"אני על הקו של יסוד המעלה-אירלנד כבר כמה שנים וכרגע אני בחופשת לידה ומעדיפה להיות פה, עם ילד בן שבע ותינוק. אנחנו מחכים ביסוד המעלה לכל החטופים", כך אמרה בר מנדס מק'קונון, תושבת הגליל וראש תחום אסטרטגיה אזורית וקשרי ממשל בארגון מצפינים, בפאנל "החזית הביטחונית מנקודת מבט מקומית", שנערך בכנס חוזרים לצפון במלון גליליון. את הפאנל הנחה בר לביא, ראש מחלקת החדשות בגלובס.
● כנס חוזרים לצפון | עופרה שטראוס: "השנה נפתח מפעל חדש באחיהוד, זו התשובה שלנו לצד השני"
● כנס חוזרים לצפון | אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "שיקום הצפון מורכב, אבל יהיה ריבאונד כלכלי"
● כנס חוזרים לצפון | דני מירן, אביו של עמרי החטוף בעזה: "אני מהגליל ואני חוזר לגליל, אני מחכה ליום שאחזור הביתה"
לשאלתו של לביא איך נראים כיום החיים בצפון השיבו התושבים באופטימיות מהולה בחשש.
סא"ל שרית זהבי, מייסדת ונשיאת מרכז עלמא, אמרה: "אני גרה בכפר ורדים אז יש לנו השבוע שתי שמחות: חזרתה של רומי גונן מהשבי והשינוי המטורף של להפסיק לראות יירוטים ולשלוח ילדים לבית הספר תחת טילים".
ניסן זאבי, יזם הייטק המתמודד על ראשות מועצת גליל עליון: "הגליל הוא גדול, והחוויה של שרית שונה לגמרי מהחוויה שלי בכפר גלעדי. אצלנו החוויה כרגע היא שאין מדינה. חזרנו הביתה והמדינה מסרבת לפתוח גן ילדים ואין שירותים ממשלתיים. רשות האוכלוסין לא מעיזה להגיע אפילו עד כפר בלום, בגלל האיום הביטחוני. צריך להכיר במציאות. המעשה האנטי ציוני שהמדינה עשתה, פינוי התושבים, יצר פיגוע בהתיישבות בגבול הצפון, ונצטרך לעשות תיקון היסטורי. גם המגזר העסקי יצטרך לבוא להשקיע".
בר מנדס מק'קונון הציגה זווית חיובית: "עם כל הקושי הביטחוני יש הרבה דברים שלא מדברים עליהם: ביסוד המעלה ובגליל יש ביטחון אישי חברתי וקהילתי מאוד חזק. יש הבדל בין יישובים שפונו וכאלה שלא. באלה שלא פונו יש קהילתיות מאוד מאוד חזקה. בחוץ המצב יותר מאתגר".
"אצלנו אין מדינה ואין תושבים"
רז מלכה, מייסד לובי 1701 ותושב קריית שמונה, הצטרף לזאבי: "אצלנו אין מדינה ואין תושבים. אנחנו העיר של האזור, וקריית שמונה ריקה מאנשים. אתמול ב-11 בלילה ישבתי כמעט שעתיים לראות אם יעבור רכב אחד בכביש, ולא עבר. זה המצב. השקט יותר מפחיד מהרעש".
מלכה בן 24 בלבד, ולשאת המנחה האם חבריו המפונים בני גילו מתכננים לחזור לעיר השיב:
"לא. הרוב מודיעים בריש גלי על אי-חזרה הביתה, וזו בעיה יותר גדולה מהמלחמה הנוכחית. בגליל העליון אין רכבת אבל הוא אחת מתחנות הרכבת הגדולות.
"למעלה מ-250 אלף איש בחמישים שנה גדלו באזור הזה ויצאו ממנו. זו הסיבה לאי-הצמיחה הדמוגרפית של העיר והאזור".
