מנכ"ל נמל אשדוד: הנפקת בעלי מניות מיעוט על השולחן, זו החלטה של הבעלים

במהלך כנס תשתית לעתיד של גלובס, התקיים פאנל בנושא הצד העסקי של חברות התשתית הממשלתיות, בהנחיית כתב גלובס חזי שטרנליכט. בפאנל התארחו ניסן לוי, מנכ"ל נמל אשדוד, ודני סופר, המשנה למנכ"ל מקורות. 

● כנס תשתיות לעתיד | רון חולדאי: "לא קיבלתי 'חלושס' בעניין החניה בתל אביב, מגיע לי צל"ש"
● כנס תשתיות לעתיד | רועי כחלון: "2025 הולכת להיות שנת שיא בחלוקת דיבידנדים בחברות ממשלתיות"
● כנס תשתיות לעתיד | אהוד דנוך: "בנייה מתועשת יכולה לחסוך 30% בזמן הבנייה"

אנחנו בעיצומה של מלחמה מאוד ארוכה, ונמל אשדוד נראה כמו אי של תפקוד. אתם גם הושפעתם מכל האירועים. מה היו האתגרים מהשנה האחרונה?
"אני חייב להגיד שגם כשנורו טילים מעזה, נמל אשדוד המשיך לעבוד כדי להיות אי של יציבות", אמר לוי. "מנופאים עלו למנופים, ומעליהם התעופפו טילים. גם בתקופה האחרונה, כשהמלחמה עברה לצפון, וכל הרציפים בנמל נצבעו פתאום בחאקי, כי אירחנו את חיל הים, וחצי מהרציפים נתפסו על-ידי אוניות שלהם - אנחנו המשכנו. היה לנו חשוב להמשיך ולשמור על הערוץ הזה, העורק הראשי של מדינת ישראל. אנחנו אחראים ל-40% מהסחורות שנכנסות לארץ, ואם נפסיק לעבוד, זה יורגש מהר מאוד בסופרמרקט".

סופר, המשנה למנכ"ל מקורות, ציין כי הייתה השפעה ישירה של המלחמה על תשתיות החברה. "עד שגייסנו את כל העובדים וסידרנו את העניין, העובדים שלנו נרתמו למשימה, למרות שלרבים מהם יש משפחות גם בעוטף עזה וגם בצפון. נאלצנו להתמודד עם תקלות רבות שנגרמו בעקבות פעילות צה"ל והרכבים הכבדים שפגעו בתשתיות התת-קרקעיות שלנו. בנוסף, היינו מחויבים לספק מים גם לרצועת עזה ולדאוג לקווים רבים. בסופו של דבר, לא נותר בית בישראל שלא קיבל מים. תודה רבה לכל העובדים שלנו, שעבדו יומם ולילה, גם תחת אש. עם זאת, אני יכול לומר שבסיכון מחושב הצלחנו לשמור על ביטחונם". 

מתקני מים חיוניים בצפון נפגעו

מה תוכניות הפיתוח העתידיות שלכם בנמל?
"אני אדבר על הפיל שבחדר. בנמל אשדוד ממתינות היום 11 אוניות, זה לא מספר גדול", אמר לוי. "אני אשווה את זה לדוכן פלאפל: כשאתה מגיע לדוכן ולא רואה אף אחד בתור, זה סימן קצת מדאיג. תמיד טוב שיש שניים-שלושה אנשים שמחכים. אני מבקר בנמלים ברחבי העולם, ושם אני רואה זמני המתנה ארוכים בהרבה ותורים גדולים יותר משלנו".

לדבריו, מה שגורם לתור בנמל אלה אוניות מטען כללי. הקדימות תלויה בסוג המטען, "ולכן אני לא קובע את סדר הכניסה שלהן. כעת אני מקצה שלושה רציפים מרכזיים ומארגן מחדש את האוניות לפי סוגן. אונייה בעלת קדימות מסוימת ביחס למטענים אחרים לא תוכל להיכנס ולעקוף את התור. מדובר בהשקעה של 2 מיליון שקל, והמטרה שלנו היא לשטח את הרציף, להפוך אותו למודרני ויעיל יותר". 

מבחינת תשתיות המים - מה נפגע במהלך המלחמה?
סופר חשף כי במהלך המלחמה נפגעו גם מתקני מים חיוניים בצפון. "נכנסנו לעבודות שיקום ופיתוח מואצות בצפון ובדרום כדי לאפשר למדינה לחזור לפעילות סדירה. בסך-הכול אנחנו שולטים במצב ומוכנים לכמויות המים שעלינו לספק, גם לקראת הקיץ. אנחנו מתכוננים לתקופה הקרובה, למרות הבצורת שנכפתה עלינו בשנה האחרונה, ומבטיחים אספקת מים מספקת, כולל תמיכה בענף החקלאות. בעוטף עזה בשנת 2024 נרשם גידול של 15% באספקת המים לחקלאות. זה אומר שהחקלאות לא רק נשמרה אלא אף התפתחה וגדלה, ואנחנו שואפים לראות מגמה דומה גם בצפון. תוכניות הפיתוח של חברת מקורות מוערכות בהיקף של 1.5 עד 2 מיליארד שקל.

