קרנות ביטקוין בארץ הוקמו לפני כחודש: כמה כסף הן גייסו?

בסוף חודש דצמבר הביטקוין "עשה עלייה" לישראל כאשר שישה בתי השקעות החלו לספק לציבור את האפשרות להיחשף דרכן למטבע הקריפטו הלוהט, באמצעות קרנות מחקות (ואחת אקטיבית) - ולא רק דרך קרנות של מנהלי ההשקעות הגדולים בחו"ל. עבור המתעניינים, גלובס עושה סדר: מה הם דמי הניהול בפועל שתשלמו, מתי עדיפה קרן ישראלית ומתי בחו"ל וגם - איך קרה שהקרנות הישראליות החדשות הניבו תשואה עודפת משמעותית למשקיעים על פני הקולגות מחו"ל בחודש ינואר?

● הדולר מתקרב ל-3.6 שקלים. מה צפוי בהמשך? 
● צניחה של עד 60% בשווי השוק: חברות הפינטק נוחתות על קרקע המציאות 

הביטקוין, הנכס הדיגיטלי שמשגע את עולם ההשקעות, נסחר כיום סביב שיא כל הזמנים של כ-100 אלף דולר למטבע. משקיעים רבים שרצו חשיפה למטבע אך מבלי להסתבך עם ארנק דיגיטלי וקוד שאסור לאבד, היו יכולים להתחיל להיחשף לתחום רק לפני כשנה, לאחר שרשות ני"ע האמריקאית אישרה לפתוח קרנות שיעקבו אחר ביצועי המטבע. ואכן נפתחו כתריסר קרנות סל (ETF) שכאלה, שהבולטות ביניהן הן אלו של בלקרוק, גרייסקייל ופידליטי. הללו מנהלות כיום כ-100 מיליארד דולר בסך הכול.

גם בישראל נפתחו ממש לאחרונה קרנות מחקות שכאלה, המאפשרות מסחר פעם ביום, ובהמשך צפויות להיפתח גם קרנות סל שיאפשרו מסחר רציף, כך שמי שמעוניין לקנות ולמכור את הביטקוין בתדירות גבוהה יצטרך להמתין. דרך הפעולה של הקרנות המחקות הישראליות היא לרכוש החזקות בכל הקרנות בחו"ל - קרי עוקבות אחר מוצר שבעצמו עוקב אחר הביטקוין.

בסך הכול, בחודש הראשון לפעילותן גייסו קרנות הביטקוין הישראליות סכום מרשים של 79 מיליון שקל (כולל עליית ערך המטבע), מתוכן בולטת קרן מיטב עם 29 מיליון שקל, אי.בי.אי עם 22 מיליון שקל, קסם עם 10 מיליון שקל, הקרן האקטיבית של איילון עם 8.4 מיליון, מגדל עם 6.7 מיליון ומור עם 3.2 מיליון שקל.

כמה תשלמו לקרנות המקומיות?

עם השקתן של קרנות הביטקוין בישראל קמה זעקה מסוימת בגלל דמי ניהול גבוהים משמעותית שביקשו לגבות ביחס לחו"ל. יוטיובר מוכר אף טען בסרטון שפרסם בינואר "אל תקנו קרנות ביטקוין ישראליות… קרנות בוול סטריט גובות 0.25% אבל בישראל יש כאלה שגובות יותר מאחוז, רק שהם יכולים וחושבים שם שכולכם מטומטמים". בפועל, המציאות מורכבת יותר. הקרנות הראשונות הציגו דמי ניהול גבוהים אך כעבור ימים ספורים, ובטרם יצאו לשוק בפועל, כולן ראו את דמי הניהול של המתחרות ו"התיישרו" כלפי מטה. בעקבות שאלת גלובס על הטענה שהשמיע בסרטון, היוטיובר מחק אותו.

בפועל, תשלמו כיום לקרנות המחקות הישראליות (מיטב, מגדל, קסם, אי.בי.אי ומור) דמי ניהול של 0.2%. יוצאת דופן היא איילון, שהינה קרן אקטיבית, ובה תשלמו 0.65%. הסיבה היא שהקרן משלמת גם דמי הפצה לבנק ש"גוזר" 0.3% מדמי הניהול. היתרון של איילון הוא בכך שאין בה עמלות קנייה ומכירה, כשאלה כבר מגולמות בדמי הניהול.

בנוסף, מאחר שרוב הקרנות הישראליות עוקבות אחרי הביטקוין באמצעות רכישת קרנות הסל בחו"ל (למעט מור שמבצעת "גלגול חוזים", ולכן התשואה שלה כבר הספיקה להיפגע ביחס לאחרות), הן משלמות דמי ניהול לכל אחת מאותן קרנות, וגם העלות הזו מתגלגלת אליכם הרוכשים, מה שמגדיל את דמי הניהול האפקטיביים לכ-0.48%.

