ההתמוטטות והנפילה: "משהו חדש מתחיל"

היש רגעים בהיסטוריה, המעוררים את התחושה האינטואיטיבית שהתרחש בהם שינוי בלתי הפיך, גם אם השינוי הזה עדיין אינו נראה, וגם אם לא עבר די זמן כדי להעמיד אותו במבחן?

● יואב קרני, פרשנות | עזה תחת דגל אמריקאי: טראמפ מסיר טאבו בן כמעט 70 שנה וחושף תוכנית שאפתנית
● יואב קרני, פרשנות | מלחמת הסחר של ארה"ב עם שותפותיה הגדולות ביותר היא רק ההתחלה

אנחנו פוגשים את המוטיב הזה מפעם לפעם בספרות היסטורית פופולרית: הז'אנר המכונה לפעמים 'השנה שבה נולד עולמנו'; לא העולם הפיזי אלא הווייתנו, מעמדנו, הרגלינו, התאוויותינו, ציפיותינו.

שורה של ספרים עוסקים בשנים, או אפילו בימים, שבהם "התחיל עולמנו": 1492, גילוי אמריקה; או 1919, הסדר העולמי החדש שלאחר מלחמת העולם הראשונה; או 7 בדצמבר 1941, כניסת ארה"ב אל מלחמת העולם השנייה. אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה, וזה יכול להיות תרגיל מעניין ומחכים. אני אשמח לפרסם רשימת הצעות לתאריכי פתיחה כאלה, עם הסבר קצר, רצוי נועז וספקולטיבי.

על השינויים הנ"ל אפשר להגיד שלא היה צורך בהעזה גדולה כדי לעמוד על הדרמטיות שלהם. חוכמה שלאחר מעשה תמיד מקלה עלינו. אילו היינו בפריז ביולי 1789 לא בטוח כלל שהיינו מתעניינים באיזו מהומה קטנה שהרסה איזו בסטיליה. רק לימים הוחלט להעניק למאורע ההוא את מעמד המהפכה החשובה ביותר של הזמן המודרני, זו המוסיפה להשפיע במישרין ובעקיפין על חיינו, באשר אנחנו.

הפולחן הקיסרי

הייתכן שאנחנו חיים עכשיו, ממש עכשיו, באחד הרגעים המכוננים, שהדורות הבאים יכללו ברשימה עתידית של 'השנים שבהן התחיל עולמנו'? אין זה מן הנמנע.

הנה אדם אחד, שאינו מהסס אף דקה אחת לייחס את התכונות של מאורע מכונן לעצם נוכחותו על במת ההיסטוריה. הוא אפילו אומר שאלוהים עצמו התערב, כדי להציב אותו שם. והוא אומר כי בחירתו הייתה האקט החשוב ביותר בהיסטוריה האלקטורלית של 250 השנים האחרונות.

חסידיו הרבים מאוד קושרים לו כתרים, המזכירים במידת מה את 'הפולחן הקיסרי' של רומא העתיקה, שהעניק מעמד של אל לקיסרים, ונתיניהם עבדו אותם במקדשיהם. הוא עצמו השתמש במטאפורות, המזכירות עריצים מיתיים מן העולם העתיק. "אור שמש מאיר את העולם כולו", הוא אמר על השבעתו, ב־20 בינואר.

אין צריך לומר שאנחנו מתכוונים לדונלד ג'ון טראמפ. הוא משוכנע עוד מן הימים הראשונים של נשיאותו הראשונה, לפני שמונה שנים, שנועד לו מקום מרכזי בפנתיאון של נשיאי ארה"ב. היו 44 כאלה, חוץ ממנו. הוא אמר, מבלי להסמיק, שרק אבי האומה ג'ורג' וושינגטון משתווה אליו; ואם תשאלו אותו, אייב לינקולן נפל ממנו בהרבה. אילו הוא, לא אייב, היה בבית הלבן ב-1861, הוא היה מונע את מלחמת האזרחים.

