אלפי בתים הרוסים: נתונים חדשים חושפים את היקף ההרס בצפון

אלפי בתים באזור קו העימות בצפון ניזוקו, חלקם באופן קשה, וביישובים מסוימים המצב חמור במיוחד. מנתוני מס רכוש ומטה תנופה לצפון, שנמסרו לגלובס וחושפים את ממדי הנזק בסמוך לגבול, עולה שהרוב המוחלט של בתי המגורים במטולה ובמנרה ספגו פגיעות קשות במלחמה, בשלומי ובקריית שמונה כשליש מהבתים נפגעו במידה כזו או אחרת, וגם יישובי גדר קטנים ובראשם ע'ג'ר, מרגליות, וערב אל עראמשה ספגו פגיעות רבות.

● האוכלוסייה תגדל פי שלושה? ההזדמנויות ליזמים בשיקום הצפון 
● בדרך לצפון עוצרים בטבריה: האם עכשיו היא תצליח להשתקם? 

בעוד הממשלה מתכננת את חזרת התושבים לבתיהם ב־7 במרץ, השאלה המרכזית נותרת האם יש לאן לחזור. על פי החלטות ממשלה, מפוני יישובי הצפון, שאמורים לשוב לבתיהם בעוד כחודש וחצי, יקבלו בתמורה שני סוגי מענקים: הראשון הוא מענק חזרה, שיגיע לכ־46 אלף שקל למשפחה בת זוג הורים ושני ילדים - זאת אם ישובו עד לתאריך היעד (אחרת, המענק יוקטן). המענק השני, שמכונה "מענק עזובה", לא תלוי במועד השיבה, והוא נקבע כתוצאה מהנזקים שנגרמו לתכולת הבתים בשנה וחצי שבה המשפחות נעדרו מהם. מענק זה יגיע עד ל־30 אלף שקל עבור משפחה עם שני ילדים.

ואולם נכון לעכשיו, לא ברור כלל כמה מבין התושבים מעוניינים ויכולים לשוב לבתים. רבים חוששים שברגע שצה"ל יצא מלבנון הסיכונים הביטחוניים ישובו, אחרים עדיין חיים בטראומה של המלחמה ואינם מעוניינים לחזור בשלב זה, ואילו לרבים אחרים אין בית לשוב אליו, כי הוא נפגע.

עשרות אלפי תביעות, רובן מרצועת הגבול

מאז הפסקת האש בסוף נובמבר האחרון, ניתן לבצע אומדני נזקים טובים בהרבה ממה שנעשה קודם לכן, כשצפון הגליל ורמת הגולן עמדו תחת מטחים כבדים של רקטות וטילים. נכון לשבוע שעבר הוגשו למס רכוש כ־27 אלף תביעות בגין נזק ישיר מכלל תושבי אזור הצפון, רובן מגיעות מרצועת הגבול, שמוגדרת במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול.

מעיבודים שערך מטה יישום תנופה לצפון לנתוני מס רכוש, לפניית גלובס, עולה, שכ־15 אלף תביעות על נזקים ישירים הוגשו עד כה למס רכוש, בגין נזקים ישירים מכל הסוגים, שנגרמו לתושבי יישובי הגבול עם לבנון. כעשרת אלפים מבנים ניזוקו, כ־2,000 כלי רכב נפגעו, כמו גם ציוד חקלאי, תכולות בתים ועוד.

קריית שמונה היא העיר שספגה את הפגיעות הרבות ביותר, בסך -הכול 4,678 תביעות הוגשו עד כה מתושבי העיר, מהן 3,364 בגין מבנים. מנתונים משלימים של הלמ"ס, ניתן להעריך שכ־30% מהדירות בעיר ספגו פגיעות ברמה כזו או אחרת.

מנהריה, השנייה בדירוג, הגיעו 1,347 תביעות, מהן 889 בגין מבנים. סך הדירות שנפגעו בה מהווה 2%-3% בלבד מכלל הדירות בעיר.

במקום השלישי במדרג הפגיעות מצויה מטולה, שממנה הגיעו עד כה 1,092 תביעות, מהן 632 על מבנים, ומקובל על הכול, כי מדובר ביישוב שנפגע במידה הקשה ביותר במלחמה. על פי הלמ"ס, המועצה המקומית כוללת 611 דירות, ואילו במס רכוש התקבלו תביעות על 632 מבנים. מובן, כי לא כל מבנה שניזוק הוא מבנה מגורים, והיו גם מבנים נוספים שנפגעו (מבני ציבור, מבנים מסחריים, מחסנים וכד'), אך ברור שרוב מוחלט של בתי המגורים במועצה המקומית נפגעו, ולא רק זה. להערכת אופק צפוני, הזרוע של משרד הביטחון שעוסקת בין היתר באומדנים לפגיעות ביישובי הצפון, 90 מהפגיעות במבנים שבמטולה מוגדרות בינוניות־קשות.

שני יישובים נוספים שנפגעו קשות הם קיבוץ מנרה ומושב אביבים. מנרה כוללת 155 דירות, והוגשו תביעות בגין 100 מבנים שנפגעו. גם אם לא כולן נוגעות לבתי מגורים, רובם ספגו פגיעות, ולפי אופק צפוני 73 פגיעות מוגדרות בינוניות־קשות. במושב אביבים, שאף הוא יישוב גדר שנמצא באחד מהאזורים המסוכנים שגובלים בלבנון, נפגעו במלחמה 132 מבנים ו־34 כלי רכב. כאמור, גם שם אופי הפגיעות מעלה חשש כי המושב לא יוכל להתאכלס מחדש בעתיד הקרוב, אם כי הנושא מצוי עדיין בדיונים.

נתוני הפגיעות ממשיכים להצטבר

עוד בין המקומות הבולטים מבחינת היקף הנזקים - העיר שלומי, שפונתה אף היא, וממנה הגיעו 849 תביעות, מהן 760 בגין מבנים. גם במקרה זה מוערך שכ־30% מהדירות ביישוב נפגעו. בכפר ע'ג'ר, שחלקו הצפוני מצוי בלבנון, נמנו 325 פגיעות, מתוכן 254 במבנים, כך שמדובר ביותר ממחצית הדירות בכפר. על אף זאת, תושביו סירבו להתפנות. גם תושבי הכפר הבדואי ערב אל עראמשה, שבו נמנו 227 פגיעות (מהן 187 במבנים) סירבו להתפנות.

נתוני הפגיעות ממשיכים להצטבר באמצעות תביעות של תושבים שמגלים מדי שבוע נזקים ופגיעות חדשים, ובדיקות של חוליות מס רכוש ואנשי תנופה לצפון ואופק צפוני שמלווים את היישובים.

מידת שיקום הצפון תלויה גם בהחזרת האמון של תושבי הצפון בביטחון הפיזי שמוקנה להם במקומות מהם התפנו, אך גם משיקום מהיר של המבנים, הרשויות המקומיות והכלכלה המקומיים.