Institute), אמרה לטלגרף כי כוחו של הדימוי הגיע לשיאו במסירת החטופות על ידי חמאס. "החזותיות של לוחמי חמאס החמושים לכאורה והאחראים על מבצע מסירת החטופות הייתה מתוזמרת על מנת לשלוח מסר ברור: 'אנחנו עדיין בשליטה על עזה, לא הובסנו'".

אך האם הדימוי שחמאס ניסה להעביר נכון בפועל? לפי ישראל, מאז ה-7 באוקטובר, חיסלו כ-20 אלף לוחמי חמאס מתוך כ-40 אלף. למרות שכחצי מלוחמי חמאס נהרגו, עדיין חמאס הצליח לאסוף מאות חמושים למפגן הכוח הצבאי. איך הוא עשה זאת? לפי מומחים בעולם, על ידי המון חמוש ולא מנוסה, שצריך להדאיג את ישראל.

עמוס ידלין, ראש אגף המודיעין הצבאי לשעבר, אמר שישראל לא חיסלה את כל מחבלי חמאס, אלא רק את ההנהגה ומפקדי החטיבות, בנוסף ליכולות הצבאיות של חמאס. ד"ר אוזצ'ליק בניגוד לכך, אמרה לטלגרף שישראל חיסלה רק 2 חטיבות מתוך 24 חטיבות פעילות של חמאס.

חמאס ממשיך לגייס בקצב מהיר לוחמים חסרי ניסיון לשורותיו. "למרות שחמאס גייס עוד אנשים למאבקו בישראל, הדבר מתבסס על מאגר כועס ומוטיבציוני, אך לא מאומן וחסר ניסיון, של מגויסים מעזה", אמרה ד"ר אוזצ'ליק.

ד"ר אוזצ'ליק הוסיפה שלמרות שההמון החמוש והכועס אינו מיומן, הוא עדיין מהווה איום משמעותי שצריך להדאיג את ישראל. "זה לא צריך להוביל לזלזול בסיכון שחמאס מציב. בכל זאת, לדעתי, לומר שחמאס שרד את המלחמה ללא פגע - זה פשוט לא נכון".

ברוס הופמן, עמית אמריקאי בכיר לענייני טרור וביטחון המולדת במועצה לענייני חוץ, אמר לטלגרף, שראו את חולשתו של חמאס בדיוק ברגע בו הסכים לעסקת חטופים. "אובדן מבנה הפיקוד שלהם, לדעתי, הוא אחד הגורמים לכך שחמאס נטה לבצע את העסקה הזו עכשיו". אך הופמן הוסיף עניין מדאיג אחר. בחמאס, לדעתו, זקוקים לאלף האסירים המשוחררים כדי למלא מחדש את שורותיהם ולחזור למאבק.

הדימוי המטריד שהציג חמאס, גם אם יש בו מעט מן אמת - אמור להמשיך להדאיג את ישראל.  "על פי התמונות והתעמולה, חמאס לא רק מנסה להראות את כוחו הצבאי, אלא גם את שליטתו הציבורית והפוליטית ברצועת עזה", נכתב. 

מתוך הטלגרף מאת יותם קונפינו, מלאני סוואן והנרי בודקין. לקריאת הכתבה המלאה.

4הוושינגטון פוסט חושפים: גוגל סייעה לצה"ל בלחימה בעזה

בוושינגטון פוסט חושפים מסמכים פנימיים שמראים כיצד גוגל סיפקה לצה"ל טכנולוגיה מתקדמת מבוססת בינה מלאכותית ללחימה בעזה. "המסמכים הפנימיים מראים שגוגל עזרה ישירות למשרד הביטחון ולצה"ל, למרות מאמצי החברה להתרחק באופן ציבורי ממערכות הביטחון של המדינה, בעקבות מחאות עובדים נגד חוזה נימבוס עם ממשלת ישראל", נכתב. לפי הוושינגטון פוסט, גוגל סיפקה לצה"ל את הטכנולוגיה במהירות מחשש שהמתחרה אמזון תשיג אותה.

בשנה שעברה גוגל פיטרה יותר מ-50 עובדים לאחר שמחו על פרויקט נימבוס, מתוך חשש שהטכנולוגיה של גוגל תסייע לצה"ל לפגוע בפלסטינים. כעת, הוושינגטון פוסט השיג מסמכים שחושפים שבשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר עובד של גוגל העביר לחברה בקשות רבות ממשרד הביטחון הישראלי לגישה מורחבת לטכנולוגית הבינה המלאכותית המעודכנת ביותר של גוגל.

"המסמכים, המפרטים פרויקטים בתוך מחלקת הענן של גוגל, מצביעים על כך שמשרד הביטחון הישראלי רצה להרחיב בדחיפות את השימוש שלו בשירות גוגל בשם Vertex, אשר ניתן להשתמש בו ליישום אלגוריתמי של בינה מלאכותית על הנתונים שלהם". עובד גוגל הזהיר את החברה שאם הם לא יספקו את הטכנולוגיה במהרה המתחרה שלהם - אמזון (שגם עובדת על פרויקט נימבוס) תשיג אותם.

"מסמך מנובמבר 2023, חושף שהעובד הודה לקולגה שלו על העזרה בטיפול בבקשת משרד הביטחון הישראלי. המסמכים לא מראים בדיוק כיצד משרד הביטחון תכנן להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית של גוגל או כיצד היא יכלה לתרום לפעולות צבאיות", נכתב.

מסמכים מ-2024 חושפים כי עובדי גוגל ביקשו גישה נוספת לטכנולוגית הבינה המלאכות העדכנית ביותר עבור צה"ל. "גוגל הצהירה בעבר שחוזה נימבוס עם ממשלת ישראל אינו מכוון לעומסים רגישים במיוחד, מסווגים או צבאיים הקשורים לנשק או שירותי מודיעין". המסמכים שהוושינגטון פוסט חושף לא מראים כיצד צה"ל השתמש בבינה המלאכותית של גוגל בשדה הקרב.

בכנס בשנה שעברה אמר גבי פורטנוי, מנכ"ל מערך הסייבר הלאומי של ישראל, כי "בזכות הענן הציבורי של נימבוס, קורים דברים מדהימים במהלך הלחימה, הדברים האלו משחקים תפקיד משמעותי בניצחון - לא אפרט".

גוגל הפכה לקבלנית מרכזית של ישראל מאז 2021, כאשר היא, יחד עם אמזון, נבחרו לקחת חלק בחוזה הענן נימבוס ששווה מיליארדי דולרים. נימבוס נועד לבצע שדרוגים נרחבים לטכנולוגיית הממשלה הישראלית. נימבוס גרמה לחברות מתחרות להקים מרכזי נתונים בישראל ולהסכים לספק ענן ואחסון למשרדי הממשלה. נימבוס, כאמור, עורר מחאות מחשש בפגיעה בפלסטינים.

"לגוגל יש מדיניות בינה מלאכותית המבטיחה שהחברה לא תיישם את הטכנולוגיה לשימושים שפוגעים בבני אדם. תוכנית זכויות האדם שלה אומרת שהחברה בוחנת את מוצריה ומדיניותה לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים כמו ההצהרה האוניברסלית של האו"ם בדבר זכויות האדם ומזמינה עובדים להעלות כל חשש שיש להם לגבי עבודת החברה", נכתב בוושינגטון פוסט.

מתוך הוושינגטון פוסט מאת גריט דה וינק. לקריאת הכתבה המלאה.