המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד הבריאות ממשיכים לקדם את תוכניתם להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. מכון ויצמן ואוניברסיטת חיפה קיבלו אישור להקמת פקולטות חדשות, שיפעלו לצד בית הספר של אוניברסיטת רייכמן שפתח את שעריו בשבוע שעבר.
● קיבלו אישור מל"ג: אלה שני בתי הספר לרפואה החדשים שיוקמו בארץ
● תוכנית טראמפ ל-FDA מדאיגה את תעשיית הפארמה, ולא רק בארה"ב
סדרת האישורים המהירה נועדה להתמודד עם המחסור המשמעותי בכוח אדם במערכת הבריאות, והיא מתכתבת עם התוכנית הממשלתית שגובשה בנושא. ואולם, על אף ההתקדמות המשמעותית, עדיין לא יוכשרו מספיק רופאים לנפש בשנים הקרובות כדי לעמוד ביעדים שהוגדרו.
המהלך נדרש לאור המחסור הצפוי
ממוצע ארגון המדינות המפותחות OECD עומד על 3.49 רופאים לאלף נפש, ואילו בישראל ישנם נכון להיום כ־3.29 רופאים לאלף נפש. גם אם הפער לא נראה גדול על הנייר, אנחנו מרגישים אותו בקושי לאייש תקנים בבתי החולים ובתורים ארוכים למקצועות רפואיים רבים.
המצב אף צפוי להחמיר. כ־50% מן הרופאים הנקלטים במערכת הבריאות בישראל לומדים בחו"ל, מחציתם במוסדות שיהפכו ללא קבילים לצורך קבלת רישיון עם כניסת "רפורמת יציב" לתוקף ב־2026.
נוסיף לכך פרישה צפויה לגמלאות של רופאים רבים, גידול באוכלוסייה וכן את השפעות המלחמה, ונגיע למסקנה לא מעודדת: כדי להידרדר "רק" ל־3.1 רופאים לאלף נפש, יש להכשיר 2,000 רופאים חדשים בשנה בבתי הספר לרפואה בישראל.
מספר מהלכים בדרך לשם כבר בוצעו: האישורים החדשים, הוספת בית ספר שש־שנתי לרפואה באוניברסיטת בר אילן (שעד כה הפעילה רק מסלול ארבע־שנתי), והגדלה של בתי הספר הקיימים בממוצע של 25%, משמעותם כי מדינת ישראל ערוכה להכשרה של 1,700 סטודנטים בשנה עד 2030.
מחסור בבתי חולים: איפה הם יתמחו?
השגת היעד של 2,000 סטודנטים בשנה, שגם הוא, כאמור לעיל, המינימום של המינימום, תלויה בהקמה של בתי חולים נוספים, בהם ניתן יהיה להעניק לסטודנטים גם הכשרה קלינית. בשנים הקרובות צפויים לקום שני בתי חולים כאלה, בבאר שבע ובקריית אתא, אך עיכובים בהקמתם (וכבר נרשמו בעבר עיכובים משמעותיים כאלה), עלולים לעכב גם את המשך יישום התוכנית.
פרופ' גדי סגל, ראש רשות ההוראה בשיבא, מזהיר כי יש לדאוג בהמשך גם לשלב הבא בהכשרת הסטודנטים והעסקתם. "אם לא יהיו להם מקומות להתמחות, ואם לא יהיו תקנים עבורם, אז הם לא יוכלו להשתלב במערכת הבריאות, ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו יהיו בישראל הרבה בוגרי רפואה ועדיין מעט רופאים לנפש".
וישנם מחסומים נוספים. בתי הספר החדשים לרפואה הוקמו במרכז ובחיפה, בעוד המחסור החמור ברופאים הוא בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. מחקרים מראים כי לימודים בפריפריה, בעיקר של מי שגדלו בה, מעלים את הסיכוי שרופא ישאר לעבוד בפריפריה. אך כרגע זה לא קורה. לדברי פרופ' יוסי מקורי, יו"ר ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, "אנחנו מעודדים את בתי הספר לרפואה לקלוט אנשים שגדלו בפריפריה ולסבסד לימודים עבורם, אך זה תלוי בבתי הספר עצמם".
פרופ' יוסי מקורי, יו''ר ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה / צילום: דרור מילר
עוד אתגר הוא המחסור ברופאים בתחומים ספציפיים ומבוקשים. משרד הבריאות יצא בתוכנית המציעה מענקים לרופאים המתמחים במקצועות אלו, אולם דוח שפורסם לאחרונה ובחן תוכנית תמריצים קודמת מסוג זה, העלה כי לא הייתה לה יעילות רבה.
האם אפשר להגדיל עוד את בתי הספר הקיימים לרפואה כדי לצמצם את הפער? לדברי פרופ' חיים ברייטמן, דיקאן בית הספר המיועד בחיפה: "בתי הספר הטובים בעולם יודעים כי לא כדאי להגדיל את מספר התלמידים בכיתה מעבר ל־200, כדי לא לאבד את היחס האישי. הפקולטות הקיימות כבר מתקרבות לכך, ולכן היה צורך להקים בתי ספר חדשים לרפואה, מבלי לפגוע בקיימים".
