המערכת שתעזור לכם להחליט אם משתלם להתקין פאנל סולארי על הגג

משרד האנרגיה והתשתיות והמרכז למיפוי ישראל (מפ"י) משיקים היום (ג') מערכת מיפוי ארצית לפוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש, שנחשפה לראשונה בגלובס. באמצעות הכלי, יוכל כל אזרח לקבל מידע על פוטנציאל בשטחי המבנה שבו הוא מתגורר או עובד, או לחילופין את פוטנציאל ייצור אנרגיה סולארית באמצעות הצללות במרחב הציבורי: מגרשי ספורט, חניונים ציבוריים, בתי עלמין ושטחים ציבוריים נוספים. 

● המכשול הוסר ובניית מעל 7,000 דירות בתל אביב יוצאת לדרך
● בית אחד, שלושה בעלים: המחיר ההולך ומתנפח של החלום האמריקאי

בהתחשב במשאב הנדל"ן הדל של מדינת ישראל והקושי להוביל אנרגיה סולארית מהדרום אל מוקד הביקוש בגוש דן, נדרשת פנייה לדו-שימוש בגגות של מבני ציבור, מבני מגורים או מבני תעשייה, או קירויים של מגרשי ספורט, חניונים ובתי עלמין. בדרך זו גם מייצרים אנרגיה וגם חוסכים בצורך בהשקעות בתשתיות הולכה. 

המערכת החדישה מתבססת על שרת המפות הממשלתי (GOVMAP), והיא תציג את הנתונים בשלוש רמות ותתעדכן כל הזמן: המבנה הבודד - כדי שכל בעל משק בית או איש עסקים יוכל לדעת כמה אנרגיה סולארית הוא יכול לממש מהגג שלו; הרשות המקומית - במטרה לנתח ולתכנן מימוש נכסים כמו בתי ספר ופארקים, ויצירת תחרות בין המועצות השונות; ולבסוף, הממשלה - שתקבל ניתוח כולל, שבמסגרתו היא גם תוכל לזהות אילו רשויות או תחומים נדרשים לעידוד. 

כבר כיום, בטרם בניית מגדל, מביאים בחשבון את הפוטנציאל הסולארי שלו. עבור זאת, הנחיות התכנון הן כי חדר מכונות או מעליות יוצב בצד הצפוני של המגדל, במטרה שלא יחסום שמש שמגיעה מכיוון דרום. אולם, העיר תל אביב, למשל, גדושה ברבי קומות בגבהים שונים שצפופים אחד לשני. במצב שבו מגדל גבוה אחד מוביל לחסימת השמש מגג מגדל נמוך יותר, המערכת שמתבססת על בינה מלאכותית תדע לגזור משמעויות. יתרה מכך, ההתבססות על שרת המפות הממשלתי, תביא לכך שהמערכת מבוססת הבינה המלאכותית (AI) תעדכן את הנתונים במקרה  שמגדל חדש ייבנה ויסתיר מבנים אחרים. אותו ניתוח שמתבצע על בסיס אלגוריתם שפיתחו במפ"י לניתוח הקרקע, יספק נתונים גם תוך כדי קיזוז של שימושים קיימים בגג כדוגמת דודי שמש. 

כיום, סך האנרגיות המתחדשות שמחוברות לרשת עומד על 5,500 מגה־וואט (1 מגה־וואט = 1,000 קילו־וואט). מימוש הפוטנציאל הארצי במדינת ישראל עומד על 19% בלבד. הרשויות בעלות שיעורי מימוש הפוטנציאל הגבוה ביותר הן הערבה התיכונה (114%), הגולן (48%) ובית שאן (40%), שלושתן פרבריות ומאכלסות בסך הכל כ־48.4 אלף תושבים. 

לעומת זאת, ביישובים הגדולים בישראל - ירושלים ותל אביב, המצב רע בלשון המעטה. שיעור מימוש הפוטנציאל בירושלים עומד על 5%, ובתל אביב על 3%. המצב בחיפה, בראשון לציון ובבאר שבע טוב בהרבה עם 10%, 12% ו־20% בהתאמה.

הפוטנציאל של תחנת רכבת סבידור מרכז

אז היכן אפשר לשפר באופן משמעותי את הטמעת האנרגיות המתחדשות בערים הגדולות? יצאנו לבדוק במערכת החדשה. 

בירושלים, מכון ון ליר נמצא ברחוב ז'בוטינסקי, במרכז הדרך בין מתחם התחנה הראשונה לבין הכנסת. די בשימוש בבניין אחד מתוך קבוצת הבניינים במקום, להטמעת 135 קילו־וואט בדו־שימוש. בה בעת, בתחנת הרכבת סבידור מרכז, די בשימוש במבנה של התחנה בצד התל־אביבי להטמעת 343 קילו־וואט. בחיפה, כל תושב באזור מכיר את הגרנד קניון, שבו הפוטנציאל לדו־שימוש הוא גבוה במיוחד - 2,174 קילו­־וואט מאנרגיה סולארית. 

במרחק של כחצי שעת נסיעה משם נמצא בית החולים האנגלי בנצרת. בדומה לכל מתקן רפואי משמעותי הוא צרכן אנרגיה משמעותי, אך הוא יכול להשתמש בגג שלו לייצור 600 קילו־וואט. במגזר התעשייתי, דגמנו מבנה בודד קטן יחסית בחולון, ונמצא כי הערכת ההספק שלו היא 76 קילו־וואט. באזורים יותר שטופי שמש, כמו מרכז הקליטה והעלייה יעלים בבאר שבע אפשר להניב 262 קילו־וואט, ואילו ממלון מלכת שבא באילת - 515 קילו־וואט. 

שדרוגים נוספים יתבצעו במערכת

המערכת שפיתחה המרכז למיפוי ישראל בהנחיית משרד האנרגיה והתשתיות, צפויה במהלך השנה להשתדרג ביכולות נוספות, ביניהן שכבת מיפוי ברזולוציה גבוהה שתאפשר זיהוי הפרעות נוספות על גגות (גריעת דודי שמש ומתקנים טכניים נוספים) לצורך קבלת מידע מדויק יותר לדייר או בעל הנכס. 

נוסף על כך, יפותח באתר משרד האנרגיה והתשתיות לוח מכוונים ("דשבורד") שיסייע לרשויות המקומיות בגיבוש צעדי מדיניות לקידום אנרגיה סולארית בשטחיהן. כך, למשל, כל רשות מקומית תוכל לדעת בלחיצת כפתור את הפוטנציאל בכלל מבני הציבור שלה (בתי ספר, מתנ"סים, גני ילדים ועוד) ובשטחים הציבוריים (כמו מגרשי ספורט, חניונים ופארקים). בסיכומו של דבר, המערכת תנתח את כלל הפוטנציאל הסולארי בדו-שימוש בישראל ואת ההתקדמות במימוש הפוטנציאל.