מה יגרום להם לחזור?
רז מלכה: "הגיע הזמן לבנות צפון אחר. מעטות המדינות בעולם שקיבלו הזדמנות נוספת לאחר 75 שנים לבנות את עצמן מחדש בצורה טובה יותר. ואנחנו קיבלנו הזדמנות כזו לתקן המון נזקים שנעשו פה ולבנות את הארץ על תפיסה שמבוססת על דרום חזק וצפון חזק, וזה הניצחון האמיתי של עם ישראל".
בר מנדס מק'קונון: "יש אנשים שאומרים שהם לא רוצים רכבות שיוכלו להגיע למרכז מהר כשצריך. רוצים שיהיה טוב בצפון. יש פה אנשים עם חזון וחברה אזרחית בועטת, כוח שהוא פרטנר לכל איש עסקים ולכל משקיע. אבל צריך להקשיב לאנשים מהשטח ולהבין, זה לא מרחמים פרויקט אימפקט נחמד אלא פרויקט כלכלי. ולהבטיח לתושבים ביטחון פסיכולוגי שהעתיד יהיה טוב יותר. ואז אנשים יחזרו. זאת הציונות שבנתה את המדינה וזה מה שאנחנו צריכים עכשיו".
איך החברה האזרחית השתלבה בפן הביטחוני?
ניסן זאבי: "בכפר גלעדי, ב-7 באוקטובר הסתכלנו לכפר שמאחורינו והבנו שבתוך דקות זה יכול לקרות אצלנו. עד היום אני לא מבין איך ניצלנו. לא היה כאן צבא. משניר עד ראש הנקרה, 120 קילומטר, היו שני גדודים בסך הכול.
"הבנו שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר פרו-אקטיביים בביטחון, קראנו לעצמנו 1701, והחלטנו לא להתעסק באיך אלא במה. והמה הוא לא תחושת ביטחון אלא ביטחון. יצרנו לובי של חברי כנסת מכל בית המחוקקים, פנינו לתקשורת הבינלאומית. אני נתתי אמון במדינה, בצבא, ובקהילה הבינלאומית, שמכרו לי סיפור שאני חי בטוסקנה. וזה התפוצץ לנו בפנים. אחרי התמרון הייתי צריך להסביר לאשתי איך מצאו בבית 800 מטר מאיתנו רימונים וטילים ומפה עם השמות שלנו.
"עוד שלושה ימים צה"ל אמור לצאת מלבנון? זה לא יקרה".
"ההבדלים בין הצפון למרכז התחדדו"
האם חיזבאללה מורתע?
סא"ל שרית זהבי: "אני מציעה למחוק מהלקסיקון את המילה 'הרתעה', וגם את 'התרעה'. לרוץ למקלט ב-15 שניות זה לא כמו לרוץ למקלט ב-50 שניות. הילדים פה לא הלכו לבית הספר המון זמן בגלל זה. ההבדלים האלה בין הצפון למרכז התחדדו.
"מבחינה צבאית, צה"ל הביא הישג פנומנלי וטוב שהוא הביא אותו. היכולת של כוח רדואן לבצע פלישה אינה קיימת יותר, וגם במספרי הטילים נעשתה עבודה משמעותית. ובזכות מה שקרה בסוריה יותר קשה להכניס עכשיו נשק ללבנון. אבל חיזבאללה ואיראן עובדים על השיקום. הם עסוקים בשיקום האזרחי וגם השיקום הצבאי שלהם יגיע.
"תום הפסקת האש הוא נקודת מבחן. אין דד ליין ליישום החלטה 1701 - זו אותה טעות שהיתה ב-2006. אבל יש נשיא אחר בארה"ב, נשיא אחר בלבנון, והשאלה הכי מעניינת היא מי יהיה חבר בממשלה שראש ממשלת לבנון יקים. אם חיזבאללה יהיה חבר, אז לא השתנה כלום.
