פרופ' שחר ליפשיץ הוספה למעקב +

ביהמ"ש העליון מוטל - שלא בטובתו ולעתים בניגוד לרצונו - אל תוך סכסוכים ערכיים מדממים מזעם ונדרש להכרעות בינאריות • בשנים האחרונות אנחנו שוקדים בקונגרס הישראלי על הצעה שתיצור כלי חדש, גוף בונה הסכמות, לצד ביהמ"ש, שיאפשר ליצור הידברות ופתרונות מוסכמים

מהרגע שהורחבה זכות העמידה בבג"ץ ונוסד מעמד העותר הציבורי, נוצר תמריץ לגופים קיצונים ללבות מחלוקות, ללא שום סיבה להתפשר • ביהמ"ש חייב לייצר חלופה שתאפשר קבלת החלטות בהסכמה בנושאים טעונים; אחרת ישראל דנה עצמה לסבבי אגרוף חוזרים ונשנים מהם כולנו רק מפסידים

בעוד הקשרים האסורים בין תקשורת לפוליטיקאים נחשפים, הסחר בדבר היחיד שיש לתקשורת למכור - סיקור אמין של המציאות - ממשיך

במקום להגיע כל פעם לבג"ץ ולצפות שהשופטים יכריעו בשבילנו, ראוי שהמדינה תקים מערך הסכמות שיאפשר לאתר פתרונות בהסכמה, לפני שרצים להכרעות בינאריות

האם התייחסות משפטית לבני זוג כיחידה כלכלית אחת מתאימה לעולם המודרני? מהי מערכת התמריצים הנוצרת בעקבותיה? • למרות מגמות של אינדיבידואליזציה, דיני המשפחה עודם מחפשים את האיזון הראוי בין היחידה המשפחתית ליחיד

כשם שלא יתכן שהאדמו"ר מויז'ניץ יקרא לפתיחת מוסדות החינוך, כך לא יתכן שנסבול אלימות משטרתית • מי ששכב מתחת למכתזיות בבלפור, חייב להזדעזע מתחושת ה"בוא ניכנס בהם"

אינני סבור כי נכון שביהמ"ש העליון יבטל את חוק יסוד הלאום, אך אני מייחל שהדיון בחוק הלאום יספק לחברה הישראלית את האפשרות לבצע ביוזמתה את המהלך המאחה המתקן

בימים בהם ביקורת או הגנה על מערכת המשפט משקפות לעיתים את האינטרס של המחנה ולא עמדה עניינית - רות גביזון התעלמה מכך והלוואי שכולנו נלמד ממנה

בניגוד לחששות של רבים, מערכת התביעה בישראל לא נרתעה מלהעמיד לדין את האדם החזק במדינה • בד-בבד המערכת הפוליטית והציבורית לא נתנה את ידה לחסינות, חוקים צרפתיים רטרואקטיביים או פיטורי תובעים לא רצויים