עצם יכולתו להשמיע התרברבויות כאלה אומרת לנו כמעט כל מה שאנחנו צריכים לדעת על בגרותו האמוציונלית ועל שכלו הישר. אבל הוא אינו זקוק לתעודות בגרות ויושר מאנשים המייצגים את הממסד המובס.

וזו בדיוק הנקודה: הבחירות של 2024 לא הביסו מפלגה פוליטית. הן החריבו את הסטטוס־קוו. אפשר אפילו לטעון שטראמפיזם הופך לנוסחת שינוי בשורה של ארצות דמוקרטיות, שעייפו מן הדמוקרטיה שלהן.

שינוי קוסמי

סחרחורת בלתי רגילה פוקדת עכשיו את וושינגטון. הנשיא החדש הוא פקעת של אנרגיה, שהצטברה בו במשך ארבע שנים קשות ומרות של גלות פוליטית. במהלכן גמלה בו ההחלטה לא רק לחזור, כי אם להתחיל שינוי קוסמי ממש ביום חזרתו.

נשיאים אחרים היו ידועים בסבלנותם ובדקויותיהם. הם מדדו את השדה, לפני שחרשו ולפני שזרעו ולפני שקצרו. לא הוא. הוא נכנס כדי לכווץ את כל המשימות המטאפוריות האלה לתקופת זמן קצרצרה. הייתכן שזה בגלל גילו המתקדם? או מפני שאצה לו הדרך לנקום? מי יודע.

הוא עומד בעיצומו של ניסיון מדהים לחלוטין להרוס את מבני הכוח באמריקה. עוצר נשימה הוא היקף החדירה והטיהורים בשבועיים הראשונים של נשיאותו. בסוף השבוע שעבר שמענו למשל כיצד אנשי אילון מאסק חודרים פיזית אל המערכת הפיננסית של הממשלה, פולשים אל משרדים, מציבים מיטות, כדי שיוכלו לבלות ימים ולילות בנבירה במערכות דאטה ענקיות. איש אינו יודע מה בדיוק הם עושים ולאן מועדות פניהם.

פגי נונאן, לשעבר כותבת הנאומים של הנשיא רונלד רייגן, היא מן המשקיפות חדות העין ביותר על הפוליטיקה האמריקאית. היא מן הימין, אבל אינה קנאית.

בוושינגטון היא מוצאת "תחושה גוברת שעלייתו השנייה של טראמפ היא התנערות מלאה מן העבר"; שמגיעים אל קיצם האיפיונים הקלאסיים: "ציפיות סולידיות, הערכה של מתינות מן הזן הישן, ושמירה קפדנית על חוק ועל מסגרת. משהו חדש מתחיל… יש תחושה שאנחנו חיים בזמן שיובן לאשורו רק בחוכמה שלאחר מעשה. אבל התמוטטות הסדר הבין לאומי הישן ונפילת הסדר הפנימי האמריקאי מעצבים את דורנו".

היא מתארת את השינוי הזה ללא חמדה. הימין שלו אינו הימין שלה. אבל היא מבחינה בשינוי, ואינה מתכחשת לו. היא משיאה עצה למפלגה הדמוקרטית, שהתכווצה בן לילה ממפלגת שלטון למפלגת אופוזיציה נטולת מנופים. עצתה: אל תעמדו בדרכו של השינוי, שתפו איתו פעולה; הוכיחו את עצמכם במקומות היחידים שבהם אתם עדיין שולטים: עריה השוקעות של אמריקה."הצילו עיר", היא מייעצת להם, כדי להוכיח שעדיין כוח כלשהו במותניכם.

להם יהיו מספר ערים. לו תהיה ארץ שלמה, שלא על מנת להחזיר אותה אל המקום שבו הייתה לפניו. טראמפ הבלתי הפיך. אבוי.