"בנקודת הזמן הנוכחית אני הרבה יותר אופטימית. אבל מדיניות הביטחון שלנו חייבת להיות מוכוונת על הכוחות של האויב ולא על הכוונות שלו. אסור לתת למפלצת לגדול בחזרה ומדינת ישראל צריכה לסמן בפומבי את הקווים האדומים הללו, גם החוצה בינלאומית וגם אלינו התושבים".
מה יקרה בסוף הפסקת האש?
ניסן זאבי: "לצד המפונים יש אלפי אנשים שלא פונו ביישובים כמו כפר בלום, גשר הזיו, כפר ורדים, שהיו תחת 22 אלף טילים, שריפות ענק, וזכו לאפס תמיכה מהמדינה. הילדים שלהם לא למדו, העסקים שלהם קרסו, והם החזיקו פה את הגחלת בזמן שהיינו מפונים. צריך להזרים לשם עסקים.
"בהיבט הביטחוני, שמנו בכפר עדייסה שלושה דגלים של ישראל בכמה נקודות, וכשנראה שהדגלים ירדו נבין שהחיזבאללה חזרו.
"יש סיכוי שנצטרך להתמודד בהתנגשות נוספת. אני מאמין שאסור לנו לוותר על העקרונות שלנו ולהתקפל. אנחנו מצפים מממשלת ישראל לא למצמץ".
שרית זהבי: "לדעתי זה לא יגיע לעוד התנגשות, אבל צריך להיזהר".
בר מנדס מק'קונון: "תאריך החזרה הביתה ב-1.3 הוא לא רלוונטי. איך אפשר להחזיר ילדים למערכת חינוך כשבממוצע הם עברו כמה מערכות חינוך מאז הפינוי? אנחנו צריכים גם לראות שיש מורים שבכלל יחזרו. לדעתי מה שיחזיר את התושבים היא בנייה מחדש של אמון במערכת הצבאית, והרבה יותר פתיחות מצד המערכת הביטחונית על דברים שלא עובדים טוב. אל תמכרו לנו לוקשים.
"לגבי החוסן הכלכלי, אנשים מבינים שבמרכז הם מרוויחים יותר טוב ויכולים להרשות לעצמם יותר. אז יש גאוות יחידה שבלהיות גלילי, אבל זה לא לעד".
רז מלכה: "קריית שמונה פונתה ביום שישי. 80% מהאנשים בעיר שומרי שבת. מה עושים? טלפונים לכל הרבנים הכי גדולים בישראל ובשעה 13:00 מתקבל היתר שתושבי קריית שמונה יסעו בשבת כפיקוח נפש. העירייה העמידה אוטובוסים במרכז העיר. לא דמיינתי שאראה מראה כזה, של יהודים עומדים עם מזוודה ומחכים בתור לעלות לאוטובוס. גדלתי בעיר כל החיים ואני שמח מזה, חוויתי את המלחמה ב-2006 ופגעה לי רקטה בבית, וידעתי בתור ילד איך זה לאבד בית.
"מה שמנחם אותי זה שהאסונות האלה מביאים תקווה וצמיחה. את ההרס של קריית שמונה צריך למנף להישג הכי היסטורי של מדינת ישראל. אנחנו כעם לא מחפשים מלחמה, לא מחפשים דם. בכפר גלעדי כתוב 'בדם ואש יהודה נפלה ובדם ואש יהודה תקום'. היה לנו הרבה דם ואש, עכשיו זו הבחירה שלנו לקום".
שרית זהבי: "העולם לא רוצה להשתתף במסיבה הזו. בתחילת המלחמה חשבתי שאולי נאט"ו או האמריקאים יבואו, אבל נשיא ארה"ב החדש רוצה להתמקד פנימה ולא רוצה לראות פה חיילים. באתי לגור בצפון שנה אחרי 2006, וההסכם לא יותר טוב. זה עלינו".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות שטראוס ודוראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
