שתי הידידות הטובות ביותר של ישראל מהדקות יחסים, וזו המפסידה הגדולה

המעצמה החזקה בעולם משלבת זרועות עם המעצמה הצומחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ביום שישי בתום פגישתו עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, כי הצדדים הסכימו לקדם את הקמת מסדרון IMEC מאירופה, דרך ישראל, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - להודו.

● פרשנות | דונלד טראמפ מתכונן לפרק את השותפות בת 75 השנים בין ארה"ב לאירופה 
● ראיון | "יש לנו אויבים משותפים": הוגה הדעות שבטוח - הברית הזו היא צו השעה 

זה יהיה אחד מנתיבי הסחר "הגדולים בהיסטוריה" הכריז טראמפ, שהבהיר כי התוכנית תומכת את האינטרסים של הסחר האמריקאי. לדבריו, המיזם יחבר את הודו לאירופה ולארה"ב דרך ישראל ואיטליה - באמצעות נמלים, כבישים, מסילות רכבת וכבלי תקשורת תת־מימיים.

טראמפ שואף להפוך את החזון שהציג ג'ו ביידן בשולי פסגת ה־G-20 בניו דלהי לפני כשנתיים, למציאות, ככל הנראה עם התאמות מסוימות. כזכור, כחודש לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל נחתם מזכר הבנות על ידי הודו, ארה"ב, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, גרמניה, איטליה, האיחוד האירופי וצרפת, שבמקרה שלה אחד הנתיבים יעבור במארסיי. לפי שעה, אף אחת מהמדינות לא נסוגה מהרעיון.

רשת ביטחון

המלחמה שהתחוללה מאז במזרח התיכון דווקא חידדה את הצורך במסדרון. הובלה יבשתית היא בהכרח יותר יקרה, אבל מתקפות החות'ים שהובילו להסטת נתיב השיט המרכזי בין המזרח הרחוק לבין אירופה - מתעלת סואץ לכף התקווה הטובה, האריכו את שרשראות האספקה וייקרו אותן. כך, למשל, לפי חברת המחקר הימי Drewry מחיר הובלת מכולת 40 רגל משנגחאי לרוטרדם זינק מכ־3,000 דולר באפריל אשתקד לכ־8,200 דולר ביולי.

מאז, חלה ירידה בחזרה לכ־3,000 דולר בעזרת שיווי משקל חדש שנוצר בשוק על בסיס נתיב כף התקווה הטובה, ומרכז "תיאום הפעולות ההומניטריות" של משטר החות'ים בצנעא הודיע על "הפסקת הסנקציות שהוטלו על ספינות שנרשמו ברשימת האיסורים".

קרי, ענקיות הספנות שהמשיכו לשוט אל מדינת ישראל, וספינות שמדינת הדגל שלהן היא ארה"ב או בריטניה. מנגד, הם הותירו את "הסנקציות" נגד ספינות בבעלות ישראלית או שמדינת הדגל שלהן היא ישראל. אולם, ענקיות הספנות עדיין לא חזרו לים האדום ושליחיה של איראן בתימן מאיימים כי אם המלחמה תתחדש, הם יחדשו את המתקפות בהתאם למתווה הקודם.

בה בעת, המלחמה המחישה עד כמה ההובלה היבשתית בנתיב המיועד של IMEC אינה יעילה כרגע. אם יבואן אירופי מעוניין להוביל סחורה באופן יבשתי, למשל, מנמל ג'בל עלי באיחוד האמירויות לאירופה דרך ישראל, הוא פורק אותה בנמל ג'בל עלי ומעמיס על משאית אמירותית עד הגבול עם ערב הסעודית. בממלכה, משאית מקומית מובילה את הסחורה עד גבול ירדן. בשלב זה מתבצעת שוב פריקה והעמסה למשאית ירדנית, וכך גם בגבול ירדן-ישראל, שרק ממנו משאית תשנע את הסחורה לנמל ימי.

זה מסורבל במיוחד, איטי מאוד וממש לא יעיל. המצב בא לידי ביטוי גם במניית חברת טראקנט, שפיתחה מערכת תוכנה העוסקת באופטימיזציה של פעילות תחבורה יבשתית. בדצמבר 2023 זינקה המניה בכ־70% בתוך שבועיים בלבד, בעקבות הסכם עקרונות לשיתוף־פעולה עם חברת פיורטראנס FZCO מאיחוד האמירויות שעובדת עם חברת נמלי דובאי (DP World).