אבל סוגיה גדולה יותר כאמור היא ההכשרה הקלינית, כאשר עם אישור שלושה בתי הספר החדשים והגדלת הקיימים, תשתיות בתי החולים מגיעות כעת למיצוי. ועדת גמזו לתכנון כוח האדם ברפואה, ביקשה לשנות את מערכת היחסים בין בתי החולים לפקולטות לרפואה בהקשר הזה.
לדברי סגל משיבא: "אנחנו לא זקוקים שהמדינה תארגן את ההסכמים בינינו לבין הפקולטות לרפואה. אנחנו לקחנו על עצמנו לטפל במטרה הזו, והרחבנו ללא התערבות של המדינה את קיבולת ההוראה בצורה דרמטית. הגענו מ־500 שבועות הוראה ל־830 ונגיע ל־1000 עד סוף השנה. ברגע שהוכחנו, יחד עם בתי חולים אחרים, שזה אפשרי, אז המל"ג היה יכול לשחרר את ההנדברקס ולתת את האישורים לבתי הספר החדשים".
פרופ' חיים ביטרמן, דיקאן בית הספר שיוקם בחיפה אומר כי, "עד כה הקשרים בין פקולטה לרפואה ובית חולים היו בלעדיים, אבל עתה אנחנו רואים שאין מניעה שבית חולים אחד ילמד סטודנטים מכמה אוניברסיטאות. אך חשוב שהכסף שמקבלים בתי החולים עבור ההוראה יחלחל כלפי מטה, אל המחלקות, למשל בצורה של תוספת תקנים. זה לא יקר".
דגשים משתנים בין פקולטות
מלבד עצם הוספת סטודנטים למערכת הבריאות, בתי הספר החדשים גם מגוונים את היצע הרופאים, כאשר כל אחת מהתוכניות מיועדת לקהלי יעד שונים ומציגה דגשים מעט אחרים.
בית הספר לרפואה של מכון ויצמן פועל במתכונת חדשה: מסלול לתואר שני לבעלי תואר ראשון קודם, אך במקום תואר ארבע־שנתי, בויצמן הלימודים יימשכו 7.5 שנים, כשבסופם יצאו הסטודנטים עם תואר ברפואה וגם עם תואר דוקטורט מחקרי ביד.
במסלול זה ילמדו 40 סטודנטים בשנה, במלגה מלאה מן המכון (כלומר בחינם). מסלול זה צפוי להיות תחרותי ואינטנסיבי מאוד. בוגרי התואר צפויים להיות מבוקשים תעסוקתית, ולכן לא מפתיע שבית הספר החדש ישתף פעולה עם מוסדות רפואיים רבים: שיבא, איכילוב, רמב"ם, אסותא אשדוד ובתי החולים של קבוצת כללית. בראש התוכנית יעמדו פרופ' איילת ארז ופרופ' לירן שלוש.
הקרן על שם מרים ואהרון גוטווירט העמידה תרומה חריגה של 400 מיליון שקל להקמת בית הספר במכון ויצמן. הקרן היא הזרוע הפילנתרופית של קבוצת אלייד בראשות יצחק סוארי.
בית הספר בחיפה יהיה שש־שנתי, עם שכר לימוד אוניברסיטאי של כ־15־16 אלף שקל בשנה, ובשלב הראשון הוא יכלול 56 סטודנטים. הוא יפעל בשותפות עם קופת חולים כללית ועם בית הספר כרמל של הקבוצה.
הייחוד של בית הספר יהיה בכיתות משולבות של רופאים לעתיד יחד עם סטודנטים למקצועות הרפואה, כמו פיזיותרפיה וסיעוד, ובחשיפה של הסטודנטים גם לתחומים אחרים שהם חזקים באוניברסיטה, כמו פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. "היום הרופא הוא לא תמיד הדמות המרכזית בטיפול בחולים", אומר ביטרמן, דיקאן בית הספר המיועד. "המטרה היא שהסטודנטים יכירו היטב את העבודה והצרכים של גורמים נוספים במערכת".
כאמור, לפני כמה חודשים אושר גם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, עם 80 סטודנטים, שיהיה בית הספר לרפואה הראשון בבעלות פרטית עם שכר לימוד בלתי מסובסד (של 90 אלף שקל לשנה). הוא ישתף פעולה עם המרכז הרפואי שיבא תל השומר, המרכז הרפואי רבין, שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות.
המל"ג גם דחה בקשה אחת, את זו של משה כהן מנכ"ל חברת הכשרת סטודנטים לקבלה ללימודי רפואה בחו"ל "מדיקל דוקטור", שמעוניין להקים בית ספר לרפואה פרטי באילת, בשיתוף עם אוניברסיטת צ'רלס בצ'כיה ובית החולים יוספטל. מקורי: "על פי כללי הסף שלנו, כל בית ספר לרפואה חייב להיות מסונף לאוניברסיטה, ואי אפשר שיהיה שלוחה של אוניברסיטה מחו"ל. במקום זאת הצענו כי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון יסנף אליו את יוספטל וישדרג אותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