"בניגוד למערכות המים הטבעיות שלנו, שנשמרות בכנרת או במאגרים תת-קרקעיים, את המים מהמתקנים החדשים יש צורך לשנע ולהוביל מהמרכז צפונה, מזרחה ודרומה. לכן אנחנו פועלים להקמת מוביל ארצי חדש, לצד הרחבה משמעותית של המוביל הקיים, כדי להגדיל את מקורות המערכת הארצית. אספקת המים בקיץ גבוהה משמעותית בהשוואה לחורף, אך מתקני ההתפלה פועלים ללא הפסקה, ולכן אין צורך לחשוש או לבדוק שוב ושוב את הקווים האדומים. למרות שהשנה שחונה במיוחד, אנחנו נמשיך לספק את כל תצרוכת המים הדרושה". 

"שוברים שיאים של הכנסות" 

יש בשורה על הנפקה של נמל אשדוד או הערכת זמן מתי זה יקרה?
"הנפקת בעלי מניות מיעוט נמצאת בדיון, בסופו של דבר זאת החלטת בעלים", הסביר לוי. "לנו זה לא משנה אם הבעלים שלנו הם ממשלתיים או פרטיים, אנחנו מתנהלים כחברה פרטית. אנחנו שוברים שיאים של הכנסות, ואת הרבעון השלישי עברנו עם הכנסות גבוהות. אם תהיה הנפקה, נעשה את זה בשיתוף בעלי העניין. נעשה מה שצריך כדי להיות חברה יעילה ורווחית".

המשבר עם החות'ים סיפק לכם פרנסה?
לוי: "אני לא חושב שזה סיפק בצורה משמעותית. חברות הספנות החליטו איפה הן רוצות לפרוק את הסחורה. אנחנו גם סבלנו מזה היו תקופות שגם אלינו לא הגיעו. אצלנו יש כלל מאוד פשוט - כשמגיעה האונייה, אנחנו שואפים שיהיו מלוא הצוותים שפורקים אותה. זה האינטרס שלנו, וזו הסיבה שאנחנו ממשיכים לגדול בהכנסות כל הזמן".

מה צריך לעשות כדי לא לחזור לעידן הקו האדום והשחור?
"אני חושב שנבנה יותר ויותר על מתקני ההתפלה, שאינם תלויים במזג האוויר, למעט מקרים של הצפות", אמר סופר. "מתקני ההתפלה יהפכו בהדרגה למקור המים העיקרי שלנו. כיום כבר פועלים חמישה מתקנים, ותוך שנתיים ייכנס לפעולה מתקן נוסף. אנחנו רואים זאת לפי המחירים למטר קוב שהמדינה מקבלת במכרזים.

"מצד שני, ישראל היא המדינה היחידה בעולם עם מערכת ארצית המבוססת על ארבעה מקורות מים שונים. כשמערבבים ביניהם, חשוב לדעת כיצד לעשות זאת נכון, כיוון שהמים צריכים לזרום מדן ועד אילת. במדינות אחרות לרוב יש מקור מים אחד שמספק מים ישירות לצרכנים, מה שמפשט את העניין.

"אנחנו צריכים לפתח מערכת מים חכמה במיוחד, שתוכל לספק מים גם בימי שיא וגם בימי שפל, כאשר אין דרישה גבוהה. צריך להבין כיצד לנצל את עודפי המים בצורה יעילה, כי המערכת חייבת לפעול ברציפות כדי לשמור על כדאיות כלכלית. הרבה מאוד טכנולוגיה משתלבת בתחום הזה, ואנחנו מקימים מרכז בקרה ארצי שיידע לנהל את המערכת ביעילות.

"חברת מקורות תמיד הייתה צרכן האנרגיה הגדול ביותר במדינה. אנחנו מעבירים סכומי כסף משמעותיים לחברות החשמל, ולכן שיפור היעילות הוא יעד מרכזי עבורנו. המטרה היא לא רק לספק מים לכלל המדינה, אלא לעשות זאת בצורה חסכונית ויעילה מבחינת צריכת האנרגיה". 

*** גילוי מלא: הכנס נערך בחסות אקרשטיין, כאף, רכבת ישראל, נתיבי ישראל ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד ומקורות.