הצדדים, לפי ההכרזה מאז, פעלו להידוק שיתוף־הפעולה בהובלה היבשתית על גבי משאיות תובלה מאיחוד האמירויות, דרך ערב הסעודית, ירדן ועד לנמל חיפה. אם השיטה הזו הייתה יעילה המניה הייתה אמורה לזנק אף יותר. עם זאת, בעת שהמערכת הימית התאימה את שרשראות האספקה למצב, מניית טראקנט ירדה בשיעור גבוה יותר מהזינוק, והשער שלה כעת (כ־94 אגורות) נמוך בעשרות אחוזים מאוקטובר 2023, עת פרצה המלחמה.

שיתוף־הפעולה עם איראן

מן הצד ההודי, מידת הרגישות מול איראן וכלל "ציר ההתנגדות" בהנהגתה נמוכה משמעותית. מודי הוא שחקן מוביל בברית בריקס (BRICS), שנועדה להוות משקל נגד למדינות ה־G7, והוא הראשון מהברית הזו שנועד עם טראמפ בכהונה הנוכחית. בהשפעת החברות בבריקס, שיעור כוחן של מדינות ה־G7 (ארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה) מתוך התמ"ג העולמי הצטמצם מכ־43.3% בתחילת המאה לכ־29.6% ב־2024.

השם בריקס אמנם מגלם ראשי תיבות של המדינות ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, אך כיום חברה בה גם איראן. במאי 2024, הודו ואיראן חתמו על הסכם לעשר שנים עם אפשרות הארכה, שמעניק את רישיון ההפעלה של נמל צ'בהאר האסטרטגי לחברה ממשלתית הודית.

במסגרת ההסכם החברה מחוייבת להשקיע 120 מיליון דולר ולהעניק אשראי של 250 מיליון דולר נוספים לפרויקטים משותפים. בעיני ניו דלהי זהו כלי מצויין להוביל נפט שנרכש מרוסיה, אך כעת - עם החלטת נשיא טראמפ להחזיר את מדיניות "הלחץ המקסימלי" של הסנקציות נגד איראן - גם נמל צ'בהאר נפגע. ובכל זאת, מודי וטראמפ מצאו מן המשותף. "החברות בין ארה"ב להודו היא החזקה ביותר אי פעם", אמר טראמפ. "אני חושב גם כי מערכת היחסים היא הכי טובה בין שני מנהיגים של שתי המדינות".

קרקע נוספת לשיתוף־הפעולה היא המדיניות של המנהיגים: Make America Great Again של טראמפ ו־Make India Great Again של מודי, במסגרת מה שמכונה MAGA-MIGA. על כן, השניים הציבו יעד בילטרלי, להזניק את הקשרים הכלכליים הישירים בין המדינות. ארה"ב הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של הודו אשתקד עם 129.2 מיליארד דולר, ובוושינגטון ובניו דלהי שואפים להזניק את היקף הסחר ל־500 מיליארד דולר ב־2030.

בנוסף לכך, גם הרצון המשותף לבלום את ההשפעה הסינית בעולם ככלל ואת חזון "החגורה והדרך" (BRI) של שי ג'ינפינג בפרט, משחק תפקיד. במסגרת החגורה והדרך, סין משקיעה סכומי ענק בהשתלטות על תשתיות אסטרטגיות, נכסים ושטחים במדינות שונות בעזרת מלכודות חובות.

המרוויח הגדול

איל ההון ההודי שצפוי ליהנות מצמיחת IMEC על חשבון "החגורה והדרך" הוא דמות מוכרת בישראל, הבעלים של נמל חיפה - גאוטם אדאני. פעילותו העסקית משתלבת עם המדיניות ההודית, כאשר ההבדל בינו לבין חברות סיניות כדוגמת SIPG שמפעילה את נמל המפרץ הסמוך, הוא שמדובר בחברה פרטית ולא ממשלתית. במקרה של היחסים הבילטרליים המגוונים של ישראל והודו מעורבות תאגיד אדאני בולטת במיוחד. הודו, במסגרת מדיניות Make in India, דורשת מכל התעשיות - כולל הביטחוניות - להעביר פסי ייצור למדינה, וכך אכן התרחש עם חברות ישראליות, כשאלביט וזרוע הביטחון של אדאני שילבו זרועות בייצור מל"טים. ברמה הרחבה, לפי פרסומים בהודו, הסחר הביטחוני עם ישראל חצה את רף ה־10 מיליארד דולר בשנה.

אדאני גם משתלב היטב באינטרסים של טראמפ. לאחר הבחירות בנובמבר, הודיע התאגיד על השקעה נרחבת במשק האמריקאי. אדאני מעורב, לצד הנמלים והמל"טים, בתחומים נוספים. כך למשל הוחלט להזרים 10 מיליארד דולר לתשתית האנרגיה האמריקאית, במהלך שצפוי ליצור כ־15 אלף משרות חדשות בארה"ב.