האם המשמעות היא שכדאי לקנות קרן על הביטקוין ישירות בחו"ל? לאו דווקא. כדי לקנות את הקרנות בחו"ל תצטרכו (מלבד דמי ניהול של 0.25% כאמור) לבצע המרת מט"ח. כמעט 90% מהציבור שמחזיק חשבון השקעות עושה זאת דרך הבנקים. העמלה שתשלמו להם (כולל המרווח שהבנקים גוזרים עליכם בדרך) היא כ-1% על השקעתכם, לכל כיוון של המרה.

בנוסף, עמלות הקנייה והמכירה בבנקים לנייר ערך בחו"ל גבוהות ב-0.05% בממוצע מאשר אותה פעולה בקרן ישראלית (העומדת על 0.21% בממוצע), ויש גם עמלות מינימום של מספר דולרים לפעולה.

מתי עדיפה קרן ישראלית ומתי בחו"ל?

לכן, כשמדובר בסכומים קטנים יחסית, מסכימים גורמים שונים בשוק שעימם שוחחנו כי עדיף לקנות קרן ישראלית. על פי בדיקת גלובס, גם אם תרצו להשקיע 50 אלף שקל בקרנות ביטקוין, כנראה שיהיה לכם עדיף לעשות זאת דרך הקרנות הישראליות. הסיבה היא כאמור עמלת המרת המט"ח היקרה.

כך, למנהל קרן ישראלי תשלמו כ-330 שקלים בשנה דמי ניהול ולמנהל קרן בחו"ל 255 שקלים. בהנחה שתצטרכו להמיר מט"ח זה יתבטא בתוספת של 1,000 שקל בקנייה ובמכירה (סך הכול). בנוסף, עמלת הקנייה והמכירה של קרן בחו"ל תהיה יקרה בכ-30 שקל.

במילים אחרות, פער של 45 שקלים בדמי הניהול לטובת הקרנות בחו"ל, יסייע לכם רק אם תחזיקו בביטקוין לתקופה של מעל 20 שנה, בשל עמלת המרת המט"ח שמתווספת לחישוב.

למה בינואר הקרנות הישראליות היכו את חו"ל?

באופן אולי מפתיע, בחודש ינואר, הראשון לפעילותן, התשואה שהניבו הקרנות המחקות הישראליות על הביטקוין היו גבוהות מאלה של הקרנות בחו"ל. בעוד הביטקוין עצמו עלה בכ-8.5% בינואר והקרנות המחקות בחו"ל השיגו תשואה דומה (זו של גרייסקייל בלטה לרעה עם 7.5% בלבד), כל הקרנות הישראליות הניבו תשואות גבוהות יותר (נטו, אחרי דמי ניהול), חלקן של יותר מ-10%.

הסיבה לכך היא טכנית: הקרנות שידרו את התשואות שלהן ב-30 לחודש, אבל הביטקוין עצמו נסחר גם ביום ה-31 של החודש, ובאותו יום חווה המטבע ירידה משמעותית. אם מסתכלים על התשואה של הביטקוין ביום ה-30 בינואר, היא הייתה 12.5%, טוב מהקרנות הישראליות. הסיבה לפער בכיוון הזה היא שהשקל התחזק מול הדולר בכמעט 2% בחודש ינואר, והקרנות חשופות מט"ח, מה שפגע בתשואות שלהן.

חיסרון אחד משמעותי של הקרנות הישראליות

בדקנו גם מול נציגים של קרנות ביטקוין זרות, וגם שם אישרו לנו שיש היגיון רב למשקיעים ישראלים להחזיק דווקא בקרנות מקומיות.

ובכל זאת, מלבד סיכון המט"ח יש לקרנות הישראליות עוד חיסרון אחד מול המוצר המקביל בחו"ל. כך, אם תרצו לדעת משישי ועד יום שלישי מה שווי ההחזקות שלכם בקרנות, תגלו שזו משימה בלתי אפשרית. מאחר שאין מסחר במט"ח ביום ראשון, המנגנון של שיערוך הקרנות פועל כך שרק בשלישי בערב משערכים את שער הדולר על כל השערים של יום שני ושלישי. זה כנראה לא מאוד משמעותי עבורכם אם תחזיקו את הנכס הדיגיטלי לטווח ארוך, אך לטווח קצר - ובוודאי אם תרצו למשוך את השקעתכם - זה עשוי להיות חשוב יותר. ובביטקוין, כפי שראינו כבר בחודש ינואר, כל יום קובע.